ועדה למתקנים ביטחוניים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

במסגרת הסדרתם של תכנון ובנייה בישראל, הוועדה למתקנים ביטחונייםראשי תיבות: ולמ"ב) היא זו שבסמכותה לתת היתר בנייה לבניין, מחנה או דרך שמוחזקים על ידי צה"ל או שלוחה של מערכת הביטחון ששר הביטחון אחראי עליה. ועדה זאת היא ועדת משנה של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה את יושב ראש הוועדה ממנה שר הפנים בהתייעצות עם שר הביטחון. היתר בנייה למתקנים מסוג זה יכללו רק פרטים על מקומו של המתקן הביטחוני ופרוט המגבלות שעומדים להטילן עקב הקמת המתקן.

התנגדויות לתוכנית למתקן ביטחוני תוגש לוועדה למתקנים ביטחוניים והתנגדות זאת לא תהיה נתונה לעיון. הכרעת הוועדה בלבד (ללא שיקוליה) תועבר לוועדה המקומית לתכנון ובנייה ולוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. על החלטת הוועדה למתקנים ביטחוניים יכול משרד הביטחון בלבד להגיש ערר לוועדת ערר של מתקנים ביטחוניים, ועדת הערר היא ועדת מישנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה.

הוועדה למתקנים ביטחוניים רשאית על פי דרישת שר הביטחון או סגנו להורות לוועדה המקומית לתכנון ובנייה או לוועדה לשמירת הסביבה החופית להורות על שינויים אם הם הכרחיים לפעולתו של המתקן הביטחוני.

ביקורת על הולמ"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגונים סביבתיים בישראל טוענים כי הליך התכנון המקוצר והרחוק מעין הציבור הנעשה בולמ"ב הנו בעייתי מבחינה דמוקרטית ומאפשר לא אחת פגיעה באינטרסים ציבוריים ובסביבה הטבעית. התנגדות זו שגברה באחרונה במאבק הציבורי כנגד תוכנית "הפולינום" של חיל הים בחיפה, תוכניות למשדרים בערבה ותוכניות נוספות, אף הביאה לזכייתה של הוועדה בגלובוס השחור לשנת 2008 ולמגוון הצעות חוק הבאות לצמצם את חופש הפעולה שלה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]