הגלובוס הירוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אות הגלובוס הירוק, המוגדר גם "פרס האוסקר הירוק" של ישראל, הוענק ברציפות מדי שנה משנת 2003 ועד 2016 לאנשים או ארגונים על מצוינות בפעילות למען איכות הסביבה ובריאות הציבור. את מפעל הגלובוס הירוק הוביל "חיים וסביבה" - ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, הכולל כ-130 ארגונים.

אודות הפרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגלובוס הירוק מוענק מדי שנה בטקס חגיגי בחודש יוני, סביב יום איכות הסביבה העולמי שחל ב-5 ליוני. הגלובוס הירוק אינו מוענק כפרס כספי אלא ניתן בצורת פסלון. הפרס מחולק במספר קטגוריות בסיסיות, אך ועדת השופטים רשאית להוסיף או לגרוע קטגוריות. אותות הגלובוס הירוק מוענקים במספר קטגוריות: לארגון ולמאבק סביבתי מקומי שהגיעו להישגים בולטים במיוחד; לפעיל מתנדב ולעובד ציבור שבלטו בהישגיהם בקידום הסביבה; קיימות עירונית; פעילות סביבתית במגזר העסקי; חינוך סביבתי; לאישיות ציבורית על פעילות משמעותית ומחויבות לסביבה לאורך זמן; תחבורה בת-קיימא; ומפעל חיים או תרומה מיוחדת לסביבה בישראל. החל משנת 2014 התקיים טקס הגלובוס הירוק במשכן הכנסת, כחלק מיום הסביבה הרשמי שמציינת הכנסת. יום זה כולל, מעבר לטקס, דיונים מיוחדים בוועדות הקבועות, כינוס חגיגי של השדולה הסביבתית-חברתית ודיון מיוחד במליאה במסגרתו מקודמות הצעות חוק סביבתיות.

מאז 2017 הפסיקו ארגוני הסביבה להעניק את האות, והחל משנת 2020 מעניק העיתונאי אביב לביא את הכותרת "גלובוס ירוק/שחור" באתר זמן ישראל לחברות, ארגונים ואישים בהתאם לפועלם והשפעתם בתחום הסביבתי.

הזוכים באותות הגלובוס הירוק במהלך השנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

2004[עריכת קוד מקור | עריכה]

2005[עריכת קוד מקור | עריכה]

2006[עריכת קוד מקור | עריכה]

2007[עריכת קוד מקור | עריכה]

2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

2009[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הפורום לקידום חוק אוויר נקי לישראל
  • בי"ס אקולוגי "אפק" - ראש העין
  • עמותת אחל"ה
  • עיריית דימונה - דימונה בת קיימא
  • ארנון גורן ופרויקט "אגנים ירוקים"
  • חברת מג'יק TECH יצרנית חסכמים
  • ואלרי ברכיה - סמנכ"לית בכירה למדיניות ותכנון במשרד להגנת הסביבה
  • דיים שירלי פורטר - תרומה מיוחדת לסביבה

2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

2011[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטה המאבק להצלת עמק ססגון מקבל את פרס הגלובוס הירוק
  • השר להגנת הסביבה – גלעד ארדן
  • פעיל סביבתי: עמיעד לפידות – חזון של איש אחד הופך למציאות במדינה שלמה
  • המגזר העסקי: יוקי גיל – חברת שורש – שילוב של מחויבות לסביבה ולחברה בעסקים
  • ארגון מקומי: מטה המאבק להצלת עמק ססגון – תושבים נאבקים לשמירת הטבע בבקעת תמנע[1]
  • חינוך סביבתי: פרויקט חינוך סביבתי של החברה להגנת הטבע במגזר הבדואי בנגב
  • קיימות מקומית: היחידה הסביבתית האזורית רעננה כפר סבא
  • אישיות ציבורית: יורם שפר – יו"ר ועדת איכות הסביבה באשקלון – מנהיגות סביבתית בשלטון המקומי

2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוכי 2013 הם:[2]

  • הגלובוס הירוק: המטה לתכנון אחראי
  • אישיות ציבורית: דליק ווליניץ
  • קיימות מקומית: ועדת איכות הסביבה של מרכז השלטון המקומי בישראל בראשות גיל ליבנה
  • מאבק מקומי: העמותה לשימור קסמי טבע ונוף בקריית שמונה
  • פעיל סביבתי: דני מורגנשטרן
  • המגזר העסקי: קבוצת שיכון ובינוי
  • חינוך סביבתי: אקולוגיה וסביבה - כתב עת למדע ולמדיניות הסביבה

2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

2015[עריכת קוד מקור | עריכה]

2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אישיות ציבורית – מיטל להבי, סגנית ר' עיריית תל אביב יפו, יו"ר מרצ תל אביב יפו ופעילה סביבתית וחברתית
  • הישג סביבתי - חברי מטה מאבק הגז הפועל לשמירת זכויות הציבור בגז כמשאב לאומי
  • קיימות עירונית - פורום 15 הערים העצמאיות בישראל
  • אקטיביזם ירוק - המאבק על איכות האוויר והחיים במפרץ חיפה והמאבק על שימור הרי ירושלים
  • מתנדב סביבתי – דנית קליין-גואטה וחסן ג'יוסי, המקדמים יוזמות לחינוך ומעורבות קהילתית מתוך יחסי שכנות טובים בין המגזרים
  • אנרגיה – יוסף אברמוביץ', יזם חברתי מוביל
  • המגזר העסקי – חברת Greeneye, מהחלוצות שעודדו חברות מסחריות לדווח ל-CDP
  • מפעל חיים – פרופ' דני רבינוביץ, ראש בי"ס פורטר ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב

הגלובוס השחור[עריכת קוד מקור | עריכה]

באירוע הוענק מדי שנה גם ציון לגנאי, בצורת אות "הגלובוס השחור". הגלובוס השחור הוענק לגוף, ארגון או אישיות, שבאופן ישיר או עקיף פגעו בסביבה או בבריאות הציבור או באינטרס הציבורי הסביבתי הכללי, בין אם באמצעות פעולה ובין אם במחדל.

מקבלי הגלובוס השחור הם:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הגלובוס הירוק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]