ז'אן-פול פיטוסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פיטוסי בפסטיבל "dell'Economia di Trento",‏ 2009

ז'אן-פול פיטוסיצרפתית: Jean-Paul Fitoussi; נולד ב-19 באוגוסט 1942 בלה גולט שבתוניסיה) הוא כלכלן צרפתי-יהודי ממוצא תוניסאי.

פיטוסי סיים דוקטורט בהצטיינות במשפטים ובכלכלה מאוניברסיטת שטרסבורג. הוא פרופסור לכלכלה במכון למדע המדינה פריז (סיאנס פו) מאז שנת 1982,[1] ובאוניברסיטה הבינלאומית החופשית ברומא (LUISS). כמו כן כיהן כפרופסור במכון האוניברסיטאי האירופי בפירנצה (European University Institute) בשנים 1979-1983, וכפרופסור אורח באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס בשנת 1984.

בשנים 1989-2010 כיהן כנשיא מרכז המחקר הצרפתי לכלכלה (OFCE– Observatoire français des conjonctures économiques), ומאז 1997 מכהן כחבר במועצה לניתוח כלכלי של ראש ממשלת צרפת ובוועדה הכלכלית הלאומית. בפברואר 2008 מונה מטעם הנשיא סרקוזי לכהן יחד עם ג'וזף שטיגליץ ואמרטיה סן כמתאם בוועדה למדידת ביצועים כלכליים והתקדמות חברתית. בין השנים 2000 ל-2009 פיטוסי שימש כמומחה מקצועי בוועדה לעניינים כלכליים ומוניטריים של הפרלמנט האירופי, וכן היה חבר בוועדת האו"ם בנושא הרפורמה במערכת הפיננסית והמוניטרית הבינלאומית. ב-14 באפריל 2008 הוא נבחר למועצת המנהלים המפקחת של חברת טלקום איטליה.

פיטוסי נחשב כתומך בכלכלה קיינסיאנית, ועסק בתאוריות של אינפלציה, אבטלה, כלכלה פתוחה ותפקידה של המדיניות המקרו כלכלית. הוא מבקר של מדיניות פיסקלית ומונטרית נוקשה, משום שיש לכך השפעה שלילית על הצמיחה והתעסוקה, לדבריו. לדבריו, משבר הסאבפריים נובע "מרצון של רווחיות יתר של בעלי ההון הפיננסי."[2] פרסם מאמרים אקדמיים ומאמרים פופולריים רבים, ועבודתו האחרונה עסקה בקשר שבין דמוקרטיה ופיתוח כלכלי. בשנת 2011 פרסם גילוי דעת שבו תמך במחאת האוהלים בישראל.[3]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]