ז'אק שארדון
| לידה |
2 בינואר 1884 בארבזיה, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
29 במאי 1968 (בגיל 84) לה-פרט-סור-סן, צרפת |
| שם לידה |
Jacques Boutelleau |
| מדינה |
צרפת |
| שם עט |
Jacques Chardonne |
| מקום לימודים |
בית הספר החופשי למדעים פוליטיים |
| שפות היצירה |
צרפתית |
| זרם ספרותי |
Groupe de Barbezieux |
| בן או בת זוג |
|
| צאצאים |
Gérard Boutelleau |
| פרסים והוקרה |
הפרס לרומן של האקדמיה הצרפתית (1932) |
  | |
ז'אק שארדון (בצרפתית: Jacques Chardonne; 2 בינואר 1884 - 29 במאי 1968), סופר צרפתי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ז'אק בוטלו נולד בעיירה בארביזייה במחוז שארנט שבמערב צרפת, לאב שהיה סופר ולאם ממוצא אמריקני שהייתה מיורשי מפעלי החרסינה שבעיר לימוז'. הוא למד בקולג' של בארביזייה, ואחרי שסיים את לימודי המשפטים הפך לעורך ספרותי של בית הוצאה לאור. ב-1921 הוציא לאור את ספרו הראשון "שיר דודים" בשם העט ז'אק שארדון, ספר שגרם לפרסומו המיידי כמחבר רומנים. הרומן "קליר" (1931) זיכה אותו בפרס הגדול של האקדמיה הצרפתית לכתיבת רומנים. ב-1932 פרסם את הרומן "אהבת הזולת" שבו הביע בעדינות רבה רגשות מלנכוליים של אהבה. ז'אק שארדון כתב גם מסות ובהן: "האושר של בארביזייה" (1938).
בהיותו דובר גרמנית השתתף יחד עם סופרים צרפתיים אחרים בקונגרס הסופרים האירופיים שהתקיים בעיר ויימאר שבגרמניה באוקטובר 1941, וב-1942 ביקר שוב בגרמניה. הפסל הגרמני ארנו ברקר שהגיע לפריז באותה שנה כדי להציג שם את פסליו אמר על ז'אק שארדון: "הוא פתוח תמיד לרוח התרבות הגרמנית." עם שחרור צרפת ז'אק שארדון נתקף בפחד שיוצא להורג בירייה בגלל ששיתף פעולה עם ממשלת וישי. הוא נעצר ב-12 בספטמבר 1944 ונכלא בבית סוהר בעיר קוניאק שבמערב צרפת. לאחר שבועות מספר שוחרר מבית הסוהר, הוטל עליו מעצר בית, וספריו נאסרו להדפסה ולהפצה.
אם כי ז'אק שארדון נחשב כמי שהשתייך לימין הפוליטי, פרנסואה מיטראן נשיא צרפת, שהיה סוציאליסט, העיד על עצמו מספר פעמים כי העריץ את כתביו של שארדון. אחדים מספרי שארדון עובדו לסרטי טלוויזיה וקולנוע.
ז'אק שארדון נפטר בפרוור הצפוני של פריז לה-פרט-סור-סן ב-1968.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ז'אק שארדון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
