לדלג לתוכן

פרנסואה מיטראן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
פרנסואה מיטראן
François Mitterrand
צילום משנת 1984, מיטראן בחברת נשיא ארצות הברית רונלד רייגן.
צילום משנת 1984, מיטראן בחברת נשיא ארצות הברית רונלד רייגן.
צילום משנת 1984, מיטראן בחברת נשיא ארצות הברית רונלד רייגן.
לידה 26 באוקטובר 1916
ג'רנק, שראנט, אקיטן החדשה, הרפובליקה הצרפתית השלישית
פטירה 8 בינואר 1996 (בגיל 79)
פריז, איל-דה-פראנס, הרפובליקה הצרפתית החמישית
מקום קבורה צרפתצרפת בית העלמין בג'רנק, שראנט, אקיטן החדשה, צרפת
שם לידה François Marie Adrien Maurice Mitterrand עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפתצרפת צרפת
השכלה סורבון, המכון למדע המדינה פריז
מפלגה PS – המפלגה הסוציאליסטית
השקפה דתית נצרות קתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג דניאל מיטראן
ילדים ז'אן-כריסטוף מיטראן, Gilbert Mitterrand, Hravn Forsne, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • צלב גדול של לגיון הכבוד
  • אביר מסדר הפיל (1982)
  • המסדר המלכותי של השרפים
  • הצווארון הגדול של מסדר החירות
  • הצלב הגדול של מסדר הוורד הלבן של פינלנד עם צווארון (10 בנובמבר 1983)
  • איש השנה של הפיננשל טיימס (1981)
  • קצין בלגיון הכבוד
  • מסדר מוגונגווה
  • אביר הצלב הגדול עם צווארון של מסדר אולב הקדוש
  • השרשרת המלכותית הוויקטוריאנית (1992)
  • Member 2nd Class of the Order of the Umayyads (1984)
  • קולר מסדר איזבלה הקתולית (1982)
  • קולר של מסדר האריה הלבן
  • מדליית הרזיסטנס (31 במרץ 1947)
  • הצלב הגדול של מסדר האמבט
  • צלב המלחמה 1939–1945
  • אביר הצלב הגדול עם חגורה של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (5 ביולי 1982)
  • ראש מסדר לגיון הכבוד
  • פרס קרל הגדול (1 בנובמבר 1988)
  • מסדר שלושת הכוכבים, דרגה ראשונה
  • הצלב הגדול של מסדר ההערכה של הרפובליקה של פולין
  • אזרח כבוד של פרנקפורט
  • הצלב הגדול עם צווארון של מסדר הבז
  • צווארון מסדר הנסיך אנריקה
  • הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות הלאומי
  • מסדר פרנציסקה (16 באוגוסט 1943) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא צרפת ה־4
ברפובליקה הצרפתית החמישית
21 במאי 198117 במאי 1995
(14 שנים)
שר המשפטים
31 בינואר 195612 ביוני 1957
(שנה ו־4 חודשים)
תחת ראש הממשלה גי מולה
שר הפנים
19 ביוני 195423 בפברואר 1955
(8 חודשים ו־6 ימים)
תחת ראש הממשלה פייר מנדס פראנס
פעולות ומבצעים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרנסואה מִיטֵרָאןצרפתית: ‏François Mitterrand‏, 26 באוקטובר 19168 בינואר 1996) היה פוליטיקאי צרפתי, איש המפלגה הסוציאליסטית, כיהן כנשיא צרפת מ-10 במאי 1981 עד 17 במאי 1995 ותקופת כהונתו (בת 14 שנה) הייתה הארוכה ביותר בתולדות המדינה. החליף אותו ז'אק שיראק השמרן.

נעוריו ותחילת דרכו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנסואה מוריס אדריין מארי מיטראן נולד ב-1916 בעיר ז'רנאק במערב צרפת למשפחה קתולית. מגיל צעיר עסק בפעילות פוליטית במסגרת המפלגה הלאומנית "צלב האש".

במהלך מלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הצרפתי. בשנת 1940 נפל בשבי הצבא הגרמני, ובשנת 1941 ברח מהשבי והחל לעבוד עבור ממשלת וישי בצרפת. הוא נחשב לעובד מצטיין, ובשנת 1943 קיבל עיטור כבוד מיוחד של וישי, ביוני 1943 היה מיטראן הזוכה ה-2202 בעיטור הכבוד המיוחד של ממשלת וישי (ששיתפה פעולה עם הנאצים) על שירות נאמן, מדליית הפרנציסקה הגאלית. במעמד קבלת המדליה אמר מיטראן: "אני מקדיש עצמי למרשל פטן... ומתחייב... להישאר נאמן אליו ולמטרה". מאוחר יותר, לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, הוא הצטרף למחתרת הצרפתית.

בשנת 1946 נבחר לנציג מחוז נייבר בפרלמנט, ובשנת 1947 הצטרף למפלגת "האיחוד הדמוקרטי והסוציאליסטי של הרזיסטנס" (Union démocratique et socialiste de la Résistance) מפלגת מרכז-שמאל בהנהגת רנה פלוון. במהלך השנים כיהן כשר במשרדים שונים עד שהתפטר בשנת 1957, על רקע טענות שהסתיר, כשר המשפטים, פעולות לא חוקיות של סוכנים צרפתים באלג'יר.

בשנת 1958 היה ביחידים שהתנגדו למינויו של שארל דה גול לנשיא צרפת. בשנת 1959 ניצל מניסיון התנקשות בחייו בפריז. בשנת 1965 התמודד על הנשיאות מול דה גול והפסיד. בשנים 1965–1968 היה נשיא "המפלגה המאוחדת" (סוציאליסטים וליברלים), בשנת 1971 מונה לנשיא המפלגה הסוציאליסטית, ובשנת 1974 התמודד שוב על הנשיאות והפסיד לואלרי ז'יסקר ד'אסטן.

בשנת 1981 נבחר מיטראן לנשיא צרפת. בין פעולותיו הראשונות כנשיא היו הבקשות לדון בביטול עונש המוות ובהנהגת מס רכוש מוגדל. ביישום מדיניות הפנים הקשו עליו משברים כלכליים ורוב שמרני בפרלמנט. במהלך כהונתו הושלמה בניית מנהרת הרכבת לאנגליה.

הישגיו הבולטים היו בזירה הבינלאומית – הוא תרם לחיזוק האיחוד האירופי ולצירופן של ספרד ופורטוגל לאיחוד, ושיקם שיקום של ממש את מערכת היחסים של צרפת עם גרמניה.

מיטראן נחשב לפוליטיקאי החשוב ביותר של השמאל הפוליטי בצרפת, אך גם למנהיג ריכוזי מאוד וחסר שקיפות.

האדמירל פייר לקוסט, שהיה מפקד שירות המודיעין החיצוני של צרפת, הודה ביולי 2005 שמיטראן הורה על הטבעתה של ספינת גרינפיס בניו זילנד ב-10 ביולי 1985. הספינה הגיעה לנמל אוקלנד למחות על ניסויים בנשק גרעיני שצרפת ערכה בדרום האוקיינוס השקט, והוטבעה בידי שירות המודיעין הצרפתי. באירוע נהרג צלם מפורטוגל בשם פרננדו פריירה.

במאי 1995 סיים את כהונתו, ובמקומו נבחר לנשיא צרפת ז'אק שיראק. בינואר 1996, פחות משנה לאחר סיום כהונתו, מת מיטראן ממחלת הסרטן.

מיטראן היה נשוי לדניאל גוז משנת 1944, ונולדו להם שני ילדים, ז'אן-כריסטוף וז'ילבר. לאורך כל תקופת נשיאותו נשמר קשר של שתיקה ביחס לפרשיות האהבים הרבות שלו. בשנת 1974 נולדה לו בת מחוץ לנישואים, הסופרת מזארין פנז'ו.[1]

היחס ליהודים ולישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיטראן הוקיר את התנ"ך ונחשב לידיד היהודים. אומנם בתקופתו היו חילוקי דעות קשים בין צרפת לישראל הן על רקע מבצע אופרה שפגע בכור הגרעיני של עיראק שהיה תוצר של שיתוף פעולה עיראקי-צרפתי; הן על רקע מלחמת לבנון הראשונה, שבה נלחמה ישראל על אדמות לבנון שהייתה בת חסות של צרפת נגד אש"ף שהיו לו קשרים עם צרפת. עם זאת לא נוצר קרע בין צרפת לישראל. ב-3 במרץ 1982 מיטראן היה לנשיא הצרפתי הראשון שביקר במדינת ישראל, והוא התחייב כי צרפת לא תכיר באש"ף כל עוד הארגון לא יכיר במדינת ישראל ולא יזנח את דרך הטרור.[2]

בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 נחשפו פרטים על אודות עברו של מיטראן, ואלה יצרו ריחוק בינו ובין הקהילה היהודית בצרפת. נודע כי מיטראן שמר על קשרי ידידות עם רנה בוסקה, משתף פעולה בכיר בממשלת וישי, וסירב סירוב גורף להעמיד לדין משתפי פעולה צרפתים בגין פשעים נגד האנושות. מיטראן סירב להכיר באחריותה של צרפת, תחת ממשל וישי, בעזרה לנאצים בביצוע פשעים נגד האנושות במלחמת העולם השנייה. הגילויים הללו מחקו את דימויו של מיטראן כאוהד יהודים גם בקרב יהודי צרפת וגם בקרב היהודים במדינת ישראל.[3]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרהם רוב, פריזאים, היסטוריה הרפתקנית של פריז, כתר 2012. עמ' 311-332.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אתר למנויים בלבד "הכתיבה שחררה אותי אבל אבי לא הספיק לקרוא את ספריי", באתר הארץ, 21 ביוני 2021
  2. ^ שרביט, 2008, ע' 1045-1048
  3. ^ פלמור, א. (1998). ידידות במבחן. ירושלים: כרמל, עמ' 30-29



הקודם:
ואלרי ז'יסקר ד'אסטן
נשיא צרפת
19811995
הבא:
ז'אק שיראק