פרנסואה מיטראן
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| ||
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
| צילום משנת 1984, מיטראן בחברת נשיא ארצות הברית רונלד רייגן. | |||||
| לידה |
26 באוקטובר 1916 ג'רנק, שראנט, אקיטן החדשה, הרפובליקה הצרפתית השלישית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
8 בינואר 1996 (בגיל 79) פריז, איל-דה-פראנס, הרפובליקה הצרפתית החמישית | ||||
| מקום קבורה |
| ||||
| שם לידה |
François Marie Adrien Maurice Mitterrand | ||||
| מדינה |
| ||||
| השכלה | סורבון, המכון למדע המדינה פריז | ||||
| מפלגה | PS – המפלגה הסוציאליסטית | ||||
| השקפה דתית |
נצרות קתולית | ||||
| בת זוג | דניאל מיטראן | ||||
| ילדים |
ז'אן-כריסטוף מיטראן, Gilbert Mitterrand, Hravn Forsne, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה | ||||
| פרסים והוקרה |
| ||||
| חתימה |
| ||||
| |||||
| |||||
| |||||
| פעולות ומבצעים | |||||
פרנסואה מִיטֵרָאן (בצרפתית: ⓘⒾ, 26 באוקטובר 1916 – 8 בינואר 1996) היה פוליטיקאי צרפתי, איש המפלגה הסוציאליסטית, כיהן כנשיא צרפת מ-10 במאי 1981 עד 17 במאי 1995 ותקופת כהונתו (בת 14 שנה) הייתה הארוכה ביותר בתולדות המדינה. החליף אותו ז'אק שיראק השמרן.
נעוריו ותחילת דרכו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרנסואה מוריס אדריין מארי מיטראן נולד ב-1916 בעיר ז'רנאק במערב צרפת למשפחה קתולית. מגיל צעיר עסק בפעילות פוליטית במסגרת המפלגה הלאומנית "צלב האש".
במהלך מלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הצרפתי. בשנת 1940 נפל בשבי הצבא הגרמני, ובשנת 1941 ברח מהשבי והחל לעבוד עבור ממשלת וישי בצרפת. הוא נחשב לעובד מצטיין, ובשנת 1943 קיבל עיטור כבוד מיוחד של וישי, ביוני 1943 היה מיטראן הזוכה ה-2202 בעיטור הכבוד המיוחד של ממשלת וישי (ששיתפה פעולה עם הנאצים) על שירות נאמן, מדליית הפרנציסקה הגאלית. במעמד קבלת המדליה אמר מיטראן: "אני מקדיש עצמי למרשל פטן... ומתחייב... להישאר נאמן אליו ולמטרה". מאוחר יותר, לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, הוא הצטרף למחתרת הצרפתית.
בשנת 1946 נבחר לנציג מחוז נייבר בפרלמנט, ובשנת 1947 הצטרף למפלגת "האיחוד הדמוקרטי והסוציאליסטי של הרזיסטנס" (Union démocratique et socialiste de la Résistance) מפלגת מרכז-שמאל בהנהגת רנה פלוון. במהלך השנים כיהן כשר במשרדים שונים עד שהתפטר בשנת 1957, על רקע טענות שהסתיר, כשר המשפטים, פעולות לא חוקיות של סוכנים צרפתים באלג'יר.
בשנת 1958 היה ביחידים שהתנגדו למינויו של שארל דה גול לנשיא צרפת. בשנת 1959 ניצל מניסיון התנקשות בחייו בפריז. בשנת 1965 התמודד על הנשיאות מול דה גול והפסיד. בשנים 1965–1968 היה נשיא "המפלגה המאוחדת" (סוציאליסטים וליברלים), בשנת 1971 מונה לנשיא המפלגה הסוציאליסטית, ובשנת 1974 התמודד שוב על הנשיאות והפסיד לואלרי ז'יסקר ד'אסטן.
נשיא צרפת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1981 נבחר מיטראן לנשיא צרפת. בין פעולותיו הראשונות כנשיא היו הבקשות לדון בביטול עונש המוות ובהנהגת מס רכוש מוגדל. ביישום מדיניות הפנים הקשו עליו משברים כלכליים ורוב שמרני בפרלמנט. במהלך כהונתו הושלמה בניית מנהרת הרכבת לאנגליה.
הישגיו הבולטים היו בזירה הבינלאומית – הוא תרם לחיזוק האיחוד האירופי ולצירופן של ספרד ופורטוגל לאיחוד, ושיקם שיקום של ממש את מערכת היחסים של צרפת עם גרמניה.
מיטראן נחשב לפוליטיקאי החשוב ביותר של השמאל הפוליטי בצרפת, אך גם למנהיג ריכוזי מאוד וחסר שקיפות.
האדמירל פייר לקוסט, שהיה מפקד שירות המודיעין החיצוני של צרפת, הודה ביולי 2005 שמיטראן הורה על הטבעתה של ספינת גרינפיס בניו זילנד ב-10 ביולי 1985. הספינה הגיעה לנמל אוקלנד למחות על ניסויים בנשק גרעיני שצרפת ערכה בדרום האוקיינוס השקט, והוטבעה בידי שירות המודיעין הצרפתי. באירוע נהרג צלם מפורטוגל בשם פרננדו פריירה.
במאי 1995 סיים את כהונתו, ובמקומו נבחר לנשיא צרפת ז'אק שיראק. בינואר 1996, פחות משנה לאחר סיום כהונתו, מת מיטראן ממחלת הסרטן.
מיטראן היה נשוי לדניאל גוז משנת 1944, ונולדו להם שני ילדים, ז'אן-כריסטוף וז'ילבר. לאורך כל תקופת נשיאותו נשמר קשר של שתיקה ביחס לפרשיות האהבים הרבות שלו. בשנת 1974 נולדה לו בת מחוץ לנישואים, הסופרת מזארין פנז'ו.[1]
היחס ליהודים ולישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיטראן הוקיר את התנ"ך ונחשב לידיד היהודים. אומנם בתקופתו היו חילוקי דעות קשים בין צרפת לישראל הן על רקע מבצע אופרה שפגע בכור הגרעיני של עיראק שהיה תוצר של שיתוף פעולה עיראקי-צרפתי; הן על רקע מלחמת לבנון הראשונה, שבה נלחמה ישראל על אדמות לבנון שהייתה בת חסות של צרפת נגד אש"ף שהיו לו קשרים עם צרפת. עם זאת לא נוצר קרע בין צרפת לישראל. ב-3 במרץ 1982 מיטראן היה לנשיא הצרפתי הראשון שביקר במדינת ישראל, והוא התחייב כי צרפת לא תכיר באש"ף כל עוד הארגון לא יכיר במדינת ישראל ולא יזנח את דרך הטרור.[2]
בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 נחשפו פרטים על אודות עברו של מיטראן, ואלה יצרו ריחוק בינו ובין הקהילה היהודית בצרפת. נודע כי מיטראן שמר על קשרי ידידות עם רנה בוסקה, משתף פעולה בכיר בממשלת וישי, וסירב סירוב גורף להעמיד לדין משתפי פעולה צרפתים בגין פשעים נגד האנושות. מיטראן סירב להכיר באחריותה של צרפת, תחת ממשל וישי, בעזרה לנאצים בביצוע פשעים נגד האנושות במלחמת העולם השנייה. הגילויים הללו מחקו את דימויו של מיטראן כאוהד יהודים גם בקרב יהודי צרפת וגם בקרב היהודים במדינת ישראל.[3]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]גרהם רוב, פריזאים, היסטוריה הרפתקנית של פריז, כתר 2012. עמ' 311-332.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרנסואה מיטראן, ברשת החברתית Goodreads- פרנסואה מיטראן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- פרנסואה מיטראן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
פרנסואה מיטרן (1916-1996), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^
"הכתיבה שחררה אותי אבל אבי לא הספיק לקרוא את ספריי", באתר הארץ, 21 ביוני 2021
- ^ שרביט, 2008, ע' 1045-1048
- ^ פלמור, א. (1998). ידידות במבחן. ירושלים: כרמל, עמ' 30-29
| הקודם: ואלרי ז'יסקר ד'אסטן |
נשיא צרפת 1981–1995 |
הבא: ז'אק שיראק |
- נשיאי צרפת בתקופת הרפובליקה החמישית
- הנסיכים-שותפים של אנדורה
- מעוטרי אות לגיון הכבוד
- מסדר האמבט: אבירים וגבירות הצלב הגדול
- מעוטרי צלב המלחמה
- חברי המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית
- נשיאי המועצה האירופית
- שרי המשפטים של צרפת
- צרפתים שנשבו במלחמת העולם השנייה
- מעוטרי מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של איטליה
- מקבלי עיטור מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של פולין
- מעוטרי מסדר הוורד הלבן של פינלנד
- מעוטרי אות האריה הלבן
- בוגרי המכון למדע המדינה פריז
- נוצרים רומים-קתולים צרפתים
- צרפת של וישי: אישים
- מעוטרי מדליית הרזיסטנס
- אגנוסטים
- צרפתים שנולדו ב-1916
- צרפתים שנפטרו ב-1996

