ז'יגמונד בירגר
 | |
| לידה |
8 בפברואר 1856 וינה, האימפריה האוסטרית  |
|---|---|
| פטירה |
14 במאי 1908 (בגיל 52) בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה |
| מוקד פעילות |
הונגריה |
| שפה מועדפת |
גרמנית |
| כלי נגינה |
צ'לו |
  | |
ז'יגמונד בירגר[1] [2] (בהונגרית: Bürger Zsigmond; וינה, 8 בפברואר 1856 – בודפשט, 14 במאי 1908) היה מלחין, נגן צ'לו יהודי-הונגרי. הוא היה חבר בכמה רביעיות מיתרים, פרופסור למוזיקה, סולן הצ'לו של בית האופרה של בודפשט, האופרה של וינה ובית האופרה של מינכן. הופעותיו הבינלאומיות ברחבי אירופה נחלו הצלחות גדולות.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בירגר הופיע בפומבי כצ'לן בגיל שתים עשרה (1868). את שיעורי הצ'לו הראשונים שלו קיבל מ-J. Moser (נגן תזמורת בית המשפט של וינה). בהמשך למד אצל דויד פופר. במקביל למד תיאוריה וקומפוזיציה אצל הרמן גריידנר (אנ') ומגוסטב נוטבוהם (אנ'). הוא הופיע בשנת 1872, בקונצרט בבית הספר התיכון שלו. בשנה שלאחר מכן, ערך את הופעת הבכורה הרשמית שלו עם הקונצ'רטו לאקורדיון של ברנהרד מוליק (אנ'). ב-1873 הופיע ברגר לראשונה כסולן בקונצרט תזמורתי בווינר מוזיקוורין, ב-1874 ערך את סיבוב ההופעות הראשון שלו עם קרלוטה פאטי ותיאודור ריטר והעניק קונצרטים בלייפציג (גוואנדהאוס) ובברלין (עם סופי מנטר). הוא נתן הרבה מאוד קונצרטים. סייר ב: אוסטריה, הונגריה, גרמניה, צרפת, רוסיה, טורקיה, דנמרק ואנגליה ביחד עם אמנים מצוינים (הנריק וייניאבסקי, Patti, Alfred Grünfeld, Ernst Loewenbeg, Breitner, Marsik, Johannes Wolf). ב-1875 עבד כסולן בבאדן-באדן, ולאחר מכן חמש שנים באותו תפקיד בקפלת בית המשפט במינכן. אחר כך חתם על חוזה עם האופרה של וינה והאופרה של מינכן ב-1876 הקים רביעיית מיתרים עם הכנר הסרבי דראגומיר קרנצ'ביץ' (אנ'), וב-1894 הקים רביעיית מיתרים חדשה עם עם וילמוש גרינפלד כנר ומורה לכינור יהודי-הונגרי, קונצרטמייסטר של בית האופרה של בודפשט. לפני כן בשנת 1882 הוא הוחתם על ידי הנס ריכטר לתזמורת שלו בלונדון, אך עבר משם לפריז ב-1883 כדי לארגן שם קונצרטים של מוזיקה קאמרית עם ל. ברייטנר ומרסיק. בשנת 1887 נתן קונצרטים כחבר ב"Trio parisien" עם לויטה וג'וה וולף בדנמרק ובשוודיה. ומאותה השנה בירגר הפך לצ'לן סולו עד מותו היה צ'לן הסולו הראשון של בית האופרה של בודפשט. מ-1894 היה פרופסור בקונסרבטוריון הלאומי בהונגריה ופרופסור של איגוד המוזיקה.
קברו נמצא בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט.
פורסמו כמה מיצירותיו, וכן עיבודיו לצ'לו של יצירות פרנץ שוברט ורוברט שומאן. הוא כתב גם ספר בשם: זיכרונות מהקריירה האמנותית שלי (1895)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת
- Bokor József (szerk.). Bürger, A Pallas nagy lexikona. Arcanum: FolioNET (1893–1897, 1998.). ISBN 963 85923 2 X (הלקסיקון הגדול של פאלאס)
- קברו בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Czech National Authority Database
- ^ Siegmund Bürger // Violoncellisten der Gegenwart in Wort und Bild. — Hamburg, 1903. — S. 35.
| בקרת זהויות |
|
|---|