ז'אק ליפשיץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ז'ק ליפשיץ)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ז'אק ליפשיץ
Chaim Jacob Lipchitz
"ז'אק וברטה ליפשיץ", צייר ידידו אמדאו מודיליאני, 1916
"ז'אק וברטה ליפשיץ", צייר ידידו אמדאו מודיליאני, 1916
תאריך לידה 22 באוגוסט 1891
מקום לידה דרוסקינינקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פטירה 26 במאי 1973 (בגיל 81)
מקום פטירה קאפרי עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה פסל, אמן, צייר עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות אמנות מופשטת עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות אתר ההנצחה לג'ון פ. קנדי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ז'אק ליפשיץ (Jacques Lipchitz;‏ 22 באוגוסט (על פי הלוח היוליאני: 10 באוגוסט)1891, דרוסקינינקאי, רוסיה (ליטא) – 16 במאי 1973, קאפרי) היה פסל יהודי-צרפתי קוביסטי יליד ליטא.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'אק ליפשיץ נולד בשם חיים יעקב ליפשיץ בעיירה דרוסקינינקאי בליטא, אז בתחומי האימפריה הרוסית. הוא למד בבית הספר בביאליסטוק והמשיך ללימודי הנדסה בווילנה. בשנת 1909 עבר ליפשיץ לפריז, שינה את שמו הפרטי לז'אק והחל בלימודי אמנות; למד בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות ובאקדמיה ז'וליאן. בין השנים 19121913 שירת בצבא הרוסי. לאחר שהשתחרר משירותו שב לפריז והחל להתעניין בזרם הקוביסטי, הצטרף לקבוצה אמנותית שבה נכלל גם פיקאסו והתיידד עם האמן אמדאו מודיליאני. כמו כן, בתקופה זו הוא החל להתעניין בפיסול עץ אפריקאי.

בשנת 1941, לאחר כיבוש צרפת על ידי הגרמנים, נמלט ליפשיץ לארצות הברית, תוך שהוא זונח מאחוריו רבות מעבודותיו הגמורות והלא-גמורות. ליפשיץ השתקע בניו יורק, שם חי כמעט עד סוף חייו. ליפשיץ הציג מיצירותיו בביאנלה של ונציה בשנת 1952 ובשתי תערוכות דוקומנטה בגרמניה (ב-1959 וב-1964). לקראת סוף ימיו חלה בפתאומיות במחלת הסרטן, מה שהביא אותו ליצירת קשר עם הרבי מליובאויטש ובקשת ברכה. לאחר שהבריא, ובעקבות סדרת התכתבויות ממושכת עם הרבי הוא התקרב לדת, גירש את אשתו הראשונה בבית דין אורתודוקסי ונישא מחדש לאשתו השנייה בנישואים יהודיים.

ז'אק ליפשיץ נפטר בקאפרי שבאיטליה, ולאחר מותו הועלה לקבורה בארץ ישראל ונטמן בהר המנוחות ירושלים.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירותיו של ליפשיץ נחלקות לשלוש תקופות:

  • התקופה הקוביסטית הקלאסית, שהחלה ב-1914. בתקופה זו נראתה בעבודתו ההשפעה הרבה של הזרם הקוביסטי ובמהלכה יצר בעיקר פסלים מגושי אבן גדולים בצורות גאומטריות פשוטות ושימוש בנושאים כגון נגנים ואנשים רוחצים.
  • תקופת הפיסול השקוף, החל משנות ה-20 של המאה ה-20. הפיסול השקוף היה סגנון שליפשיץ פיתח בעצמו, סגנון בו היצירות מאופיינות בצורות חלל ריק התחומות בחוטי ארד.
  • התקופה המאוחרת, משנת 1933 והלאה. בתקופה זו יצירותיו שאבו את השראתם ממקורות מיתולוגיים ומקראיים וכן מנושאים דתיים ופילוסופים כגון אהבה, רוע ומחלוקת. ביצירות אלו ניסה ליפשיץ לבטא את יחסי הגומלין בין מוצק וחלל ולהציג תנועה דוממת, תוך כדי שהוא מתרחק מהקוביזם ומתקרב לסגנון הפיסול האקספרסיוניסטי.

רשימה פסלים חלקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "אדם עם גיטרה" – (1917)
  • "יעקב נאבק עם המלאך"
  • "שמחת החיים" – (1927)
  • "נס"
  • "אם וילד מס' 2" – (1941 - 1945)
  • "הולדת המוזות" – (1944 - 1950)
  • "פרומתאוס והנשר"
  • "עץ חיים" (נמצא בגן בית החולים הדסה הר הצופים; נוצק בברונזה לאחר מותו של ליפשיץ, על-פי רישומים שהותיר).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.