זאב מוזס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

הרב זאב מוזס (לעיתים: מאזיש; י"ג באייר ה'תרכ"ב, 13 במאי 1862 - ב' בשבט ה'תש"ט, 1 בפברואר 1949) היה ראש אב בית דין קאליש ורב העיר בפועל לאחר פטירת הרב יחזקאל ליבשיץ. אבי משפחת מוזס.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בביאלא פודולסק הסמוכה לבריסק לרב יודל מוזס וללאה'צה בת יהודה ליב היינסדורף. סבו ר' אלכסנדר זיסקינד מוזס היה נדבן לצדקה ותרם גם למרד הפולני בשנת 1863. למד בחדרים מסורתיים ואצל רבה של ביאלה, הרב זאב נחום בורנשטיין. בגיל צעיר נסמך לרבנות בידי רבי חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק. הוא נישא (1879) לרבקה בתם של הגביר, חסיד קוצק ובעל אחוזה, ראובן ישראל הלוי פרנקל שהתפרסם בספרייתו הגדולה, ושל גולדה בת יהודה ליב קושמיראק, שהיה אף הוא עשיר מופלג. הרב מוזס עצמו נעשה חסיד גור.

במשך שנים התפרנס מבית חמיו, הוא הקים ישיבה פרטית לבחורים וכתב חידושי תורה רבים בסגנון לימודו של רבי עקיבא איגר, רוב ככל כתביו נשרפו מאוחר יותר בעת הכיבוש הגרמני של קאליש במלחמת העולם הראשונה. בשלב מסוים החל לעסוק במסחר ועבר לגור ברוסושיץ (Russocice) ואחר כך בטורק. אשתו הראשונה נפטרה בכ"ח באדר ב' ה'תרנ"ז, והוא נישא בשנית כעבור שנה לאחייניתה חנה מרים בת יוסף מנדל הרמן.

כעבור שנים אחדות עבר לקאליש ובה המשיך להתפרנס ממסחרו. במקביל המשיך כל העת בלימודיו ובשנת 1906 (ה'תרס"ו) התמנה כראש בית הדין של קאליש, משרה שבה החזיק 29 שנים. לאחר פטירת רב העיר הרב יחזקאל ליבשיץ התעוררו חילוקי דעות בעיר סביב מינוי בנו של הרב ליבשיץ כממלא מקומו, כיסא הרבנות נותר פנוי במשך כמה שנים והרב מוזס מילא את התפקיד בפועל. עם עלותו לארץ ישראל בשנת ה'תרצ"ה, 1935, התמנה תחתיו הרב מנחם מנדל אלתר מפביאניצה כרבה של קאליש.

הרב מוזס השתקע עם משפחתו בתל אביב, הוא לא רצה לעסוק עוד ברבנות רשמית, אך סביבו התכנס חוג של למדנים שהיה מתאסף לעיתים בביתו. הוא נפטר בתל אביב בב' בשבט ה'תש"ט, 1 בפברואר 1949.

בנו היה יהודה מוזס, מו"ל ידיעות אחרונות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]