זוטה
זוטה | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | צומח |
מערכה: | בעלי פרחים |
מחלקה: | דו-פסיגיים |
סדרה: | צינוראים |
משפחה: | שפתניים |
סוג: | זוטה |
שם מדעי | |
Micromeria בנתם, 1829 |
זוּטָה (שם מדעי: .Micromeria Benth) היא סוג צמחים ממשפחת השפתניים. הסוג מונה 89 מינים ו-31 תת-מינים הכוללים צמחים עשבוניים רב-שנתיים ובני-שיח בלבד[1]. תפוצתה הטבעית היא מארצות אגן הים התיכון והמזרח התיכון אל הודו ומשם אל דרום מרכז סין ומזרח ההימלאיה, ומצפון אפריקה דרומה עד דרום אפריקה, ומאלסקה עד קליפורניה[2]. מאפייניו הבולטים של הסוג הם: עלים קטנים, פשוטים, תמימים וריחניים; הפרחים קטנים וערוכים בדּוּרִים דּוּרִים לאורך גבעול התפרחת. הפרחים בעלי גביע דמוי צינור או פעמון וצינור הכותרת ישר.
שמות וטקסונומיה (סיווג לפי מאפיינים)
[עריכת קוד מקור | עריכה]השם "זוטה" הוא תרגום של השם הלטיני, שפירושו 'דבר פעוט', שכן חלק ממיני הזוטה, פרטיהם זעירים, ועליהם ופרחיהם קטנים. כאשר השם מופיע בסמיכות, הוא נהגה זוטת, כמו במקרה של זוטת סיני. השם "זוטה" ניתן לסוג .Micromeria L על ידי חיים נחמן ביאליק ואומץ במילון "ילקוט הצמחים" (עמוד 13, הערה 214) משנת 1930[3] ואושרר במילון "צמחי ארץ ישראל – שמות המשפחות והסוגים" משנת 1946 בסעיף 581 בעמ' 31[4].
מאגרי הצמחים הבינלאומיים מציינים שמות אחרים לצמחים בישראל וסביבתה והנושא עדיין בבירור. זוטה לבנה (Micromeria fruticosa (L.) Druce) משויכת בישראל, הן במילונים והן באתרי האינטרנט, לסוג Micromeria ואילו בעולם היא משויכת משנת 2006 לסוג קְלִינוֹפּוֹדְיוֹן (.Clinopodium L) המונה 168 מינים, ולא רק זאת היא נחשבת כשם נרדף לתת-מין (Clinopodium serpyllifolium subsp. fruticosum)[1][2]. לסוג זה נציג נוסף הגדל בחרמון - קְלִינוֹפּוֹדְיוֹן מְנֻצֶּה (Clinopodium vulgare)[5]. בערך זה השם המדעי הוא כפי שמופיע באתר צמחיית ישראל וסביבתה[6].
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגבעולים בדרך כלל רְבוּעִים. הפטוטרות קצרות מאוד או חסרות. הלוואים חסרים. העלים נגדיים, קטנטנים, פשוטים ותמימים ובדרך כלל יושבים והם מכוסים פחות או יותר בצפיפות במעטה צמרי קצר הדוק ומשוטח ובבלוטות. העלים דמויי ביצה או אליפסה, אורכם (של רובם) גדול לכל היותר פי 3 מרוחבם. עלי התפרחת דמויי עלים רגילים (בשונה מצתרנית). דורי הפרחים חיקיים (יוצאים מחיקם של עלי התפרחת) וערוכים לאורך גבעול התפרחת. ובכל דּוּר פרח אחד או הרבה פרחים.
הגביע, דמוי פעמון או דמוי צינור ישר או מעוקל במקצת, בעל 13 עורקים, לעיתים רחוקות בעל 15 עורקים או בעל עורקים לא בולטים. האוגן בעל 5 שניים כמעט שוות או שהוא לפעמים דו-שפתני במקצת (בעל שיניים שונות זו מזו בגודלן או בצורתן או גם בעמדתן, 3 מהן מהוות על פי רוב שפה אחת והשתיים האחרות שפה שנייה). הגביע שעיר או לא ומכוסה בבלוטות וגם לועו שעיר.
הכותרת דו-שפתנית באופן ברור, קטנה מ-2.5 ס"מ וצבעיה הם לבן או ורוד או אדמדם עד סגול. צינור הכותרת ישר ומתרחב מעט באזור הלוע שהוא קירח מבפנים (חסר טבעת של שערות). צינור הכותרת בולט או אינו בולט מהגביע. השפה העליונה זקופה ושטוחה, שפתה תמימה וקודקודה מפורץ או בעלת 2 אונות, והיא בדרך כלל קצרה מהשפה התחתונה. השפה התחתונה פרושה ובעלת שלוש אונות כמעט שוות או בלתי שוות ואז האונה האמצעית שטוחה פחות או יותר (בשונה מנפית) וגדולה מהאונות הצדדיות והבולטות. בדרך כלל שפתם של האונות תמימה או גלית או מפורצת.
האבקנים מעורים אל צינור הכותרת, מספרם 4 והם זקופים וראשיהם נוטים זה לזה פנימה (בשונה מנפית). זוג אחד ארוך מהזוג השני.
מיני הסוג בישראל וסביבתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל וסביבתה קיימים 6 מיני זוטה (אם מכלילים את זוטה לבנה בסוג) הגדלים כצמחי בר ארבעה בישראל אחד בדרום סיני ואחד בירדן.
זוטה לבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]זוּטָה לְבָנָה (Micromeria fruticosa (L.) Druce) - בן-שיח ריחני שגובהו 40 עד 100 ס"מ, נפוץ בחבל הים-תיכוני בארץ ישראל. פרחיו לבנים. הפרחים אינם יושבים בדורים שבחיקי עלים אלא ערוכים בתפרחות קטנות ומסועפות הנישאות על עוקצים ארוכים הנראות כקרקפות קטנות וצפופות. השם המדעי העדכני הוא Clinopodium barbatum[7][8]. [ראה ערך מורחב].
זוטה מעורקת
[עריכת קוד מקור | עריכה]זוּטָה מְעֹרֶקֶת (.Micromeria nervosa Benth) - בן-שיח נמוך (בן קיימא), ים-תיכוני, גובהו 15 עד 40 ס"מ ופרחיו ורודים. הוא מסתעף מבסיסו בלבד לגבעולים זקופים שאינם מסתעפים. רובו מתייבש בקיץ, העלים נושרים ורק חלקם התחתון של הגבעולים נותר ירוק כל השנה. הזרעים והגביע המשתייר מהווים יחידת תפוצה שנישאת ברוח במהלך הקיץ (בשונה מזוטה צפופה). שלא כמו מינים אחרים של זוטה אין מין זה מתאים כתבלין לתה.
מאפיינים: הגבעולים רבועים, זקופים ושעירים. העלים נגדיים, פשוטים תמימים וקטנטנים דמויי ביצה קטנטנה שאורכה 5 עד 6 מ"מ, אך קודקודה מתחדד. העלים חסרי פטוטרת. צידו העליון של העלה קירח, צידו התחתון קירח או מכוסה בשערות קצרות והדוקות, אך לא בשערות ארוכות. העלים הצעירים מדיפים ריח לימון. התפרחות נושאות דורי פרחים שעירים ובזאת זוטה מעורקת ניכרת ונבדלת משאר מיני הזוטה ורודי הפרחים. הדורים, שאורכם כס"מ אחד, ערוכים לאורך גבעול התפרחת, הדורים התחתונים רחוקים זה מזה ואילו הדורים בראש הגבעול צפופים ומרובי פרחים ויוצרים מעין שיבולת קצרה. הגביע דמוי פעמון מאורך מאוד, עם 13 עורקים בולטים ו-5 שיניים כמעט שוות, דמויות זיף ונוטות החוצה (בשונה מזוטה צפופה) ואורכן 2/3 מאורך הצינור הגביע מכוסה שערות ארוכות ומפושקות (בשונה מזוטה צפופה), שאורכן עולה על קוטר צינור הגביע. שעירות זו מעניקה לזוטה המעורקת את הופעתה הצמרית. הכותרת דו-שפתנית, אורכה 5 מ"מ. הכותרת ורודה בכללה, על השפה התחתונה משני עברי הלוע מופיעים שני כתמים לבנים. המאבקים בצבע סגול כהה.
תפוצה ובית גידול: משרעת התפוצה העולמית היא ים-תיכונית בכל אגן הים התיכון כולל מצרים למעט מערב אגן הים התיכון. בישראל זוטה מעורקת מצויה בכל אזורי צפון הארץ ומרכזה. היא גדלה במחשופים של סלעי גיר רכים. בסלעי נארי שורשיה חודרים דרך הגומות שבסלע ומגיעים אל המים והמינרלים שבשכבות הרכות. היא גדלה גם בסדקים של סלעי גיר ודולומיט קשים. אולם היא נדירה באבן חול, בקרקע סחף ובקרקע חרסיתית עמוקה. הפריחה מסוף ינואר עד תחילת יוני.
זוטה צפופה
[עריכת קוד מקור | עריכה]זוּטָה צְפוּפָה (.Micromeria myrtifolia Boiss. & Hohen) - צמח עשבוני רב-שנתי (בן קיימא) ריחני וקטן גובהו 20 ס"מ והוא מסתעף רק מבסיסו לגבעולים רבים, ופרחיו רבים וצפופים בצבעי לילך או ורוד.
מאפיינים: הגבעולים רבועים, שעירים, אלכסוניים ואינם מסתעפים. העלים נגדיים, קטנים פשוטים ותמימים, דמוי אזמל צר, שמתחדד בהדרגה לקראת הקצה ומכוסים בחלקם האחורי בשערות ארוכות. הדורים בתפרחות הם מרובי פרחים וערוכים לאורך הגבעול. הדורים רחוקים מאוד זה מזה ובכל דור 20 עד 30 פרחים בצבעי לילך או ורוד. הפרחים יושבים בצפיפות בחיק עלי התפרחת. עוקץ הפרח קטן. הגביע כמעט שאינו שעיר ושערותיו קצרות יחסית, אין לגביע שערות ארוכות, אלא שערות זעירות והדוקות (בשונה מזוטה מעורקת). שיני הגביע דמויי מרצע, רכונות זו לזו (בשונה מזוטה מעורקת) ואורכן קטן ממחצית אורכו של הגביע. הכותרת דו-שפתנית. לוע הכותרת כהה. אונות השפה התחתונה בהירות. הפרי נותר על הצמח זמן רב כשהוא הדוק לגבעול (בשונה מזוטה מעורקת). הפרודות מחודדות מאוד בראשן. הפריחה מסוף פברואר עד תחילת ספטמבר.
תפוצה ובית גידול: התפוצה העולמית משתרעת ממזרח התיכון ועד אירן. הוא גדל בבתות על קרקע של סלעים רכים ובסדקים של מחשופים של סלעי גיר קשים בחבל הים תיכוני והאירנו-טורני. הוא נפוץ בשפלה המרכזית בשדרת ההר בגולן ובמדבר יהודה.
זוטת סיני
[עריכת קוד מקור | עריכה]זוּטַת סִינַי (.Micromeria sinaica Benth) - זוטת סיני היא בן-שיח מדברי נמוך (בן קיימא) נדיר המסתעף מבסיסו למספר גבעולים זקופים וישרים, גובהו 15 עד 40 ס"מ ופרחיו ורודים. תפוצתו מוגבלת לארץ ישראל וסיני.
מאפיינים: הגבעולים זקופים וישרים עגולים (לא רבועים), בעלי שערות קצרות ולא בלוטיות (שעירים מעט). העלים נגדיים, פשוטים, תמימים, דמויי ביצה קטנטנה שאורכה 4 עד 8 מ"מ. העלים בעלי פטוטרת קצרה. התפרחת נושאת דורי פרחים הרחוקים זה מזה. בכל דור, בחיק שני עלי התפרחת, ישנם מספר פרחים בעלי עוקץ ברור. הפרחים קטנטנים, דו-שפתניים. הגביע, שאורכו 2 עד 3 מ"מ, דמויי צינור שלעיתים מאדים, ובעל 5 שיניים כמעט שוות, שאורכן 1/4 עד 1/3 מאורך הצינור. הכותרת שעירה במקצת, צבעה ורוד, אורכה כ-6 מ"מ. צינור הכותרת בולט מתוך הגביע. האבקנים 4, זקופים, קצרים מהכותרת. זוג האבקנים הקדמי ארוך מהזוג האחורי.
תפוצה ובית גידול: משרעת התפוצה סהרו-ערבי, אך מוגבלת לארץ ישראל ולסיני. הוא גדל בסלעי גיר וצוקים, במחשופים של סלעים קשים בערבות ובמדבריות ובבתות ספר. הוא מצוי במדבר שומרון, בצפון הנגב, בהר נגב ובהרי אילת ובבקעת הירדן. כמו כן הם נפוצים בסיני ובדרום ממלכת ירדן ובמרכזה, מצדו השני של ים המלח. הפריחה ממרץ עד מאי
בירדן ובסיני קיימים שני מינים נוספים, שניהם נדירים, ואותרו ותוארו על ידי הבוטנאי פרופסור אבינעם דנין.
זוטת דנא
[עריכת קוד מקור | עריכה]זוּטַת דָּנָא (Micromeria danaensis Danin) - בן-שיח ים-תיכוני קטן ושרוע, מכוסה שערות ניצבות לגבעול ולעלה, שגדל על מחשופי סלעים בשמורת דנא ברום ממלכת ירדן. הגבעולים דקים ושרועים. העלים פשוטים ותמימים. הפרחים נישאים בדורים המרוחקים זה מזה. בכל דור מספר פרחים כל פעם פורחים שני פרחים. אורך צינור הכותרת כפול מאורך הגביע. מין זה אותר תואר ופורסם על ידי אבינעם דנין בשנת 1973 לפי פרטים הסמוכים למרכז המבקרים של שמורת דנא בממלכת ירדן. ומכאן שמו. הוא נחשב לנדיר מאוד ואנדמי לאזור זה.
זוטת הסרבל
[עריכת קוד מקור | עריכה]זוּטַת הַסֶּרְבַּל (Micromeria serbaliana Danin & Hedge) - בן-שיח קטן (בן קיימא), נדיר ואנדמי להרים הגבוהים בדרום סיני. מין זה אותר ותואר על ידי אבינעם דנין ואיאן הדג’ בשנת 1973. זוטת הסרבל היא צמח קטן, שרוע, צפוף ודחוס ואפור הגדל בסדקי סלעים. הגבעולים קצרים ומכוסים בשערות ארוכות ומפושקות. העלים, שאורכם 2 עד 4 מ"מ פשוטים תמימים, שעירים וזקופים בצמידות לגבעול. הגביע דמוי צינור צר, עם שיניים משולשות חדות ומכוסה בשערות בלוטיות. הכותרת ורדרדה ושפתה התחתונה מחולקת לשלוש אונות מעוגלות שוות פחות או יותר ובבסיס של כל אחת מהן כתם ארגמן. האונה האמצעית מפורצת קלות ושעירה בצדה העליון. השפה העליונה קצרה וקטנה ומפורצת קלות.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
זוטה לבנה
-
זוטה צפופה
-
זוטה מעורקת
-
זוטת סיני
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זוטה, באתר ITIS (באנגלית)
- זוטה, באתר NCBI (באנגלית)
- זוטה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- זוטה, באתר Tropicos (באנגלית)
- זוטה, באתר GBIF (באנגלית)
- זוטה, באתר IPNI (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Micromeria Benth., WFO (2022): Micromeria Benth. Published on the Internet
- ^ 1 2 Micromeria Benth., Plants of the World Online (POWO)
- ^ ילקוט צמחים, פ. אוירבך ומ. אזרחי, תר"ץ 1930
- ^ צמחי ארץ ישראל (תש"ו), באתר האקדמיה ללשון העברית, 1946
- ^ מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, חשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989
- ^ זוטה לבנה, באתר צמחיית ישראל וסביבתה, 2022
- ^ Clinopodium barbatum, POWO "Plants of the World Online. Published on the Internet, 2022
- ^ Clinopodium barbatum, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, 2022