זולטאן לייטנר

זולטאן לייטנר
Leitner Zoltán
	אין תמונה חופשית
לידה	18 בדצמבר 1896; אוראדיה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	1945 (בגיל 48 בערך)

זולטאן לייטנר, (שמו הספרותי: זולטאן לייטנר-לוקאץ'; בהונגרית: Leitner Zoltán; אוראדיה, 1896 – מחנה ריכוז אושוויץ 1945) היה סופר, מתרגם ועורך הונגרי-יהודי מאזור טרנסילבניה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום את לימודיו בבית הספר התיכון (1913), הוא בחר בקריירה ספרותית והפך לכתב עמית של כתב העת עבר ועתיד בבודפשט, ולאחר מכן בעיתון "יומן אוראדיה" (יומן אוראדיה היה יומון פוליטי בשפה ההונגרית שפורסם באורדיאה בין התאריכים 1 באוקטובר 1898 לבין 4 בינואר 1934, זו הייתה אחת התקופות העמוסות ביותר בתולדות העיתונאות בעיר). לייטנר תרגם להונגרית את ספר הנוער "חלומות הילדוּת" של הסופר האורתודוכסי הרמן שוואב מפרנקפורט (1915), תרגם את ספרו של ס. סחמוביץ "סיפורים ליטאיים". (בודפשט, 1917), את "אל נקמות" של הסופר שכתב ביידיש שלום אש. רומן (1919) שהומחז באותו שם והועלה בארץ ישראל בשנת 1922 ב"תיאטרון עברי בא"י"; בבימויה של אסתר איזביצקי). הוא היה גם העורך האחראי של השבועון היהודי "מזרחי".

בין שתי מלחמות העולם הופיעו מאמרים של לייטנר ב"יומן אוראדיה" ובעיתון היהודי בשפה ההונגרית אוי קלט (מזרח החדש) בקלוז'-נאפוקה. הוא היה העורך והמייסד של הסדרה של ספריית הרנסנס היהודי, וכנשיא והמנהל בפועל בעיר אוראדיה של "האגודה הלאומית היהודית בטרנסילבניה", הצטרף לתנועות הציבוריות. הוא היה העורך של העלון "המיעוט היהודי" (1928) שהופיע זמן קצר ולאחר מכן היה העורך האחראי של השבועון היהודי "עמנו" (1929-1940). את ההיסטוריה של יהודי עיר הולדתו כתב בספר הזיכרון של תלמידי אוראדיה הוותיקים (1937). הוא כתב הקדמה לספרו של בלה מזאי: אבות וגיבורים (אוראדיה, 1938). בשואה נשלח כנראה למחנה הריכוז אושוויץ ונרצח שם.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על משמר החזית היהודית! (דבר הקדמה מאת נחום סוקולוב, אוראדיה, 1930); * מאתיים שנה בשירות ההומניזם (היסטוריה של עמותת הצדקה היהודית באוראדיה. אורדיה, 1931);
אוי למובסים... (אורדיה, 1940);
קוו ואדיס דוּצֶ'ה? (הערות מסע באיטליה, ללא ציון שנה).