לדלג לתוכן

זיהום נגיף ניפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף זיהום וירוס ניפה)
זיהום נגיף הניפה
Nipah virus infection
מבנה הנגיף
מבנה הנגיף
תחום מחלות זיהומיות עריכת הנתון בוויקינתונים
שכיחות ~700 חולים (מ-1998 עד מאי 2018)
סיבות נגיף הניפה, העברה על ידי מגע ישיר
גורם נגיף הניפה עריכת הנתון בוויקינתונים
תסמינים ללא, חום, שיעול, כאבי ראש, בלבול
אבחון זיהוי תסמינים, בדיקות מעבדה
טיפול
מניעה הימנעות מחשיפה לעטלפים, חזירים, חולים ושתיית מי תמרים לא מפוסטרים
סיבוכים דלקת המוח, תרדמת, פירכוסים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זיהום נגיף הניפה הוא מחלה זיהומית הנגרמת על ידי נגיף הניפה ( נגיף RNA)[1]. הדבקה אנושית מתרחשת כתוצאה מהיחשפות למקור ישיר של זיהום, כדוגמת בעל חיים נגוע (עטלפי פירות וחזירים), צריכת מזון גולמי שנחשף להפרשות בעל חיים נגוע, והעברה בין בני אדם (אך לא בהעברה דרך האוויר). אבחנת הנגיף היא בעיקר על ידי זיהוי התסמינים של הזיהום ובדיקות מעבדה.

נכון ל־2021, זוהו בעולם כמה מאות חולים במספר התפרצויות שהתרחשו מ־1999 ועד 2018, בעיקר באזור דרום מזרח אסיה, אוסטרליה, הודו ובנגלדש. למחלה שיעור תמותה של בין 40% ל־-75%, ואין לה טיפול תרופתי או חיסון ידועים, והטיפול הרפואי בה מוגבל לטיפול תומך או חיסון סביל.

המחלה נחשבת לאיום פוטנציאלי של מגפה עולמית, במידה והוירוס יעבור שינויים שיהפכו אותו למדבק יותר בין בני אדם, ולכן נערך אחריו מעקב ומחקר.

תסמינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התסמינים מתחילים להופיע לאחר 5–14 ימים מחשיפה. הסימפטומים הראשונים הם חום, כאבי ראש, נמנום ואחריו בלבול ובלבול מנטלי, במקרים חמורים התסמינים יכולים להתקדם ולהגיע למצב של תרדמת תוך 24 עד 48 שעות. סיבוך פוטנציאלי קטלני שיכול להיגרם כתוצאה מהנגיף הוא דלקת המוח[2]. מחלת הנשימה (אנ') יכולה גם להיות נוכחת בשלבים המוקדמים של המחלה. אנשים בעלי הנגיף החולים במחלת הנשימה נוטים יותר מאלו ללא מחלת הנשימה להפיץ את הנגיף[3].

סיכונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עטלפי הפירות הם מאחסני נגיף הניפה בטבע

במלזיה וסינגפור, נגיף הניפה נמצא אצל אלה עם קשר קרוב לחזירים נגועים. בבנגלדש ובהודו, המחלה נקשרה לצריכת גידולי תמרים גולמיים ומגע עם עטלפים.

הסיכון לחשיפה הוא גבוה עבור עובדי בית החולים המטפלים בחולים הנגועים בנגיף[4].

אבחנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש כמה דרכים כדי לאבחן את זיהום הניפה:

  • בדיקת מעבדה של זיהום ניפה יכול להעשות באמצעות תגובת שרשרת פולימראז (RT-PCR) כאשר נלקחת דגימה מחלקי הגרון, נוזל מוחי, השתן וניתוח הדם במהלך שלבים חריפים או בשלבי הבראה של המחלה. בדיקת מעבדה נוספת יכולה להיעשות בעזרת דגימת רוק לזיהוי ה-RNA הנגיפי.
  • ניתן לעשות לאחר ההתאוששות בעזרת גילוי נוגדנים IgG(אנ') ו IgM (אנ') כדי לאשר זיהום נגיף ניפה.
  • אימונוהיסטוכימיה על רקמות שנאספו במהלך נתיחה שלאחר המוות יכולה גם היא לאשר את הימצאות הנגיף.

מניעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הימנעות מנגיף הניפה קריטית מאחר שאין עדיין תרופה למחלה. את הזיהום ניתן למנוע על ידי הימנעות מחשיפה לעטלפים באזורים אנדמיים ולחזירים חולים. שתיית של ליקר מסורתי שמוכן ממי תמר מצוי שפירותיו מזוהמים בצואת עטלפי פירות נושאי הנגיף נמצא קשור להעברה של הנגיף מעטלפים לבני אדם אשר שותים את המשקה[5]. דבר נוסף שיש להימנע ממנו הן פירות שנצרכו בחלקם על ידי עטלפים[6]. יש להקפיד ולהימנע משימוש במים מבארות שורצות עטלפים אשר מזהמים את מי השתייה שבהם[7]. ידוע כי עטלפים שותים מי תמרים אשר נשמרים במיכלים פתוחים ומדי פעם משתינים בו, מה שהופך אותו למזוהם בנגיף[5]. הקשר של מחלה זו בתוך מחזור הרבייה של עטלפים הוא לא תוחקר ולכן מעקב ומודעות לגבי דברים הידועים לנו כיום כהימנעות - חשובים למניעת התפרצויות עתידיות. יש לאכוף שיטות בקרת זיהומים סטנדרטיות כדי למנוע זיהום נוזוקומי בבתי החולים. חיסון של תת-יחידה, אשר משתמש בחלבון ה-G של וירוס נרדה, הצליח להגן על הקופים במחקר מפני נגיף הויניאווירוס והניפאוירוס. החיסון התגלה כמייצר נוגדנים צולבים נגד הנגיף אך למרות הפוטנציאל השימוש בו בבני אדם טרם נחקר[8].

טיפול

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרגע אין טיפול יעיל לזיהום נגיף ניפה ולכן הטיפול מוגבל לטיפול תומך. חשוב לתרגל נוהלי בקרת זיהום סטנדרטיים וטכניקה סיעודית כדי למנוע את התפשטות הזיהום מאדם לאדם. כל המקרים החשודים של זיהום ניפה וירוס צריכים להיות מבודדים.

ריבאוירין (אנ') נחקרה במספר קטן של אנשים, אך היעילות שלה עדיין מוטלת בספק[9].. חיסונים פסיביים (אנ') באמצעות נוגדן חד שבטי אנושי אשר מסמן את הגליקופרוטאין G של וירוס הניפה הוערכו במודל של פארט (ferret model) כטיפול מונע לאחר חשיפה[10][11].התרופה נגד כלוריה מלורוקין (אנ') הצליחה לחסום את התפקודים הקריטיים הדרושים להבשלת נגיף ניפה, אם כי עדיין לא נצפתה תועלת קלינית[12]. m102.4, נוגדן חד שבטי אנושי, נעשה שימוש באנשים על בסיס שימוש רחום באוסטרליה והיה בפיתוח פרה-קליני בשנת 2013[11].

התפרצות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפה גאוגרפית של התפרצות נגיף הניפה ונגיף ההנדרה לפי אזור המחיה של עטלף השועל המעופף ב-2014

התפרצויות נגיף ניפה דווחו במלזיה, סינגפור, בנגלדש והודו. התמותה הגבוהה ביותר עקב זיהום בנגיף ניפה התרחשה בבנגלדש, שם ההתפרצויות מתרחשות בדרך כלל בעונת החורף[13]. וירוס ניפה הופיע לראשונה במלזיה בשנת 1998 במערב מלזיה אצל מגדלי חזירים. עד אמצע 1999 דווח על למעלה מ-265 מקרים של דלקת קרום המוח האנושי, כולל 105 מקרי מוות במלזיה, ו-11 מקרים של דלקת קרום המוח או מחלות דרכי נשימה עם פטירה אחת דווחו בסינגפור[14]. בשנת 2001 דווח על וירוס ניפה ממחוז מאהרפור, בנגלדש[15][16] וסיליגורי, הודו[15]. ההתפרצות שוב הופיעה ב-2003, 2004 ו-2005 בנאוגאון דיסטריקט, מחוז מניקאנג ', מחוז רג'ברי, מחוז פרידפור ורובע טאנגיל[16]. [23] בבנגלדש היו גם התפרצויות בשנים שלאחר מכן[17][18].

בחודש מאי 2018 דווח על התפרצות במחוז קוז'יקודה שבקרלה, הודו[19]. 17 מקרי מוות נרשמו, כולל עובד בריאות אחד[20][21][22]. אלה שמתו היו בעיקר ממחוזות קוז'יקודה ומלפוראם, כולל אחות בת 31, שטיפלה בחולים נגועים בווירוס. שניים מן הנגועים נרפאו לחלוטין. ב-10 ביוני 2018 הוכרז שההתפרצות רשמית נגמרה[23].

וירוס ניפה ב-COVID-19

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממחקר של ד"ר סטיבן קוואי שפורסם ב-2022 עולה כי רצפים של הווירוס ניפה נתגלו בווירוס הקורונה COVID-19[24].

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הניפאוירוס - משפחת הנגיף, 1 מתוך 5 המינים הוא נגיף וירוס הניפה.
  • נגיף - התפתחות ומבנה נגיפים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זיהום נגיף ניפה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "WHO Nipah Virus (NiV) Infection", www.who.int., ‏from the original on 18 April 2018. Retrieved 21 May 2018.
  2. ^ Nipah Virus (NiV) | CDC, www.cdc.gov, ‏2018-05-31 (באנגלית)
  3. ^ Stephen P. Luby, M. Jahangir Hossain, Emily S. Gurley, Be Nazir Ahmed, Recurrent zoonotic transmission of Nipah virus into humans, Bangladesh, 2001-2007, Emerging Infectious Diseases 15, 2009-8, עמ' 1229–1235 doi: 10.3201/eid1508.081237
  4. ^ Stephen P. Luby, Emily S. Gurley, M. Jahangir Hossain, Transmission of Human Infection with Nipah Virus, Clinical Infectious Diseases 49, 2009-12, עמ' 1743–1748 doi: 10.1086/647951
  5. ^ 1 2 M. Saiful Islam, Hossain M. S. Sazzad, Syed Moinuddin Satter, Sharmin Sultana, Nipah Virus Transmission from Bats to Humans Associated with Drinking Traditional Liquor Made from Date Palm Sap, Bangladesh, 2011-2014, Emerging Infectious Diseases 22, 2016-4, עמ' 664–670 doi: 10.3201/eid2204.151747
  6. ^ Dr. Nimeshika Jayachandran, Nipah Virus confirmed in Kerala: All about prevention, symptoms and treatment, ‏Monday, May 21, 2018 - 12:20
  7. ^ Saritha S Balan, 6 Nipah virus deaths in Kerala: Bat-infested house well of first victims sealed, ‏Monday, May 21, 2018 - 14:03
  8. ^ Thomas W. Geisbert, Heinz Feldmann, Christopher C. Broder, Andrew C. Hickey, A Hendra Virus G Glycoprotein Subunit Vaccine Protects African Green Monkeys from Nipah Virus Challenge, Science Translational Medicine 4, 2012-08-08, עמ' 146ra107–146ra107 doi: 10.1126/scitranslmed.3004241
  9. ^ Frederic Vigant, Benhur Lee, Hendra and Nipah Infection: Pathology, Models and Potential Therapies, Infectious Disorders - Drug Targets 11, 2011-06-01, עמ' 315–336 doi: 10.2174/187152611795768097
  10. ^ CDC, Nipah Virus (NiV)
  11. ^ 1 2 Christopher C. Broder et. al, A treatment for and vaccine against the deadly Hendra and Nipah viruses, Antiviral Research 100, 2013-10-01, עמ' 8–13 doi: 10.1016/j.antiviral.2013.06.012
  12. ^ Christopher C. Broder, Kai Xu, Dimitar B. Nikolov, Zhongyu Zhu, A treatment for and vaccine against the deadly Hendra and Nipah viruses, Antiviral Research 100, 2013-10, עמ' 8–13 doi: 10.1016/j.antiviral.2013.06.012
  13. ^ Mandeep S. Chadha, James A. Comer, Luis Lowe, Paul A. Rota, Nipah virus-associated encephalitis outbreak, Siliguri, India, Emerging Infectious Diseases 12, 2006-2, עמ' 235–240 doi: 10.3201/eid1202.051247
  14. ^ Bryan T. Eaton, Christopher C. Broder, Deborah Middleton, Lin-Fa Wang, Hendra and Nipah viruses: different and dangerous, Nature Reviews. Microbiology 4, 2006-1, עמ' 23–35 doi: 10.1038/nrmicro1323
  15. ^ 1 2 Vincent P. Hsu, Mohammed Jahangir Hossain, Umesh D. Parashar, Mohammed Monsur Ali, Nipah virus encephalitis reemergence, Bangladesh, Emerging Infectious Diseases 10, 2004-12, עמ' 2082–2087 doi: 10.3201/eid1012.040701
  16. ^ 1 2 Mandeep S. Chadha, James A. Comer, Luis Lowe, Paul A. Rota, Nipah virus-associated encephalitis outbreak, Siliguri, India, Emerging Infectious Diseases 12, 2006-2, עמ' 235–240 doi: 10.3201/eid1202.051247
  17. ^ Nipah virus outbreaks in the WHO South-East Asia Region (ארכיון)
  18. ^ Arguments in Bahodderhat murder case begin
  19. ^ Lindsey Bever, Rare, brain-damaging virus spreads panic in India as death toll rises, the washington post, ‏May 22
  20. ^ Nipah virus outbreak: Death toll rises to 14 in Kerala, two more cases identified, ‏May 27, 2018 23:11
  21. ^ After the outbreak, Frontline
  22. ^ Lini Puthussery: India's 'hero' nurse who died battling Nipah virus, BBC, ‏22 May 2018
  23. ^ Nipah virus contained, last two positive cases have recovered: Kerala Health Min, The News Minute, ‏2018-06-11
  24. ^ Nipah virus vector sequences in COVID-19 patient samples sequenced by the Wuhan Institute of Virology באתר zenodo

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=זיהום_נגיף_ניפה&oldid=37249786"