זיוה רודן-שפיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זיוה רודן מופיעה יחד עם שייקה אופיר, 1951

זיוה רודן-שפיראנגלית: Ziva Rodann, נולדה ב-2 במרץ 1935[1]) היא שחקנית ישראלית שפעלה בעיקר בארצות הברית.

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בחיפה כזיוה בלכמן. בישראל פעלה בשם זיוה שפיר. לאחר שסיימה את לימודיה בבית הספר היסודי בארץ, עברה לארצות הברית, לסנט לואיס, בהזמנת דודה. היא שהתה ולמדה בבית ספר תיכון שם שלוש שנים. בתום לימודיה חזרה לישראל והצטרפה לשורות תיאטרון "הבימה". כמו כן, הופיעה בהצגות פנטומימה בתיאטרון הקאמרי לצד שייקה אופיר ועמוס אריכא[2]. בשהותה זו בארץ נישאה לבעלה הראשון, יעקב שפירא.

באוגוסט 1954 זכתה שפיר בתואר "מלכת היין"[3], ובספטמבר באותה שנה אף ייצגה את ישראל בשל כך במסע שיווק בארצות הברית לקידום היין הישראלי[4]. באותה שנה הופיעה בסרט "אבן על כל מיל", ובהמשך הופיעה בסרטים "גבעה 24 אינה עונה" ו"ראשים למעלה".

בראשית 1956 עברה להוליווד וחתמה על חוזה ב-סרטי יוניברסל. בתחילת 1957 שינתה את שמה לזיוה רודן, על שם הפסל אוגוסט רודן[5]. סרטה הראשון בארצות הברית היה סרט האימה "קללת פרעה" של יונייטד ארטיסטס שיצא לבתי הקולנוע בפברואר אותה שנה. כיוון שיוניברסל לא הרבו להשתמש בה בסרטיהם, עם סיום החוזה, חתמה על חוזה עם הבמאי סמואל פולר, במאי 1957. ב-1957 הופיעה במערבון של פולר "Forty Guns". כיוון שהשותפות עם פולר לא קידמה היטב את הקריירה שלה, החלה לעבוד כשחקנית עצמאית, והופיעה בסרטים ובהופעות אורח בסדרות טלוויזיה.

בגיליון ספטמבר 1958 של מגזין Scamp[4] הופיעה בתצלומי עירום. תמונות העירום פורסמו גם בשבועון "העולם הזה" בישראל, והדבר התקבל בסערה בחברה הפוריטנית, יחסית להיום, שהייתה באותו זמן בישראל[6].

בשנת 1959 התפרסמה בזכות הופעתה כאינדיאנית במערבון "הרכבת האחרונה" (Last Train from Gun Hill) בבימויו של האל ואליס ולצידו של קירק דגלאס. בשנת 1960 הופיעה בסרט "סיפורה של רות" (The Story of Ruth) בתפקיד ערפה, אשתו המואביה של כיליון. בסרט זה השתתפה גם השחקנית הישראלית אילנה עדן. במהלך קריירת הקולנוע שלה בשנות ה-50 הופיעה בעיקר בתפקידי זרות, כגון זמרת צוענייה בסרט "האחים קרמזוב". היא הופיעה גם בסרטים נוספים, כגון בסרט "שערי סין" לצד נט קינג קול ובסרט "King Creole" לצד אלביס פרסלי (ללא קרדיט).

בשנות ה-60 פרחה הקריירה הטלוויזיונית שלה והיא הופיעה רק במספר מועט של סרטים. בין היתר, הופיעה בעונה הראשונה של הסדרה "באטמן" (ששודרה בין 1966 ל-1968) בתור המלכה נפרטיטי.

ב-1967 הגיעה לישראל לצורך צילומי סרטו של מנחם גולן "999... עליזה מזרחי".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חייה האישיים האפילו לעתים קרובות על קריירת המשחק שלה[7]:בתחילת שנות ה-60 נכתב בעיתונות שקיימה קשרים רומנטיים עם כוכבי קולנוע שונים, כגון רוברט אוונס, גרדנר מקיי, לנג ג'פריס וג'ורג' מונטגומרי וגם עם הסופר הנרי מילר.

בשנת 1964 נישאה שוב לריד קימבל (Reid Kimball), מנהל של מרכז גמילה מסמים בסנטה מוניקה, קליפורניה, אך באותה השנה התגרשה ממנו.

בספטמבר 1966 הכירה את איש העסקים הקנדי דייוויד אלן שפלר והשניים התארסו. במהלך שהותה בישראל לצילומי הסרט "עליזה מזרחי", נהרג ארוסה שפלר, בעת שהטיס את מטוסו הפרטי.

באוקטובר 1967 נישאה בשלישית לג'יימס ר. קריץ' (James R. Creech III), שחקן וסופר. פרשה מקריירת המשחק, כדי להקדיש את עצמה לחיי משפחה. השניים התגרשו בדצמבר 1975.

בסוף 1974 קיבלה אזרחות אמריקאית. בפברואר 1977 נישאה לבעלה הרביעי, פרד ס. מיד (Fred S. Meade), שהיה מבוגר ממנה ב-10 שנים. בעלה נפטר בסוף דצמבר 2002.

מתגוררת בפאלם ספרינגס, קליפורניה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו Ziva Rodann biography, Brian's Drive-In Theater. חלק מהמקורות מציינים את תאריך לידתה כ-22 במרץ, ואת שנת לידתה כ-1933 או 1937
  2. ^ תיאטרון בלי מלים, דבר, 26 בפברואר 1954
  3. ^ סופרנו בשומרון, המונים השתתפו בחג היין, דבר, 12 באוגוסט 1954
  4. ^ 4.0 4.1 Ziva Rodann - The Private Life and Times of Ziva Rodann, glamourgirlsofthesilverscreen.com (באנגלית)
  5. ^ יעקב בר-און, האנשים שלנו בהוליווד, באתר ynet,‏ 28 באפריל 2001
  6. ^ הרצל פינת רפאלי, עונה 1 פרק 2
  7. ^ Ziva Rodann biography, Brian's Drive-In Theater