חגי מטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חגי מטר
אין תמונה חופשית
לידה 31 בינואר 1984 (בן 35)
רמת השרון, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עיתונאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק העיר, מעריב, שיחה מקומית עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
פייסבוק haggai.matar
טוויטר Ha_Matar
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חגי מטר (נולד ב-31 בינואר 1984) הוא עיתונאי ופעיל פוליטי-חברתי המשתייך לשמאל הרדיקלי. ב-2002 נמנה עם חותמי מכתב השמיניסטים ונכלא לשנתיים בשל סירובו להתגייס לצה"ל.

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חגי מטר נולד ברמת השרון לדורון וענת מטר, מרצה בכירה באוניברסיטת תל אביב, ופעילת שמאל המזוהה עם חד"ש. כבר כנער היה מעורב בפעילויות פוליטיות רבות של ארגוני שמאל כדוגמת גוש שלום ותעיוש[1]. ב-2002 נמנה עם חותמי מכתב השמיניסטים בו הצהירו על התנגדות מצפונית לשירות בצה"ל ולכיבוש השטחים. בשל הסירוב להתגייס נדונו מטר וארבעה מחבריו לשנת מאסר בפועל וזאת לאחר ששהו למעלה משנה במחבוש ובמעצר. ב-7 בינואר 2004 נכנסו החמישה לכלא שש לשם ריצוי עונשם. עד מהרה ביקשה הנהלת הכלא להעבירם לכלא אזרחי, בנימוק שנוכחותם בכלא הצבאי מפרה את הסדר ושהם מסיתים חיילים לסירוב. אחרי היסוס ממושך החליטו החמישה שלא להתנגד להעברה, וב-22 בינואר 2004 הועבר מטר לכלא מעשיהו יחד עם נעם בהט ומתן קמינר. ועדת קיצור העונשים הצבאית (שנותרה אחראית על קיצור עונשם) החליטה באוגוסט 2004 לקצץ רבע מעונשם, והחמישה השתחררו ב-15 בספטמבר 2004[2].

לאחר שחרורו המשיך מטר להיות פעיל בתנועת פרופיל חדש, היה חבר ב"ועד נגד פשעי מלחמה", חבר בתנועת אנרכיסטים נגד גדרות[3] ואף השתתף באופן קבוע בהפגנות נגד גדר ההפרדה שהתקיימו בכל יום שישי בכפר בילעין[4].

במהלך מבצע עופרת יצוקה ביקשו ארגוני שמאל לקיים הפגנת מחאה כנגד המבצע בתל אביב. המשטרה ביקשה להתנות את קיום אירוע בהימנעות מהנפת דגלים פלסטיניים. בעקבות עתירה שהגיש מטר לבג"ץ בוטל האיסור וההפגנה התקיימה[5].

פעילות עיתונאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך חמש שנים עבד במקומונים בתל אביב ("העיר" ו"זמן תל אביב"), כמו כן, כתב ב"מעריב" והיה ממייסדי ופעיל בוועד העיתונאים שלו במשך שנתיים. פרסם גם בעיתון "הארץ" ובכלי תקשורת נוספים בישראל ובעולם. כותב במגזינים האינטרנטיים 972+ ו"שיחה מקומית", שאותו אף ערך במשך מספר שנים. סדרת כתבות שפרסם באתר 972+ במלאת עשור לגדר ההפרדה זיכתה אותו בפרס אנה לינד לעיתונאים מאגן הים התיכון לשנת 2012.

הפיטורים מ"מעריב"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2011 רכשה חברת "דיסקונט השקעות" מקבוצת IDB שבשליטת איש העסקים נוחי דנקנר כ-61% ממניות "מעריב החזקות". ביולי 2012 הודיע העיתון על קיצוצים חדים נוספים, לרבות צמצום מסיבי של המהדורה המודפסת והתרכזות במהדורה הדיגיטלית של העיתון[6]. ב-20 בספטמבר 2012 נחתם הסכם למכירת "מעריב" למו"ל שלמה בן-צבי[7]. בד בבד עם פרוץ המשבר, התאגדו עיתונאי "מעריב" תחת ארגון העיתונאים בישראל והקימו את ועד עיתונאי מעריב, בראשו עמד חגי מטר. כראש ועד היה פעיל במאבק נגד נוחי דנקנר ולאחר מכן נגד בן צבי. עם העברת העיתון לשליטתו חתם בן-צבי על הסכם קיבוצי עם העובדים, אך בין הצדדים התגלע סכסוך על מימוש ההסכם. הסכסוך שהוביל לשביתה בת יום, שבה העיתון לא יצא לאור[8]. יום לאחר ששבו לעבוד, פוטרו כ-100 מעובדי "מעריב" בהם מטר[9]. לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הוגשה בקשה להוצאת צו מניעה כנגד הפיטורים, בטענה שמטר פוטר בשל פעילותו בוועד העובדים[10]. בית הדין דחה את התביעה[11], אך בערעור שהוגש לבית הדין הארצי לעבודה הפך בית הדין את ההחלטה וקבע כי הפיטורים נעשו בצורה לא חוקית ונועדו לפגוע בהתארגנות העובדים[12].

ימים ספורים לאחר החלטת בית הדין זומן מטר על ידי הנהלת העיתון לשימוע לפני פיטורים[13]. בית הדין האזורי לעבודה ביטל את הפיטורים ואף חייב את העיתון לשלם למטר פיצויים על סך מאה אלף שקלים[14]. במאי ובאוגוסט 2014 הגיש מטר תביעה נוספת כנגד בן צבי בטענה שהאחרון טרם שילם את סכום הפיצויים שנפסק לזכותו. באפריל 2016, קבע בית הדין לעבודה שבן צבי, שכבר מכר את אחזקותיו במעריב, לא מחויב להעסיק את מטר ולשלם לו את הפיצויים שנקבעו[15].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2016, נישא מטר לפעילה החברתית אורטל בן דיין.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דב חנין, משפטי הסרבנים: התובע הצבאי נגד חגי מטר, מתן קמינר, שמרי צמרת, אדם מאור, נעם בהט, ונתן בן ארצי, הוצאת בבל, 2004.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עדותו של חגי מטר באתר תנועת גוש שלום, 28 באוגוסט 2006
  2. ^ חנן גרינברג, הבוקר: 5 סרבני הגיוס השתחררו מהכלא, באתר ynet, 15 בספטמבר 2014
  3. ^ חגי מטר, עשור לגדר, פרק 5: דרך חדשה להתנגדות, באתר עדשה מקומית, 5 במאי 2012
  4. ^ דני קושמרו, כך נראית ההפגנה נגד הגדר - מבפנים, Mako‏, 12 בפברואר 2011
  5. ^ המשטרה אישרה להניף דגלי פלסטין בתל אביב, וואלה, 2 בינואר 2009
  6. ^ אלכסנדר כץ, דרמה בקרליבך: "מעריב" יצמצם הפעילות המודפסת - יפנה לחיזוק הזרוע הדיגיטלית, Bizportal,‏ 16 ביולי 2012
  7. ^ נחתמה מכירת העיתון "מעריב", הודעה לבורסה של חברת "מעריב החזקות", 20 בספטמבר 2012
  8. ^ עובדי מעריב שובתים: העיתון לא יוצא, האתר לא מתעדכן, באתר nrg‏, 7 בנובמבר 2012
  9. ^ אביב הורביץ, מסר מבן צבי? גם יו"ר ועד עובדי "מעריב" פוטר, mako‏, 10 בנובמבר 2012
  10. ^ רועי גולדנברג, ‏בקשה לביה"ד: למנוע את פיטורי יו"ר ועד עיתונאי "מעריב" חגי מטר, באתר גלובס, 12 בנובמבר 2012
  11. ^ רועי גולדנברג, ‏ביה"ד: יו"ר ועד עיתונאי "מעריב", חגי מטר, לא יוחזר לעיתון, באתר גלובס, 8 באפריל 2013
  12. ^ לי-אור אברבוך, ‏בית הדין לעבודה: חגי מטר יחזור ל"מעריב", באתר גלובס, 28 ביולי 2013
  13. ^ לי-אור אברבוך, ‏ב"מעריב" נחושים: חגי מטר זומן לשימוע לפני פיטורים, באתר גלובס, 23 ביולי 2013
  14. ^ נתי טוקר, בית הדין לעבודה: "מעריב" ישלם 100 אלף שקל פיצויים לחגי מטר, באתר TheMarker‏, 6 בינואר 2014
  15. ^ אורן פרסיקו, שלמה בן-צבי בע"מ, באתר העין השביעית, 21 באפריל 2016