המערכה בדרום-מערב האוקיינוס השקט
המערכה בדרום מערב האוקיינוס השקט או זירת דרום מערב האוקיינוס השקט הייתה חלק מזירת האוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה, ונמשכה בין השנים 1945-1942. המערכה התנהלה בשטחים שכללו את הפיליפינים, איי הודו המזרחיים ההולנדיים (אינדונזיה כיום), בורנאו, אוסטרליה, גינאה החדשה והחלק שמערבי של איי שלמה.
במערכה זו לחמו כוחות הצבא היפני הקיסרי בעיקר בכוחות אמריקאים, אך גם כנגד כוחות אוסטרלים, הולנדים, פיליפינים, בריטים ועוד כוחות מבעלות הברית.
מרבית הכוחות הלוחמים היפניים השתייכו לחיל המשלוח הדרומי, קבוצת ארמיות בפיקודו של גנרל היסאיצ'י טראוצ'י. תפקידה של קבוצת הארמיות, שהוקמה ב-6 בנובמבר 1941, היה לכבוש את הטריטוריות שבשליטת בעלות הברית בדרום-מזרח אסיה.
ב-30 במרץ 1942, נוסד פיקוד בעלות הברית במערב האוקיינוס השקט, ולמפקדו מונה גנרל דאגלס מקארתור, שהיה אמון על פעולות צבא בעלות הברית. הפיקוד על צי בעלות הברית, שעיקרו היה צי האוקיינוס השקט של ארצות הברית, ניתן לאדמירל צ'סטר נימיץ.
המערכה החלה עם ההתקפה על פרל הארבור, ובמקביל פתחו היפנים במתקפה על המעוזים המערביים ברחבי דרום-מזרח אסיה. היפנים זכו בסדרה של ניצחונות, וכבשו חלקים גדולים מסין, בעיקר לאורך החוף, בורמה, הפיליפינים, הודו-סין, איי שלמה ואיים נוספים בדרום-מזרח אסיה. לאוסטרליה גופא לא פלשו היפנים, אך הם תקפו אווירית מספר מטרות ביבשת, בעיקר את דרווין.
המפנה החל באוגוסט 1942, עת החל צבא בעלות הברית את מתקפת הנגד שלו באוקיינוס השקט. על פי תוכנית ההתקדמות האמריקאית, נכבשו איי מפתח באוקיינוס, בעיקר באלה בהם היו שדות תעופה, ובכך נטרלו איים אחרים מבלי שיצטרכו להילחם עליהם. צבא בעלות הברית התקדם מדרום מערב האוקיינוס השקט לכיוון איי יפן, תוך שהוא משחרר בדרכו את האזורים הכבושים, עד שנעצר באיי ריוקיו, מאות קילומטרים בודדים מיפן. או-אז הוחלט לוותר על פלישה ליפן גופא, ובמקום זאת הוטלו שתי פצצות אטום על הערים היפניות הירושימה ונגסאקי. פצצות האטום היוו את אחד הגורמים שהכריעו את הכף והביאו את יפן לחתום על הסכם כניעה ללא תנאי, ובכך הסתיימה המערכה.
קרבות מרכזיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קרב גוודלקנל
- הקרב הימי על גוודלקנל
- המערכה בפיליפינים (1941–1942), המערכה בפיליפינים (1944–1945)
- קרב איי הודו המזרחיים
- קרב מפרץ לייטה
