מבצע פליקס

מבצע פליקס
Operation Felix

תכנון הפלישה במבצע פליקס
מערכה: החזית המערבית במלחמת העולם השנייה
מלחמה: מלחמת העולם השנייה
תאריכים	1940
מקום	, חצי האי האיברי
הצדדים הלוחמים האימפריה הבריטית

מבצע פליקס (בגרמנית: Unternehmen Felix) הוא שם תוכנית צבאית להשתלטות משותפת של גרמניה הנאצית והמדינה הספרדית על גיברלטר. חשיבותו הייתה בהשתלטות על מצר גיברלטר מתוך כוונה לחסום את הים התיכון בפני הצי המלכותי הבריטי. לבסוף מבצע זה לא יצא אל הפועל בשל חוסר הסכמות בין אדולף היטלר ופרנסיסקו פרנקו.

רקע

בסוף אוקטובר 1940 נערכה "פגישת אנדיי" בין קנצלר גרמניה אדולף היטלר ושליט ספרד פרנסיסקו פרנקו. בפגישה, שנערכה בקרון הרכבת של היטלר באנדיי, על הגבול בין צרפת הכבושה לספרד, דנו השניים על הצטרפות ספרד למדינות הציר.המדינה הספרדית, שזה עתה יצא ממלחמת אזרחים עקובה מדם, שמרה עד אז על מדיניות נייטרלית, והיטלר שאף לצרפה למדינות הציר. במהלך הפגישה, שארכה כ־7 שעות, הציב פרנקו מספר דרישות כתנאי להצטרפות ספרד אל מדינות הציר. הוא דרש מגרמניה את מרוקו הצרפתית, את עיר הנמל אוראן באלג'יריה, שטחים נוספים על אדמת אפריקה, ודרישות נוספות כמו אספקה גרמנית לצבא הספרדי המשתקם:

• 400–700 אלף טונות תבואה.
• כל הדלק שהצבא הספרדי יזדקק לו.
• כל הציוד החסר לצבא הספרדי.
• ארטילריה, מטוסים וכוחות מיוחדים לכיבוש גיברלטר.

כמה ימים לאחר מכן, אמר היטלר לבן בריתו מנהיג איטליה הפשיסטית, בניטו מוסוליני, כי היה מעדיף שיעקרו שלוש או ארבע משיניו, מאשר להיפגש שוב עם פרנקו. ההיסטוריונים חלוקים בדעתם בשאלה האם פרנקו דרש דרישות מוגזמות כתנאי לכניסת ספרד למלחמה, או נקב מלכתחילה במחיר לא מציאותי כדי לסכל את תוכניותיו של היטלר.

תוכנית

באמצע נובמבר 1940, הוציא אדולף היטלר הנחיה מבצעית עבור מבצע "פליקס". היא כללה תחילה משימות סיור חשאיות של סוכנים גרמנים, שפעלו בשיתוף פעולה סמוי עם ספרד, כדי לאסוף מודיעין על שדה התעופה של גיברלטר ועל ההגנות הבריטיות. על פי התכנון, הכיבוש היה אמור להתחיל ביום ה-39 לפלישת הכוחות הגרמניים לספרד. אסטרטגיית הקרב הגרמנית הסתמכה על כוח תקיפה שכלל שני קורפוסים, דיוויזיית אס-אס וגיס אווירי. על הקורפוס ההררי ה-49 של הוורמאכט תוטל המשימה להתמודד ישירות עם חיל המצב הבריטי, המונה כ־11,600 חיילים, בעוד דיוויזיית האס-אס תגבה את קורפוס 39, ותהיה מוכנה לכבוש את פורטוגל אם תיתקל בהתערבות של בעלות הברית ממערב. במקביל, תוכנן שהלופטוואפה יכבוש שישה שדות תעופה בקו החוף האטלנטי, כדי לפתוח במתקפה אווירית על הצי המלכותי הבריטי. הפיקוד העליון של הוורמאכט ניסח בקפידה את תוכנית ההסתערות, שכללה התקנה של ארבעה תותחים להגנה על האגף המזרחי, עוד ארבעה מדרום, והסתערות במבנה של שלוש שדרות על העיירה. לבסוף יבצעו הסתערות על הסוללה המלכותית של הצי הבריטי. לצורך המבצע, הוקצו כמויות עצומות של תחמושת, דלק ומזון לכל יום: 13,000 טון של תחמושת, 7,500 טון דלק ו-136 טון מזון מדי יום.

סיכול המבצע

המכשול העיקרי למבצע פליקס היה חוסר ההסכמה הספרדי. התוכנית דרשה מעבר של חיילים גרמנים בספרד, תוך אישור חשאי של פרנקו, אשר כלפי חוץ היה אמור להציג מחאה דיפלומטית. אולם המודיעין הבריטי כבר ידע לפרטים על תוכניתו של היטלר. הוא העריך כי למבצע היו סיכויי הצלחה גבוהים, מה שהדאיג מאוד את ממשלת בריטניה. וינסטון צ'רצ'יל הודה ששני חששותיו הגדולים באותו שלב של המלחמה היו אובדן גיברלטר והתקפות על שיירות הספינות באוקיינוס האטלנטי. צ'רצ'יל חשש שאחרי אפריל 1941 עלולים הנאצים לאבד את סבלנותם, ולשלוח את הוורמאכט לכבוש את גיברלטר גם ללא הסכמת פרנקו, שממילא לא יכל להציג התנגדות צבאית אפקטיבית. צ'רצ'יל הבין שגיברלטר לא תוכל לעמוד מצור גרמני, דבק באסטרטגיה של מניעת ההתקפה הגרמנית. על פי הצעתו של נספח הצי בשגרירות בריטניה במדריד, אלן הילגרת', יצא צ'רצ'יל בהימור פוליטי נועז: חלוקת שוחד של 13 מיליון דולר לראשי הצבא הספרדי. אלה בתמורה יבטיחו שפרנקו יעמוד במחויבותו לנייטרליות, ובמקרה הצורך יבצעו הפיכה צבאית. הכסף החל לזרום כבר בקיץ 1940, לפני הפגישה של היטלר עם פרנקו. לבסוף התוכנית נגנזה ב־1941, כשהצבא הגרמני פנה מזרחה ופלש לברית המועצות. בעלות הברית הכינו כחלופה את "מבצע פילגרים" לכיבוש האיים הקנריים במקרה של נפילת גיברלטר, כדי להשיג אחיזה ימית כלשהי באזור.