מתקפת הסאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מתקפת הסאר
Soldat Francès al Saar.jpg

חייל צרפתי בוחן כרזת תעמולה נאצית בחבל הסאר
תאריך התחלה: 7 בספטמבר 1939
תאריך סיום: 16 בספטמבר 1939
משך הסכסוך: 10 ימים
מתקפה לפני: הפלישה לפולין
מתקפה אחרי: המלחמה המדומה
מקום: חבל הסאר, גרמניה
49°10′00″N 7°15′00″E / 49.16666667°N 7.25°E / 49.16666667; 7.25 קואורדינטות: 49°10′00″N 7°15′00″E / 49.16666667°N 7.25°E / 49.16666667; 7.25 
עילה: פלישת גרמניה לפולין
תוצאה: נסיגה צרפתית
הצדדים הלוחמים

צרפתצרפת  צרפת

גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית  גרמניה הנאצית

ראשי מדינה
אלבר לברן  אדולף היטלר 
מפקדים
כוחות

סה"כ 40 דיוויזיות. כולל:
2,400 טנקים
4,700 קני ארטילריה

ארמייה אחת (הארמייה הראשונה) כולל:
פחות מ-100 קני ארטילריה

אבידות

2,000 הרוגים פצועים וחולים.[1]

196 הרוגים
114 נעדרים
356 פצועים[2]
11 מטוסים הופלו[3]

מתקפת הסארצרפתית: Offensive de la Sarre בגרמנית: Saar-Offensive) הוא הכינוי המקובל למהלך התקפי מצד צבא צרפת אל חבל הסאר שבגרמניה, בשלבים הראשונים של מלחמת העולם השנייה, מה-7 עד ה-16 בספטמבר 1939. הצרפתים גייסו להתקפה זו בערך 40 דיווזיות, כולל אחת משוריינת, שלוש ממוכנות, 78 גדודי ארטילריה ו-40 גדודי טנקים. מטרת הפלישה הייתה להקל מעל הלחץ שהופעל עליה מצד גרמניה (המערכה בפולין). למרות ששלושים דיוויזיות התקדמו אל הגבול וחלקן אף חצו אותו, התקיפה לא הייתה ולא נבראה. וההתקדמות הצרפתית נעצרה כאשר הניצחון המהיר בפולין אפשר לגרמניה לחזק את הגבול עם הכוחות שנעו מהחזית המזרחית.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הברית הצרפתית-פולנית (1921), במקרה שפולין תותקף בידי אויב, צרפת התחייבה להכריז על גיוס כללי ולפתוח במלחמה שלושה ימים לאחר מכן. ב-1 בספטמבר 1939 פלשה גרמניה הנאצית לפולין ללא הכרזת מלחמה (המערכה בפולין). ב-3 בספטמבר הכריז ראש ממשלת בריטניה נוויל צ'מברליין מלחמה על גרמניה, ומספר שעות לאחר מכן באותו היום הצטרף להכרזת המלחמה נשיא צרפת אלבר לברן.

היטלר היה מודאג מאוד מהכרזת מלחמה זו. כוחות צרפתיים מתוגברים בידי הבריטים יכלו להסב נזק רציני לאוצרות הטבע והמפעלים התעשייתיים בדרום גרמניה ואף לאלץ את גרמניה להחזיר כוחות מפולין. לצורך כך, נבנה קו הביצורים קו זיגפריד. קו זיגפריד היה מערכת הגנתית שהשתרעה לאורך יותר מ־630 ק"מ, וכללה יותר מ־18,000 בונקרים ומכשולים נגד טנקים, הקו השתרע מקליו בגבול הולנד, לאורך גבולה המערבי של גרמניה עד העיר וויל שעל הריין בגבול עם שווייץ. היטלר הורה לתכנן את הקו החל משנת 1936, הבניה החלה ב־1938 והסתיימה ב־1940. ב-26 באוגוסט 1939 הוקמה באזור זה הארמייה הראשונה בפיקוד ארווין פון ויצלבן.[4] הארמייה נפרשה בגבול הצרפתי, אולם היא הייתה באותה תקופה בעלת ציוד גרוע וחימוש דל.[5]

צרפת הכריזה למעשה על גיוס חלקי כבר ב-26 באוגוסט, וב-1 בספטמבר הוכרז גיוס מלא. עם זאת, הגיוס הצרפתי היה מסורבל ולקוי וסבל ממערכת תאריכים שהשפיעה רבות על יכולת המטכ"ל הצרפתי לפרוש את החיילים בזמן בשדה הקרב. כמו כן גורמים פציפיסטיים בצרפת עמה התנגדו למלחמה והסבו נזק לתעשייה המלחמתית הצרפתית. הפיקוד הצרפתי עדיין האמין בטקטיקות של מלחמת העולם הראשונה ובחשיבות של ארטילריה נייחת, אולם הארטילריה נפרשה בצורה שגויה וחלק מהקנים נשלפו מאחסון עוד לפני שהיו כשירים לירי.

ההתקפה הצרפתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתקפה הצרפתית בעמק הריין החלה ב-7 בספטמבר, ארבעה ימים לאחר הכרזת המלחמה. הצרפתים נהנו מיתרון מספרי מכריע לאורך הגבול המערבי עם גרמניה, אולם למרות זאת הפלישה לא הבהילה יותר מדי את המפקדים הגרמניים ולא הצליחה להביא לתוצאה המצופה, היינו הסגת כוחות גרמניים מפולין לשם העברתם אל עמק הריין. יחידות צרפתיות שהשתייכו לקבוצת הארמיות הצרפתית השנייה התקדמו לאורך 32 ק"מ ליד זארבריקן נגד התנגדות גרמנית קלושה. בנקודה אחרת התקדמו הצרפתים 8 ק"מ וכבשו לפחות 12 כפרים ועיירות שפונו בידי הצבא הגרמני לאחר התנגדות קלה. ארבעה טנקים צרפתיים מדגם רנו R-35 התפוצצו לאחר שעלו על מוקשים באזור בלייסברוק (Bliesbrück).

ב-10 בספטמבר ערכו הגרמנים מתקפת נגד בניסיון להחזיר חלק מהכפרים הכבושים. הכפר אפאקה (Apach) נלכד, אולם הצרפתים השתלטו עליו מחדש כעבור כמה שעות. ב-12 בספטמבר רגימנט החי"ר ה-32 של צבא צרפת לכד את העיר בראנשלדאך (Brenschelbach), לאחר קרב קצר במהלכו איבדו הצרפתים קפטן, סמל ושבעה טוראים.[1] ההתקפה נבלמה כאשר נתקלו הצרפתים בטריטוריה גרמנית ממוגנת וממוקשת היטב. המתקפה הצרפתית לא השיגה את יעדיה ולא הגיעה אל קו זיגפריד.

סוף דבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתקפה לא השיגה את מטרתה העיקרית ואף חייל גרמני לא הוחזר מפולין אל גרמניה. ב-12 בספטמבר, מועצת המלחמה העליונה האנגלית-צרפתית התכנסה לראשונה באבוויל (Abbeville) שבצרפת. הוחלט כי כל הפעולות ההתקפיות חייבות להיפסק מידית. מפקד צבא צרפת מוריס גמלאן הורה לכוחותיו לעצור ו-"לא להתקרב יותר מקילומטר אחד" מהעמדות הגרמניות לאורך קו זיגפריד. פולין לא קיבלה הודעה על החלטה זו. במקום זאת, גמלאן שיקר למפקד צבא פולין אדוארד רידז שמיגלי שמחצית מכוח הפלישה הצרפתי היו במגע עם האויב, וכי ההתקפה הצרפתית כפתה על הוורמאכט להסיג לפחות שש דיוויזיות גרמניות מפולין. למחרת, מפקד המשלחת הצבאית הצרפתית לפולין, גנרל לואיס פיורי, הודיע ​​לגנרל הפולני ויאצ'סילב שטאכוויץ, ש"המתקפה הגדולה" בחזית המערבית נאלצה "להידחות".

בין 16 ל-17 באוקטובר, כאשר כבר היה ברור שפולין אבודה, החלו כוחות גרמניים לזרום מפולין לחבל הסאר וכבשו חזרה את כל השטחים האבודים. הצרפתים נסוגו כמתוכנן. הדיווחים הגרמניים מכירים באובדן 196 חיילים, בתוספת 114 נעדרים ו-356 פצועים. כולל כמה מטוסים שהופלו. לצרפתים היו כ-2,000 נפגעים. כל החיילים הצרפתים קיבלו הוראה לסגת אל החפירות שלהם לאורך קו מז'ינו, והחלה המלחמה המדומה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מתקפת הסאר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 "La drôle de guerre" (בצרפתית)
  2. ^ "Berlin Diary"
  3. ^ "Berlin expects Italy will react to New Turkish Treaty"
  4. ^ הארמייה הראשונה, באתר Axis History
  5. ^ אנדרו רוברטס, סערת המלחמה: היסטוריה חדשה של מלחמת העולם השנייה, הוצאת דביר, עמ' 70.