זלמן שפירו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זלמן מרדכי שפירו (אנגלית: Zalman Mordecai Shapiro‏; נולד ב-12 במאי 1920) הוא כימאי וממציא יהודי-אמריקני ציוני, ממפתחי הכור הגרעיני בצוללת הגרעינית הראשונה "נאוטילוס". בישראל נודע כבעליו של מפעל שאיבד כמות גדולה של אורניום מועשר ונחקר בחשד שהעביר אותו לתוכנית הגרעין הישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפירו נולד בעיר קנטון שבאוהיו, בן למשפחה יהודית אורתודוקסית, ולו קרובי משפחה שניספו בשואה באירופה.‏[1] שפירו גדל בניו ג'רזי. סיים תואר ראשון, שני ושלישי בכימיה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס ולאחר מכן עבר לגור בפיטסבורג, שם החל לעבוד בחברת וסטינגהאוס ובפיתוח דלק גרעיני בחברת חשמל מקומית. ב-1957 ייסד את חברת NUMEC‏‏[2] שעסקה בפיתוח ושימוש בדלק גרעיני בעיר אפולו שבפנסילבניה.

שפירו רשם 15 פטנטים, ביניהם ב-2009 פטנט על הוזלת עלות ייצור יהלומים.

פרשת אפולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת NUMEC הייתה בין הראשונות שסיפקה דלק לשימוש בכורים גרעיניים. לאחר שהחברה החלה לאחסן אורניום מועשר, התברר כי בין 90-270 ק"ג חסרים ומאמצים לאתר את החומר נכשלו. בעקבות כך שילמה החברה 834,000 דולר לוועדה לאנרגיה אטומית של ארצות הברית.

מכיוון ששפירו היה ידוע כציוני, עלה החשד שהאורניום הועבר לישראל, שפיתחה באותן שנים את הכור האטומי בדימונה. דווח שרפי איתן, ששירת אז במוסד, ביקר במפעל של שפירו בספטמבר 1968.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפירו נשוי לאבלין גרינברג (נישאו ב-1945) ואב לשלושה ילדים. היה נשיא ארגון ציוני אמריקה בעירו פיטסבורג. שפירו ואשתו קיבלו ב-2008 פרס הוקרה על תרומתם לקהילה היהודית במשך 60 שנה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוסי מלמן ודן רביב‏, כש"הטייס הנאצי" עזר לישראל לקנות 200 טון אורניום, באתר וואלה! NEWS‏, 5 באוגוסט 2012
  2. ^ ראשי תיבות של Nuclear Materials and Equipment Corp