רונן ברגמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רונן ברגמן
Ronen Bergman by Dor Malka.jpg
לידה 16 ביוני 1972 (בן 46)
קריית ביאליק, ישראל
עיסוק עיתונאי, חוקר, מרצה, סופר
לאום ישראלישראל  ישראל
מקום לימודים אוניברסיטת קיימברידג', אוניברסיטת חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות נקודת האל-חזור, הבור (ספר) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים פרס סוקולוב (2017)
www.ronenbergman.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רונן ברגמן (נולד ב-16 ביוני 1972) הוא עיתונאי ישראלי שעוסק בנושאי ביטחון לאומי בעיתונות המודפסת, בטלוויזיה ובספרי עיון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רונן ברגמן נולד ב-1972 וגדל בקריית ביאליק. הוא הצעיר מבין שלושה ילדים. אמו מרים הייתה מורה, ואביו רואה חשבון. למד בתיכון אורט קריית ביאליק. בהיותו נער שימש כתב צעיר בתוכנית הטלוויזיה לנוער "שמיניות באוויר". שירת ביחידת המודיעין של מצ"ח.[1] למד משפטים באוניברסיטת חיפה, והוסמך כעורך דין. הוא בעל תואר שני ביחסים בינלאומיים, ובשנת 2007 קיבל תואר דוקטור בהיסטוריה מאוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה. עבודת הדוקטורט שלו עסקה ביחסים הביטחוניים והמודיעיניים בין ישראל לאפריקה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1990 נסע לארצות הברית במשלחת נוער, ופרסם את רשמיו בכתב העת "פוליטיקה". המאמר הועתק על ידי משרד החינוך בבחינת בגרות במקצוע "חיבור עברי" בשנת 1995. בתביעה שהגיש ברגמן בשנת 1998 נגד משרד החינוך טען שהמשרד פגע בזכויות היוצרים שלו. ברגמן זכה בתביעתו (תיק מספר 12595/98).

ברגמן כתב בשבועון "העולם הזה", במקומוני רשת שוקן ובעיתון "הארץ", ומשנת 2000 הוא כותב במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", וחבר במערכת העיתון, שם מתפרסמים מאמרים ותחקירים מפרי עטו.

ברגמן מומחה בנושאי מודיעין, ביטחון, טרור והמזרח התיכון. מרצה בפורומים שונים בישראל ובארצות הברית. במהלך הקריירה שלו חשף מספר פרשיות, בהן מחדלים במכון לרפואה משפטית, קשריו של נחום מנבר לתעשיית הנשק האיראנית, חשבון הבנק הסודי של יאסר ערפאת, פרשת חיסוני האבעבועות השחורות המקולקלים שהוכנו לקראת מלחמת המפרץ, וקשריו של טדי קולק עם הביון הבריטי. זכה בפרסים ובציונים לשבח בתחום העיתונות, בהם פרס העיתונות הבינלאומי של ארגון "בני ברית".

ב-2005 החל להנחות את "ערב חדש" בטלוויזיה החינוכית, לצדם של דן מרגלית, טלי ליפקין שחק ומיה בנגל.

אחד הנושאים שברגמן עסק בו שנים רבות הוא המקור המצרי הבכיר שדיווח על התוכניות למלחמת יום הכיפורים לראש "המוסד" צבי זמיר, וזכה לכינוי "בבל" על ידי ברגמן. בעקבות חשיפותיו של ברגמן ושל עיתונאים אחרים נודע כי האיש הוא אשרף מרואן. ברגמן טען, בדומה לאלי זעירא, ראש אמ"ן באותה עת, כי מרואן היה סוכן כפול. החשיפות הובילו לסכסוך משפטי בין זעירא לזמיר, ובפסק בוררות של שופט בית המשפט העליון בדימוס תאודור אור בסכסוך זה נכתב כי קיים "חשש כבד של תיאום עדויות" בין ברגמן לזעירא.[2][3] בנובמבר 2013 הגיש ברגמן תביעה נגד הסופר מיכאל בר-זהר והעיתונאי ניסים משעל בגין פגיעה בזכויות יוצרים שלו, לאחר שלטענתו העתיקו השניים קטעים נרחבים מעבודותיו, בספרם "המוסד".

ב-2017 זכה ברגמן בפרס סוקולוב בתקשורת כתובה "על שורה של חשיפות עיתונאיות חשובות ואמיצות החל מהנעשה במכון הפתולוגי ועד לראיון הבלעדי עם תת-אלוף (מיל') יצחק יעקב דרך שערוריית החיסונים המסוכנים נגד אבעבועות שחורות, חשיפת קלטות הקשר של מלחמת יום הכיפורים והשיחות האחרונות עם ראש המוסד לשעבר מאיר דגן". באותה שנה זכה באות פול הריס, מטעם ארגון רוטרי העולמי.[4]

נכון לשנת 2018 משמש ברגמן כפרשן באופן קבוע במהדורת החדשות "שישי עם איילה חסון" המשודרת בערוץ עשר.

ב-17 בפברואר 2018, התעמת עם ראש ממשלת פולין מטאוש מורבייצקי בועידת מינכן על החוק הפולני[5], ובעקבות כך עבר מתקפת רשת אנטישמית ופוגענית, שלטענת חברת Cyabra ("סייאברה"), אורגנה על ידי ממשלת פולין[6].

ב-27 במרץ 2018 פרסם ברגמן כי הצטרף כחבר מערכת למגזין האמריקאי ניו יורק טיימס. ברגמן מונה לכתב המגזין במזרח התיכון, ומשמש ככתב המוסף השבועי של העיתון NYT Magazine.[7]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 2009–2010 ניהל ברגמן מערכת יחסים עם הזמרת ריטה.[8][9]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Operation Red Falcon (ספרון דיגיטלי באנגלית)
  • Rise and Kill First: The Secret History of Israel's Targeted Assassinations, Random House, January 23, 2018

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רונן ברגמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]