רונן ברגמן
| לידה |
16 ביוני 1972 (בן 54) |
|---|---|
| מדינה |
|
| יצירות בולטות |
נקודת האל-חזור, הבור: הסודות האפלים מאחורי משבר המנהיגות החמור בתולדות צה"ל, Rise and Kill First |
| שפות היצירה |
עברית, אנגלית |
| השכלה |
|
| עיסוק | עיתונאי, חוקר, מרצה, סופר |
| תארים |
דוקטור לפילוסופיה |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
רונן ברגמן (נולד ב-16 ביוני 1972) הוא עיתונאי ישראלי, העוסק בנושאי ביטחון לאומי בעיתונות המודפסת, בטלוויזיה ובספרי עיון; זוכה פרס סוקולוב (2017), פרס ג'ורג' פולק לעיתונות (אנג') (2024[1] ו-2025)[2] ופרס פוליצר (2024).[3]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רונן ברגמן נולד בשנת 1972 וגדל בקריית ביאליק. הוא הצעיר מבין שלושה ילדים. אימו מרים הייתה מורה, ואביו שמואל רואה חשבון. הוריו הם ניצולי השואה ילידי פולין.
למד בתיכון אורט קריית ביאליק. בהיותו נער שימש כתב צעיר בתוכנית הטלוויזיה לנוער "שמיניות באוויר", בשבועון "העולם הזה", ובמקומון "כלבו" בחיפה.[4]
שירת ביחידת המודיעין של מצ"ח.[5]
בשנת 1990 נסע לארצות הברית במשלחת נוער, ופרסם את רשמיו בכתב העת "פוליטיקה". במאמר נעשה שימוש על ידי משרד החינוך בבחינת הבגרות ב"חיבור עברי" בשנת 1995. בתביעה שהגיש ברגמן בשנת 1998 נגד משרד החינוך טען שהמשרד פגע בזכויות היוצרים שלו. ברגמן זכה בתביעתו (תיק מספר 12595/98).
הוא בוגר אוניברסיטת חיפה במשפטים והוסמך לעריכת דין. הוא בעל תואר שני ביחסים בינלאומיים, ובשנת 2007 קיבל תואר דוקטור בהיסטוריה מאוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה. עבודת הדוקטורט שלו עסקה ביחסים הביטחוניים והמודיעיניים בין ישראל לאפריקה.
כתב עיתון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברגמן כתב בשבועון "העולם הזה", במקומוני רשת שוקן ובעיתון "הארץ", ומשנת 2000 הוא כותב במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", וחבר במערכת העיתון, שם מתפרסמים מאמרים ותחקירים מפרי עטו.
ברגמן מומחה בנושאי מודיעין, ביטחון, טרור והמזרח התיכון. מרצה בפורומים שונים בישראל ובארצות הברית. במהלך הקריירה שלו חשף מספר פרשיות, בהן מחדלים במכון לרפואה משפטית, קשריו של נחום מנבר לתעשיית הנשק האיראנית, חשבון הבנק הסודי של יאסר ערפאת, פרשת חיסוני האבעבועות השחורות המקולקלים שהוכנו לקראת מלחמת המפרץ, וקשריו של טדי קולק עם הביון הבריטי.
אחד הנושאים שברגמן עסק בו שנים רבות הוא המקור המצרי הבכיר שדיווח על התוכניות למלחמת יום הכיפורים לראש "המוסד" צבי זמיר, וזכה לכינוי "בבל" על ידי ברגמן. בעקבות חשיפותיו של ברגמן ושל עיתונאים אחרים נודע כי האיש הוא אשרף מרואן. ברגמן טען, בדומה לאלי זעירא, ראש אמ"ן באותה עת, כי מרואן היה סוכן כפול. החשיפות הובילו לסכסוך משפטי בין זעירא לזמיר, ובפסק בוררות של שופט בית המשפט העליון בדימוס תאודור אור בסכסוך זה נכתב כי קיים "חשש כבד של תיאום עדויות" בין ברגמן לזעירא.[6][7] בנובמבר 2013 הגיש ברגמן תביעה נגד הסופר מיכאל בר-זהר והעיתונאי ניסים משעל בגין פגיעה בזכויות יוצרים שלו, לאחר שלטענתו העתיקו השניים קטעים נרחבים מעבודותיו, בספרם "המוסד".[דרושה הבהרה]
ב-17 בפברואר 2018 התעמת עם ראש ממשלת פולין מטאוש מורבייצקי בוועידת מינכן על החוק הפולני לגבי השימוש בביטוי "מחנה מוות פולני",[8] ובעקבות כך עבר מתקפת רשת אנטישמית ופוגענית, שלטענת חברת Cyabra ("סיאברה"), ייתכן שבוצעה על ידי ממשלת פולין.[9]
ב-27 במרץ 2018 הצטרף כחבר מערכת לעיתון האמריקאי הניו יורק טיימס. הוא מונה לכתב העיתון במזרח התיכון, ומשמש ככתב המוסף השבועי של העיתון NYT Magazine.[10] באותה שנה יצא ספרו "השכם להורגו: ההיסטוריה החשאית של החיסולים הממוקדים של ישראל" (שראה אור במקור באנגלית תחת השם "Rise and Kill First" בשנת 2018). הספר, שתורגם ל-5 שפות נמכר במאות אלפי עותקים ברחבי העולם.
בחודש יוני 2023 פורסם שברגמן פנה לפרקליטות ולמשטרה, והציע למסור מידע על פרשת הצוללות.[11]
הנחיה ופרשנות בטלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2005 החל להנחות את "ערב חדש" בטלוויזיה החינוכית, לצדם של דן מרגלית, טלי ליפקין שחק ומיה בנגל, ב-2011 עזב את התוכנית.
בשנת 2018 שימש ברגמן פרשן באופן קבוע במהדורת החדשות "שישי עם איילה חסון" ששודרה בערוץ עשר.
תביעות משפטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2025 הגיש ברגמן תביעת דיבה נגד הפובליציסט גדי טאוב. בתביעה טען ברגמן כי פרסומיו של טאוב ייחסו לו "בגידה במדינה" ולקיחת חלק בפגיעה מכוונת בביטחון המדינה.[12] באפריל 2026 נדחתה התביעה בבית משפט השלום בתל אביב, מאחר שהשופט קיבל את טענתו של טאוב כי דבריו לא כוונו כלל כנגד ברגמן אלא אך ורק כנגד הגורמים הביטחוניים שהדליפו לו ידיעות שונות.[13][14] ברגמן הודיע כי יערער על ההחלטה בבית המשפט המחוזי.[15]
במאי 2026 הגיש ברגמן תביעת לשון הרע בסך 480 אלף ש"ח נגד ערוץ 14, המגיש שמעון ריקלין, הכתב תמיר מורג, מנכ"ל הערוץ אריאל אדרי והעורך הראשי יורם כהן. התביעה הוגשה בעקבות שידור בתוכנית "ריקלין ושות'" מפברואר 2026, שבו נטען כי ברגמן חשף מסמך "סודי ביותר" באופן שעלול לסכן מקורות מודיעיניים. לטענת ברגמן, הוצג בתוכנית מסמך שעבר עריכה מגמתית כדי להטעות את הצופים, וכי מדובר במסע הכפשה מתוכנן שנועד לפגוע בשמו.[16]
ברגמן נשוי ליאנה.[17] השניים הורים לילד.
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברגמן זכה בפרסים ובציונים לשבח בתחום העיתונות:
- פרס העיתונות הבינלאומי של ארגון "בני ברית".
- 2017 - פרס סוקולוב בתקשורת כתובה "על שורה של חשיפות עיתונאיות חשובות ואמיצות החל מהנעשה במכון הפתולוגי ועד לראיון הבלעדי עם תת-אלוף (מיל') יצחק יעקב דרך שערוריית החיסונים המסוכנים נגד אבעבועות שחורות, חשיפת קלטות הקשר של מלחמת יום הכיפורים והשיחות האחרונות עם ראש המוסד לשעבר מאיר דגן".
- 2017 - אות פול הריס, מטעם ארגון רוטרי העולמי.[18]
- 2021 - ציון מיוחד לשבח מטעם איגוד המו"לים של אסיה.
- מרץ 2024 - פרס ג'ורג' פולק לעיתונות (אנג') (אחד משני הפרסים החשובים בתחום, ביחד עם פרס פוליצר), יחד עם צוות נרחב של "הניו יורק טיימס" על חלקו בסיקור מלחמת חרבות ברזל[1].
- מאי 2024 - פרס פוליצר בקטגוריית הדיווח הבינלאומי ביחד עם צוות "הניו יורק טיימס" על שורת תחקירים וחשיפות הקשורים למלחמת חרבות ברזל, בין היתר חשיפות אודות הכישלון המודיעני שקדם למלחמה, העברת כסף קטרי לחמאס והטבח בקיבוץ בארי.[19]
- פברואר 2025 זכה בפרס ג'ורג' פולק לעיתונות יחד עם מארק מאזטי, מהניו יורק טיימס, על כתבה עליה עבדו שמונה שנים, בנושא אכיפת החוק ביו״ש.[2]
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- והרשות נתונה, העוסק בתהליך אוסלו והרשות הפלסטינית, הוצאת ידיעות אחרונות, 2002
- רונן ברגמן וגיל מלצר, מלחמת יום כיפור - זמן אמת, הוצאת ידיעות אחרונות, 2003
- נקודת האל-חזור, המתאר את מלחמתו של המודיעין הישראלי באיראן ובחזבאללה, הוצאת כנרת, 2007
- מדינת ישראל תעשה הכל - הקרב החשאי על השבויים והנעדרים, הוצאת כנרת, 2009
- הבור - הסודות האפלים מאחורי משבר המנהיגות החמור בתולדות צה"ל, כנרת, זמורה-ביתן, 2011 (יחד עם דן מרגלית)
- Operation Red Falcon (ספרון דיגיטלי באנגלית)
- Rise and Kill First: The Secret History of Israel's Targeted Assassinations, Random House, January 23, 2018[20]
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
| פורטל אישים | |||
| פורטל תקשורת | |||
| פורטל צבא | |||
| פורטל ישראל | |||
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של רונן ברגמן (באנגלית)
רונן ברגמן, ברשת החברתית פייסבוק
רונן ברגמן, ברשת החברתית X (טוויטר)- אתר המרכז את כתבותיו של ברגמן
- רשימת הפרסומים של רונן ברגמן, בקטלוג הספרייה הלאומית
- איתי רום, רונן ברגמן: "השאלה היא לא למה לחשוף סיפור אלא למה להסתיר אותו", באתר גלובס, 26 בספטמבר 2009
- אורן פרסיקו, המטה הקטן, באתר העין השביעית, 2 במרץ 2011
- אורן פרסיקו, "יום שחור לחופש העיתונות", באתר העין השביעית, 30 במאי 2012
- עופרה עופר אורן, Operation Red Falcon: על המלחמה שכמעט פרצה היום לפני 19 שנה, בבלוג "סופרת ספרים", 1 בספטמבר 2015
- איתמר ב"ז, מדוע שומרת הצנזורה על סודו של איש עסקים ישראלי מצליח?, באתר העין השביעית, 7 באוגוסט 2016
- "יש פה הזדמנות נדירה לבחון את ההערכה של הצנזורה ושל גורמי הביטחון הרלבנטיים", באתר העין השביעית, 13 ביוני 2017
- מאיר תורג'מן, "העיתונאי שלא נותן להשתיקו": הזוכים בפרס סוקולוב, באתר ידיעות אחרונות, 11 בדצמבר 2017
תיק תקשורת - חלק 2: המינוי של רונן ברגמן, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 6:00)- חוצה ישראל עם קובי מידן - ד"ר רונן ברגמן, ושיחת נפש - רונן ברגמן, יוטיוב
- מאיר תורג'מן, ציון מיוחד לשבח הוענק לעיתונאי רונן ברגמן ("ידיעות אחרונות"), באתר ynet, 2 ביולי 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 חבצלת דמארי, פרס יוקרתי בינלאומי לצוות "הניו יורק טיימס" ולעיתונאי רונן ברגמן, באתר ynet, 21 בפברואר 2024
- 1 2 עיתונאי "ידיעות אחרונות" רונן ברגמן זכה בפרס ג'ורג' פולק לעיתונות, בפעם השנייה ברציפות, באתר ynet, 18 בפברואר 2025
- ↑ גיל משעלי, רונן ברגמן וצוות "הניו יורק טיימס" זכו בפרס פוליצר על סיקור המלחמה, באתר מאקו, 6 במאי 2024
- ↑ שושן מנולה, “חייבים לשמור על הקול של העיתונות המקומית”, באתר כלבו – חיפה והצפון, 12 בדצמבר 2017
- ↑ איתי רום, רונן ברגמן, באתר גלובס, 24 בספטמבר 2009
- ↑ יוסי מלמן, הבורר: חשש כבד שראש אמ"ן לשעבר זעירא תיאם עדויות לקראת הדיונים בפרשת "הסוכן הכפול", באתר הארץ, 12 ביוני 2007
- ↑ יואב יצחק, השופט פסק: חשש שברגמן תיאם עדויות וחשף מקור מידע, באתר News1 מחלקה ראשונה, 24 ביוני 2007
- ↑ ראש ממשלת פולין עומת עם סיפור משפחתי מהשואה - והתשובה הדהימה, באתר ynet, 17 בפברואר 2018
- ↑ רונן ברגמן, "ברגמן יהודי חכם, בא למינכן לעשות כסף מהשואה", באתר ynet, 10 ביולי 2018
- ↑
ציוץ של Ronen Bergman ברשת החברתית X (טוויטר), 27 במרץ 2018 - ↑ אבישי גרינצייג, העיתונאי שהציע עצמו כמקור למשטרה ולפרקליטות בפרשת הצוללות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 26 ביוני 2023
- ↑ קרב הענקים נגמר: גדי טאוב ניצח, באתר ערוץ 7, 14 באפריל 2026
- ↑ גדי טאוב: כלל לא התכוונתי להאשים את ברגמן אלא את המדליף, באתר העין השביעית, 30 ביוני 2025
- ↑ הפסד לרונן ברגמן בתביעה נגד גדי טאוב, באתר העין השביעית, 13 באפריל 2026
- ↑ רונן ברגמן תבע את גדי טאוב - והפסיד, באתר וואלה, 14 באפריל 2026
- ↑ "התמוטטויות עצבים ומסע נקמה": תביעת ענק נגד ערוץ 14, באתר "סרוגים", 15 במאי 2026
- ↑
סוכן תרבות - 17 במרץ 2023, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 52:00), הדקה ה-39 - ↑ אשר אטדגי, כנס רוטרי הארצי יתקיים בקניון ערים ויעניק אות הוקרה לד"ר רונן ברגמן, mynet כפר סבא, 26 באוקטובר 2017
- ↑ רונן ברגמן וצוות ה"ניו יורק טיימס" זכו בפרס פוליצר על סיקור המלחמה, באתר ynet, 6 במאי 2024
- ↑ ספר חדש: שרון הורה ב-1982 להפיל מטוסי נוסעים כדי להרוג את ערפאת, באתר הארץ, 24 בינואר 2018