חומרים מסוכנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הגדרת שלט האזהרה להובלת חומרים מסוכנים, לפי תקנות שרותי הובלה, התשס"א-2001

חומרים מסוכנים (לרוב מוכר בראשי תיבות חוֹמָ"ס) הם מוצקים, נוזלים או גזים אשר עשויים להזיק לאדם, לחי או לצומח, לרכוש, או לסביבה. הסכנה בחומרים אלה נובעת מתכונות כגון דליקוּת, רעילוּת, רדיואקטיביות או השפעה מסרטנת.

הקטנת הסיכון מהחומרים דורשת אמצעי זהירות בזמן הובלתם, השימוש בהם, איחסונם, וסילוקם כפסולת. מרבית המדינות חוקקו חוקים לגבי הטיפול בחומרים מסוכנים, והם גם הנושא במספר אמנות בינלאומיות.

הובלת חומרים מסוכנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספרות בקוד פעולות החירום
בשלט האזהרה
ספרה חומר כיבוי
1 סילון מים
2 ערפל או ריסוס מים דק
3 קצף
4 חומר כיבוי יבש (כגון אבקה)

התקנות הנפוצות ביותר במדינות העולם בנושא הן המסדירות את הובלת החומרים המסוכנים. מרביתן אימצו את המלצות "ועדת המומחים להובלת חומרים מסוכנים של האומות המאוחדות", המתייחסות להובלה יבשתית של החומרים. תקנות להובלה ימית או אווירית של חומרים מסוכנים נגזרות מהמלצות אלה, עם התאמה לייחוד שבצורת ההובלה השונה. במדינת ישראל החוק הקובע הוא חוק שירותי הובלה, התשנ"ו-1997 ותקנות שרותי הובלה, התשס"א-2001[1].

קבוצות הסיווג[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן קבוצות הסיווג לחומרים מסוכנים על-פי המלצות האו"ם. חלק מהקבוצת חולקו גם לתת-קבוצות.

חומרי קבוצה מחולקים לחמש תת-קבוצות, בהתאם לרמת הסיכון:

    • 1.1- פיצוץ המוני
    • 1.2- סכנת קרינה
    • 1.3- הדף מזערי
    • 1.4- יוצרי אש גדולה
    • 1.5- יוצרי הדף
    • 1.6- נפץ לא רגיש
  • קבוצה 2 – גזים- קבוצת הגזים מתחלקת ל-3 תת-קבוצות:
    • 2.1 גזים דליקים
      • מיוחד- חמצן (תמונה של קבוצה 5- גם מחמצן)
    • 2.2 גזים דחוסים לא דליקים
    • 2.3 גזים רעילים

בשינוע בינלאומי ימי קבוצות סיווג זו מתחלקת ל-3 תת-קבוצות סיווג, בהתאם לנקודת ההבזקה (flash point) של הנוזל - הטמפרטורה הנמוכה ביותר בה הוא משחרר אדים בכמות היוצרת תערובת דליקה עם האוויר.

האותיות בקוד פעולות החירום
בשלט האזהרה
אות סכנת פיצוץ או
תגובה אלימה
מיגון אישי טיפול
P יש * למהול ולשטוף
את החומר
בכמויות
מים גדולות
R אין *
S יש **
T אין **
W יש * מנע כניסת החומר
לביוב או
למקור מים.
אסוף באריזות
יחד עם העפר
והכן לקבורה
X אין *
Y יש **
Z אין **
E יש לשקול פינוי אוכלוסייה
* ביגוד מגן וכפפות (לכימיקלים) + מסיכת נשימה
** מסיכת נשימה + כפפות (לכימיקלים)
  • קבוצה 4 – מוצקים דליקים. בקבוצה זו נכללים גם נוזלים אשר סיווגם לא נקבע על פי נקודת ההבזק. הקבוצה מחולקת ל-3 תת-קבוצות:
    • 4.1 חומרים מוצקים הניתנים להתלקחות מהירה בתנאי הובלה.
      • חומרים המתפרקים מעצמם
      • חומרי נפץ אשר עברו תהליך הקטנת רגישות
    • 4.2 חומרים המתלקחים מעצמם בתנאי הובלה
      • חומרים פירופורים- נקודת ההתלקחות העצמית שלהם נמוכה מתנאי חדר (25 מעלות, 1 אטמוספירה)
      • חומרים בעלי חימום עצמי
    • 4.3 חומרים המסוכנים במגע עם מים (כמו מתכות אלקליות)
  • קבוצה 5 – חומרים מחמצנים ופרוקסידים (על-תחמוצות) אורגאניות. קבוצה זו מתחלקת ל-2 תת-קבוצות:
    • 5.1 חומרים מחמצנים שאינם פרוקסידים אורגניים
    • 5.2 פרוקסידים אורגאניים
במדינות מסוימות (לא בישראל) מחולק ל-8.1 (חומצות) ו-8.2 (בסיסים).
  • קבוצה 9 –
    • תערובת חומרים (יופיע סימן קריאה אדום)
    • חומרים ופריטים מסוכנים אחרים.
בקבוצה זו עשויים להיות חומרים בעלי אזהרות אחרות מקבוצות 1-8: על החומרים עצמם כמו "מגרה" (X שחור על רקע כתום), או מזיק לסביבה, או על הרכב כמו "חומר מותך". אפשרות נוספת היא תערובת של חומרים מקבוצות שונות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חוק שירותי הובלה ותקנותיו: פרסום והבהרות, באתר המוסד לבטיחות ולגיהות