חופשון (אפטר)

חופשון הוא המונח העברי למילת הסלנג הצבאית אַפְטֶר, ומשמעותו היא רשות לצאת מן היחידה או מן המחנה לפרק זמן מוגבל, בדרך כלל לכמה שעות.^[1] רוביק רוזנטל מגדיר אפטר כ"חופשת ערב (צבאי)".^[2]

המונח שהתקבע בשימוש בצה"ל, אפטר, הוא קיצור לביטוי האנגלי "אפטר דיוטי" (After Duty), בתרגום חופשי: אחרי התפקיד,^[3] וליתר דיוק After Duty Pass - אישור יציאה לאחר התפקיד. מונח זה הגיע בירושה מתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל.^[1] ב-2023 יצאה האקדמיה ללשון העברית במיזם משותף עם צה"ל וגלי צה"ל למציאת חלופה עברית למונח הלועזי. השם שנבחר מתוך 1,350 הצעות שונות הוא חוּפְשוֹן.

מדובר באישור יציאה למספר שעות שמקבלים חיילים המשרתים ביחידות סגורות ובזמן זה הם בדרך כלל מבלים בעיר הקרובה, או עושים ביקור קצרצר אצל משפחתם או אצל בני זוגם.^[3]
בכתבה מ-1969 מתאר יהונתן גפן את נושא האפטר: העיר תל אביב נחשבה כיעד מועדף לבילוי באפטר, וסוגי הבילוי המועדפים היו: קולנוע, בית קפה, סטייקיה, בית החייל ושפת הים. הוא מתאר את הרגשת החייל: ניסע לתל אביב" זו מן מילת קסם שמשכיחה את שיגרת האימונים ומזכירה עוגות ויין, נערות יפות, קולנוע ומועדונים..^[3]

אפטר בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1977 יצא הסרט הישראלי הקצר "אפטר", בבימויו של רנן שור, המתאר דילמות רומנטיות של צעירים אחרי מלחמת יום הכיפורים.^[4]
בספרו של יהושע קנז, "התגנבות יחידים", שיצא לאור ב-1986 ומתאר את 1955, יוצאים הגיבורים - טירונים בצריפין, פעמיים לאפטר, לבילוי במעברה הסמוכה. כשמוקדי הבילוי הם בית קפה עם מוזיקה, ביקור אצל זונה וצריכת שתייה חריפה.
ב-1991 יצא הסרט הישראלי הקצר "אפטר", בבימויו של איתן פוקס, המתאר טירון המבלה את האפטר שלו בגן העצמאות בירושלים, בצפייה במפגש הומוסקסואלי שבו מעורב מפקדו.