חוק שריון שלילת זכות השיבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוק שריון שלילת זכות השיבה
פרטי החוק
תאריך חקיקה 10 בינואר 2001
תאריך חקיקה עברי ט"ו בטבת תשס"א
גוף מחוקק הכנסת החמש עשרה
תומכים 56
מתנגדים 12
נמנעים 3
חוברת פרסום ספר החוקים 1772, עמ' 116
הצעת חוק פרטית
משרד ממונה משרד ראש הממשלה
נוסח מלא הנוסח המלא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חוק שריון שלילת זכות השיבה, התשס"א-2001 קובע כי "פליטים לא יוחזרו לשטח מדינת ישראל אלא באישור של רוב חברי הכנסת" (סעיף 2 לחוק). גוף החוק מתייחס לפליטים הפלסטינים (בלי לנקוב במפורש בזהות הפלסטינית), ובשמו הוא שולל את זכות השיבה, שהיא תביעה מרכזית של הפלסטינים.

ההצעה הועלתה על ידי ח"כ ישראל כץ מהליכוד, הצעת החוק פורסמה ב"רשומות" ב-30 באוקטובר 2000,[1] והחוק אושר ב-1 בינואר 2001.[2]

החוק מתחיל בשתי הגדרות:

  • "שטח מדינת ישראל" - שטח הנמצא בתחום שליטתה הריבונית של מדינת ישראל;
  • "פליט" - מי שיצא מגבולות מדינת ישראל בעטיה של מלחמה והוא אינו אזרח מדינת ישראל, לרבות עקורי 1967 ופליטי 1948 או בן משפחתו.

עיקר החוק הוא הקביעה: "פליטים לא יוחזרו לשטח מדינת ישראל אלא באישור של רוב חברי הכנסת". בסעיף 3 לחוק נקבעה הקלה מסוימת בקביעה זו: "רשאי שר הפנים בהסכמת שר הביטחון ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לקבוע כללים למתן אישורי כניסה לשטח מדינת ישראל לשם מגורים בה, לפליטים, מטעמים הומניטריים בלבד". כן מציין החוק שהוא אינו חל על מי שחל עליו חוק השבות. החוק קובע במפורש כי "ממשלת ישראל לא תתחייב ולא תתקשר בהסכם העומד בסתירה להוראותיו של חוק זה".

מטרת החוק מוצגת בדברי ההסבר להצעת החוק, שבהם שני משפטים בלבד: "ממשלת ישראל פותחת בשיחות לקראת הסכם קבע עם הפלסטינים, בשיחות יועלה נושא פליטי 1948 ו-1967. מטרת החוק למנוע אפשרות שהממשלה תוכל להחליט בלא אישור הכנסת, או ברוב רגיל על שיבת פליטים לתחומי מדינת ישראל." כלומר, חוק זה נועד לכבול את ידיה של ממשלת ישראל. איסור על כניסתם של הפליטים נקבע בחוקים קודמים, כגון חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד-1954, שבו נאמר: "המסתנן, דינו - מאסר חמש שנים או קנס חמשת אלפים לירות, או שני הענשים כאחד". הגדרת "מסתנן" בחוק זה כוללת את הפליטים הפלסטינים.[3]

אף שבהתאם לחוק החזרת פליטים לשטח מדינת ישראל מחייבת אישור של רוב חברי הכנסת, החוק עצמו אינו חוק משוריין, כלומר לתיקונו או לביטולו די ברוב רגיל של חברי הכנסת.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הצעת חוק שריון שלילת זכות השיבה, התשס"א-2000, ה"ח 2918 מיום 30 באוקטובר 2000
  2. ^ חוק שריון שלילת זכות השיבה, התשס"א-2001, ס"ח 1772 מיום 10 בינואר 2001
  3. ^ על פי החוק למניעת הסתננות, מסתנן הוא, בין השאר, "מי שנכנס לישראל, והוא אזרח ארצישראלי או תושב ארצישראלי חסר אזרחות או נתינות או שאזרחותו או שנתינותו מוטלת בספק, ויצא לאחר ה-29 בנובמבר 1947 ממקום מגוריו הרגיל בשטח שהיה לחלק מישראל אל מקום שמחוץ לישראל".
  4. ^ ראו דיון בסוגיה זו: אמנון רובינשטיין וברק מדינה, המשפט החוקתי של מדינת ישראל, הוצאת שוקן, מהדורה שישית, 2005, כרך א: עקרונות יסוד, עמ' 65 (ובפרט הערת שוליים 42)