חורבת ציידתה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חורבת ציידתה (ידועה גם בשם ח'רבת ציאדה) היא חורבה בבקעת יבנאל שבגליל התחתון, מדרום למושב הזורעים, שבה שכן לפי הסברה היישוב התלמודי "ציידתה". שמה המקורי של החורבה, הנזכר גם במפת הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל, הוא "ח'רבת ציאדה".

בספר יהושע מתואר בפירוט אזור דרום נחלת שבט נפתלי: "וַיְהִי גְבוּלָם מֵחֵלֶף מֵאֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים וַאֲדָמִי הַנֶּקֶב וְיַבְנְאֵל עַד לַקּוּם"[1].

לכל המקומות שלעיל הייתה מסורת של זיהויים בתקופת התלמוד: "מחלף - חלף, מאילון - איילון, בצעננים - אגנייא דקדש, ואדמי - דמין, הנקב - ציידתה, ויבנאל - כפר ימה, עד לקום - לוקים"[2].

לפי מסורת זו, המעוגנת גם באונומסטיקון של אוסביוס[3], חז"ל ראו ב"אדמי" ו"הנקב" שני יישובים נפרדים, הגם שמבחינה לשונית דומה שמדובר ביישוב אחד, כאשר התוספת "הנקב" נועדה כנראה להבחין את "אדמי הנקב" מיישוב נוסף בשם "אדמי".

"ציידתה" התלמודית זוהתה אפוא על ידי חז"ל עם עיר מקראית בשם "הנקב", שייתכן שיש לה זיקה ל"דרך החורנים" שעברה במקום, בשל משמעות המילה "נקב" כ"מעבר".

בסקר שנערך במקום נתגלו שרידים מעטים, הכוללים אבני גזית ספורות, שרידי בתים ושרידי פסיפסים[4].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק ל"ג.
  2. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק א', הלכה א'.
  3. ^ אונומסטיקון 20, שורה 21; 138, שורה 4.
  4. ^ אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל - בתי-כנסת בגליל ובגולן, עמ' 64–65, ח' ציידתה.
Sphinxfront.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא ארכאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.