שבט נפתלי
שֵׁבֶט נַפְתָּלִי הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך. הוא נקרא על שם אבי השבט, נפתלי בן יעקב ובלהה.
ברכות לשבט
[עריכת קוד מקור | עריכה]”נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה--הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר.” (בראשית, מ"ט, כ"א).
ברכת משה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בברכת משה לשבטים בפרשת וזאת הברכה נאמר ”וּלְנַפְתָּלִי אָמַר נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן וּמָלֵא בִּרְכַּת ה' יָם וְדָרוֹם יְרָשָׁה” (דברים, ל"ג, כ"ג).
השבט במדבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]משפחות השבט
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארבע משפחות השבט שנמנו בתורה פעמיים[1] היו יַחְצְאֵל, גוּנִי, יֵצֶר וְשִׁלֵּם. ברשימות שבדברי הימים[2] 'שִׁלֵּם' מנוקד 'שַׁלּוּם', ו'יַחְצְאֵל' מנוקד 'יַחֲצִיאֵל'. בניגוד לרוב השבטים ובדומה לשבטים דן, וזבולון, חסר לשבט זה פירוט גנאלוגי ברשימות הללו.
סמלי השבט
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדגל של שבט נפתלי היה ציור של איילה על רקע אדום עדין כיין צלול ואבן החושן שלו היא אחלמה[3] או שבו.[4] החודש המקושר לשבט נפתלי הוא חשוון[5] או כסלו[6] או אדר.[7]
במפקד הראשון מוזכר אֲחִירַע בֶּן עֵינָן. מוזכר 4 פעמים בספר במדבר. הקריב את קורבנות הנשיאים ביום השנים עשר (12) לחנוכת המשכן.
- כיוון שנחלת שבט נפתלי, שאחירע בן עינן היה נשיאו, היא בגליל המזרחי ועמק החולה, הונצח שם אביו במספר אתרים באזור, כגון האתר הארכאולוגי עינן, נחל עינן ומאגר עינן.
בסיפור המרגלים, נַחְבִּי בֶּן-וָפְסִי (במדבר, י"ג, ט"ו), ובמפקד השני בסוף ספר במדבר, בפרשת מסעי, פדהאל בן עמיהוד.
המסע במדבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בזמן מסעם של בני ישראל במדבר, חנה שבט נפתלי במחנה שבט דן, שהיה מצפון למשכן. היה שלישי במחנה זה.
- במפקד הראשון שערך משה רבנו במדבר הוא מנה 53,400 איש.
- במפקד השני שערך משה רבנו במדבר הוא מנה 45,400 איש.
נחלת השבט
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – נחלת שבט נפתלי
שבט נפתלי התנחל בחלק המזרחי של הגליל באזור עמק החולה, בקעת גינוסר וחופי הכנרת.
נחלת שבט נפתלי או כפי שהיא מכונה "ארץ נפתלי", מצויה בצפון-מזרח ארץ ישראל. היא השתרעה מהגבול הצפוני של ארץ ישראל - קו חצביה - צידון לאורך נהר הליטני עד לנחל יששכר בדרום, וכללה מספר ערים כגון עין חצור. נחלת שבט נפתלי תחומה נהר הירדן, ימת החולה וים כנרת במזרח, ועם נחלת שבט אשר ונחלת שבט זבולון. סביבת הר תבור היא נקודת המפגש לשלושת השבטים.
ארץ נפתלי נחשבה לחבל ארץ גדול. בתור שכזו היא אחד מאזורים הנכלל בתיאור הארץ מפי משה כאשר הוא עולה להר נבו, לפני פטירתו. וכך מתואר בספר דברים: וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב, אֶל-הַר נְבוֹ, רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרֵחוֹ; וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת-כָּל-הָאָרֶץ אֶת-הַגִּלְעָד, עַד-דָּן. וְאֵת, כָּל-נַפְתָּלִי, וְאֶת-אֶרֶץ אֶפְרַיִם, וּמְנַשֶּׁה; וְאֵת כָּל-אֶרֶץ יְהוּדָה, עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן.[8]
השבט בארץ ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]שבט נפתלי השתתף במלחמות דבורה הנביאה ומבני שבט זה יצא ברק בן אבינועם, מצביא מלחמת דבורה, בן היישוב קדש נפתלי שבנחלת נפתלי. כמו כן השבט השתתף במלחמתו של השופט גדעון בן יואש במדיינים (שופטים, ו', ל"ה).
הגיבור הראשי של הספר אחיקר החכם, נחשב בספר טוביה הגנוז לאחד מגולי עשרת השבטים, מבני שבט נפתלי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שבט נפתלי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- נפתלי (שבט), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בראשית מו כד, במדבר כו מח
- ^ דברי הימים א ז יג
- ^ במדבר רבה, פרשה ב', פסקה ז'.
- ^ שמות רבה, פרשה ל"ח, פסקה ט'.
- ^ רבי פינחס ברבי יעקב הכהן, קידוש ירחים לחודש מרחשון.
- ^ אלעזר החזן, קידוש ירחים לחודש כסלו וקדושתא לראש חודש מרחשון.
- ^ רבי אברהם בן עזריאל, ערוגת הבושם, חלק א' עמוד 289. רבי יוסף ג'יקטיליה, שערי אורה, סוף שער ה'.
- ^ ספר דברים, פרק ל"ב, פסוקים א'–ב'.
שבטי ישראל | ||
---|---|---|
|