חזית השחרור הערבית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזית השחרור הערבית
Alf.JPG
תאריך ייסוד 1969
אפיון מפלגה פוליטית
אידאולוגיות סוציאליזם, לאומיות פלסטינית
נוצרה מתוך מפלגת הבעת' העיראקית
מטה רמאללה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום במפה הפוליטית ימין לאומני
alfpalestine.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חזית השחרור הערביתערבית: جبهة التحرير العربية - ג'בהת אל-תחריר אל-ערבייה) היא מפלגה פלסטינית בעת'ית לאומנית סוציאליסטית, שבסיסו בעיראק. הארגון חבר באש"ף. חזית השחרור מפרסמת ירחון הנקרא "סוואת אל-ג'מהיר" (קולות ההמונים). העורך הראשי הוא מזכ"ל הארגון, ראקד סאלם. משרדי העיתון נמצאים ברמאללה בבניין רמוּן, שם גם נמצאים משרדי לשכת הארגון ונציגות מפלגת הבעת' העיראקית[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון הוקם כקבוצת גרילה באפריל 1969 בחסות מפלגת הבעת' העיראקית. הארגון דגל באידאולוגיה פאן-ערבית, ושם לו כמטרה לשים קץ ל"פלסטיניזציה" של הסכסוך. למרות זאת, חזית השחרור הערבית הצטרפה לאש"ף ביולי 1969.

הארגון הונהג בעבר על ידי מוניף אל-רזאז (בשנות ה־60 וה־70) זיאד חיידר (שהתמנה למזכיר הכללי ב־1970),, עבד אל-ווהאב אל-קייאלי (ב־1972-1974), עבד אל-רחים אחמד (1975-1993) ומוחמד איסמעיל (1993), וכיום הוא מונהג על ידי המזכיר-הכללי ראקד סאלם. מנהיג נוסף של הארגון הוא חוסיין רחאל.

בין הפיגועים הבולטים אותם ביצע הארגון ניתן למנות את הפיגוע בכפר יובל והפיגוע במשגב עם[2].

בפברואר 1981, פוצץ כוח של חטיבת גולני את מפקדת הארגון, שהייתה ממוקמת כ-2 ק"מ מדרום לעיירה נבטייה בלבנון. בפיצוץ נהרגו 14 אנשים[3].

בשנות ה־80 לארגון היה חלק חשוב בחזית הסירוב, שהתנגדה לתהליכי השלום של אש"ף. הארגון התנגד להסכמי אוסלו, אבל שמר על חברותו באש"ף.

לאחר הסכם אוסלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1996 התירה ישראל את כניסתו של מזכ"ל הארגון, ראקד סאלם לשטחים. חזית השחרור הערבית נותרה קבוצה קטנה ושולית, שחסרה את התמיכה החילונית של ארגונים כמו פת"ח או את התמיכה האיסלאמית הדתית של ארגונים כמו חמאס. בשנת 2002, רוב עבודת הארגון הייתה בחלוקת מענקים של הממשלה העיראקית (בראשות סדאם חוסיין) למשפחות ה"שאהידים" בפלסטין.

באוקטובר 2002 פשט צה"ל על משרדי הארגון ומשרדי מפלגת הבעת' העיראקית ברמאללה תפס מסמכים, קלטות וידאו ומחשבים במשרדי הארגון, ועצר את מזכ"ל הארגון רכד סלאם[4]. לאחר ששה במעצר שנתיים זיכה בית המשפט הצבאי את ראכד סאלם, מאשמת חברות בארגון טרור. בית המשפט קבע שלא הוכח כי החזית, היוותה ארגון טרור מאז 1996 ועד מעצרו של סאלם ברמאללה[5].

למרות התמיכה הכספית הגדולה מעיראק, חזית השחרור הערבית כמעט לא ביצעה פיגועי טרור נגד מטרות ישראליות. התמיכה בארגון, הן בקרב הפלסטינים בשטחים והן בקרב הפליטים הפלסטינים בגולה, קטנה מאוד, והוא נחלש משמעותית לאחר נפילת שלטונו של סדאם חוסיין בעיראק שהביאה להפסקת הזרמת הכספים אליו. כיום לארגון יש בסיסים בעיראק ובלבנון. ברמאללה, משרדי הארגון משותפים לו ולארגון החזית לשחרור פלסטין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]