חטיפת טיסה 366 של KLM

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חטיפת טיסת KLM 366 אירעה ב-4 בספטמבר 1976, עשרים דקות אחרי המראת מטוס חברת התעופה ההולנדית KLM מנמל התעופה בעיר ניס שבצרפת. המטוס שעצר בניס לחניית ביניים בדרכו ממאלגה, ספרד לאמסטרדם נחטף בידי מחבלים פלסטינים. המחבלים דרשו בתמורה לשחרור המטוס ונוסעיו את שחרורם של שמונה מחבלים בכירים הכלואים בישראל, ביניהם הילאריון קפוצ'י וקוזו אוקמוטו. על המטוס שהו 79 נוסעים וחמישה אנשי צוות.

אחרי נחיתה לצורכי תדלוק בתוניס, המחבלים הורו לקברניט לטוס לכיוון ישראל, והמטוס הגיע בסמוך לחופי המדינה. המחבלים החלו להשמיע מסרים לנמל התעופה בן-גוריון בהם דרשו את שחרור המחבלים הכלואים, אך נמל התעופה לא הגיב. מטוסי חיל האוויר הוזנקו אל המטוס כדי למנוע ביצוע פיגוע באמצעותו, ובנמל התעופה בן-גוריון חסמו כלי רכב את מסלולי הנחיתה כדי למנוע נחיתה של המטוס ללא אישור. שגריר הולנד בישראל פנה לממשלה והפציר בה שלא ליירט את המטוס ולא לסכן את חיי נוסעיו. עם זאת ממשלת הולנד לא דרשה מישראל להיכנע לדרישות החוטפים. ראשיה אמרו כי כניעה לטרור רק תעודד חטיפות נוספות, ושהמפתח בהתמודדות עם החטיפה הוא בהעברת המסר לחוטפים שמאמציהם נטולים כל סיכוי להצליח. ראש הממשלה יצחק רבין ניתח את המצב ואמר כי אם יזכו המחבלים להצלחה בסגנון החטיפות החדש - חטיפת מטוס לא ישראלי עם נוסעים לא ישראלים על מנת ללחוץ על ממשלת ישראל - לא יהיה גבול לחטיפות המטוסים בעולם.

הוקם חפ"ק בראשותו של שר הביטחון, שמעון פרס שהתעקש שלא תהיה כל כניעה לדרישות החוטפים. בעקבות המפגש עם מטוסי חיל האוויר נסוב המטוס לכיוון קפריסין ושם נחת בנמל התעופה בלרנקה. אחרי משא ומתן הסכימו המחבלים לשחרר את החטופים בשלום ובתמורה זכו למחסה בשגרירות לבנון ולאחר מכן יצאו מהמדינה. לכניעת המחבלים תרמה העובדה שלוב, אשר בעבר שיתפה פעולה עם חטיפות, סירבה להניח למטוס לנחות בתחומה, ייתכן שבשל התפקיד שמילאה באותו זמן כנשיאת מועצת הביטחון של האו"ם. העיתון מעריב שניתח את נסיבות החטיפה העריך שהמחבלים חשבו שבשל היחסים ההדוקים בין הולנד לישראל, חטיפת מטוס הולנדי והצבת סכנת חיים בפני עשרות נוסעיו תטלטל את המדינה כאילו נחטף מטוס ישראלי ותפעיל לחץ לשחרור נוסעיו, אך בפועל הציבור הישראלי לא הגיב בהתאם. החטיפה אירעה זמן קצר למדי לאחר מבצע אנטבה, אך אפשרות לפעולה דומה לא נדונה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה' בלייך, אלקוס קונסטנטינידיס, יהושע כהנא, מנחם רהט, עצבי ברזל ואורך רוח שכנעו הטרוריסטים כי אין להם כל סיכוי להצליח בחטיפה, מעריב, 6 בספטמבר 1976