לדלג לתוכן

חטפית לבנת-עורף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןחטפית לבנת-עורף
חטפית לבנת-עורף
חטפית לבנת-עורף


קובץ צליל שירה, סלובקיה

מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: ציפורי שיר
תת־סדרה: דמויי־דרור
משפחה: חטפיתיים
סוג: חטפית
מין: חטפית לבנת-עורף
שם מדעי
Ficedula albicollis
טמינק, 1815
תחום תפוצה

תחום התפוצה של חטפית לבנת-עורף

  מקייצת
  חולפת
  חורפת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חַטָּפִית לִבְנַת עֹרֶף (שם מדעי: Ficedula albicollis) היא ציפור שיר קטנה ממשפחת החטפיתיים, אחד מארבעת המינים של החטפיות השחורות-לבנות.

בישראל היא חולפת מצויה למדי בכל חלקי הארץ, נפוצה יותר בנדידת האביב מאשר בנדידת הסתיו. אחת לכמה שנים מתרחשת התפרצות בנדידה, ואז נצפים ריכוזים גדולים באתרים רבים ברחבי הארץ.[2]

אטימולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הסוג Ficedula הוא מלטינית ומתייחס לציפור קטנה אוכלת תאנים (ficus, "תאנה"), שאמור לעבור להתייחס לסבכי שחור-כיפה בחורף. שם המין הספציפי albicollis הוא מלטינית albus, לבן ו-collum, "צוואר".[3]

היא מתרבה בדרום מזרח אירופה (אוכלוסיות מבודדות קיימות באיים גוטלנד ואולנד בים הבלטי, שוודיה) ובמזרח צרפת עד חצי האי הבלקני ואוקראינה. היא מין נודד, החורף באפריקה שמדרום לסהרה,[4] במיוחד במוזמביק, זימבבואה, וזמביה. מזדמנת נדירה במערב אירופה.

תיאור והתנהגות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכה של החטפית לבנת-עורף כ-12–13.5 ס"מ. הזכר בלבוש קיץ בעיקר שחור מלמעלה ולבן למטה, עם צווארון לבן, כתם כנף לבן גדול בבסיס אברות היד ובשלישוניות, זנב שחור (אם כי לזכרים מסוימים יש צידי זנב לבנים) וכתם לבן גדול על המצח. העל-שת בהיר. המקור שחור ובעל צורה רחבה אך מחודדת האופיינית לאוכלי חרקים אוויריים. מלבד ציד חרקים במעוף, מין זה לוכד זחלים בסבך העצים וגם מלקט פירות יער.

לזכרים בלבוש חורף, נקבות וצעירים, הצבע השחור מוחלף בחום בהיר, וייתכן שיהיה קשה מאוד להבדיל אותם מחטפיות שחורות-לבנות אחרות, במיוחד מחטפית שחורת-עורף (F. hypoleuca) וחטפית טורקית (F. semitorquata), איתו גם מתקיימת רביית כלאיים במידה מוגבלת.[5]

זהו מין של חורשות נשירים, פארקים וגנים, עם העדפה לעצים מבוגרים עם חללים בהם הוא מקנן. החטפיות בונות קן פתוח בחור בעץ, וגם בתיבות קינון מעשה ידי אדם. בדרך כלל התטולה מכילה 5–7 ביצים. השירה היא שריקות איטיות, בשונה מחטפית שחורת-עורף. חטפיות לבנות-עורף מסוגלות לחקות את שירתן של חטפיות טורקיות באוכלוסיות סימפטריות.[6]

חטפית לבנת-עורף משמשת כמין מודל הן באקולוגיה והן בגנטיקה, והיא אחת ממיני העופות הראשונים שהגנום שלו רוצף במלואו.[7] נתונים ספקטרומטריים חוזרים ונשנים שנלקחו מחטפיות לבנות-עורף זכרים גילו שיש למדוד את הרפלקטיביות של הנוצות במהלך החיזור, התקופה העיקרית של האיתות המיני, עם ירידה בתכונות הספקטרליות במהלך עונת הרבייה.[8]

באוכלוסייה טבעית של חטפיות לבנות-עורף גילוי עריות מתרחש באופן נדיר, אך כאשר הוא מתרחש יש לו השלכות שליליות חמורות על מאפייני הכושר כגון שיעור הצלחת הבקיעה.[9]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חטפית לבנת-עורף בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ חטפית לבנת-עורף באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ ד"ר יואב פרלמן, חטפית לבנת-עורף, באתר הצפרות הישראלי
  3. ^ Jobling, James A. (2010). The Helm Dictionary of Scientific Bird Names. London, United Kingdom: Christopher Helm. pp. 38, 167. ISBN 978-1-4081-2501-4.
  4. ^ Briedis, M.; Hahn, S.; Gustafsson, L.; Henshaw, I.; Träff, J.; Král, M.; Adamík, P. (2016). "Breeding latitude leads to different temporal but not spatial organization of the annual cycle in a long-distance migrant". Journal of Avian Biology. 47 (6): 743–748. doi:10.1111/jav.01002.
  5. ^ Veen, Thor; Borge, Thomas; Griffith, Simon C.; Saetre, Glenn-Peter; Bures, Stanislav; Gustafsson, Lars; Sheldon, Ben C. (במאי 2001). "Hybridization and adaptive mate choice in flycatchers". Nature. 411 (6833): 45–50. Bibcode:2001Natur.411...45V. doi:10.1038/35075000. PMID 11333971. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ Haavie, J.; Borge, T.; Bures, S.; Garamszegi, L. Z.; Lampe, H. M.; Moreno, J.; Qvarnström, A.; Török, J.; Saetre, G.-P. (2004-01-29). "Flycatcher song in allopatry and sympatry - convergence, divergence and reinforcement". Journal of Evolutionary Biology. 17 (2): 227–237. doi:10.1111/j.1420-9101.2003.00682.x. PMID 15009256.
  7. ^ Ellegren, Hans; Smeds, Linnéa; Burri, Reto; Olason, Pall I.; Backström, Niclas; Kawakami, Takeshi; Künstner, Axel; Mäkinen, Hannu; Nadachowska-Brzyska, Krystyna (24 באוקטובר 2012). "The genomic landscape of species divergence in Ficedula flycatchers". Nature (באנגלית). 491 (7426): 756–760. Bibcode:2012Natur.491..756E. doi:10.1038/nature11584. ISSN 0028-0836. PMID 23103876. {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ Hegyi, G.; Laczi, M.; Boross, N.; Jablonsky, M.; Kötél, D.; Krenhardt, K.; Markó, M.; Nagy, G.; Rosivall, B.; Szász, E.; Garamszegi, L.Z. (2019). "When to measure plumage reflectance: a lesson from Collared Flycatchers Ficedula albicollis". Ibis. 161 (1): 27–34. doi:10.1111/ibi.12648.
  9. ^ Kruuk, Loeske E. B.; Sheldon, Ben C.; Merilä, Juha (2002-08-07). "Severe inbreeding depression in collared flycatchers (Ficedula albicollis)". Proceedings. Biological Sciences. 269 (1500): 1581–1589. doi:10.1098/rspb.2002.2049. PMC 1691074. PMID 12184828.