חיה שפייר-מקוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חיה שפייר-מקוב
חיה שפייר מקוב.jpg
חיה שפייר-מקוב
ענף מדעי היסטוריה בעת החדשה
מגדר
היסטוריה חברתית
מדינה ישראל, בריטניה

חיה שפייר-מקוב היא פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת חיפה. תחום התמחותה הוא היסטוריה בריטית ואירופית מהמאה ה-18 עד וכולל המאה ה-20.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפייר-מקוב נולדה וגדלה ברחובות, בת לחיים ולאה שפייר. היא החלה את לימודיה האקדמיים באוניברסיטה העברית בירושלים, שם למדה לתואר ראשון בתחומי שפה וספרות אנגלית, פילוסופיה והיסטוריה כללית. את לימודי התואר השני סיימה בקווין מרי קולג' (Queen Mary College) (אנ') באוניברסיטת לונדון, ואת לימודי הדוקטורט בקולג' האוניברסיטאי של לונדון. עבודת הדוקטור שלה, בהנחיית הפרופסורים ג'יימס ברנס (James Burns) וג'יימס ג'ול (אנ'), עסקה בהיסטוריה של התנועה האנרכיסטית בבריטניה. החל משנת 1984 נמנית פרופ' שפייר-מקוב עם סגל אוניברסיטת חיפה, ובין תפקידיה האקדמיים כיהנה כראש החוג להיסטוריה כללית, חברת סנט האוניברסיטה, ונציגת הסנט בחבר הנאמנים של האוניברסיטה.

תחום התמחותה הוא היסטוריה בריטית ואירופית מהמאה ה-18 עד וכולל המאה ה-20. עבודות המחקר הראשונות שלה עסקו בתנועות רדיקליות בבריטניה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. בשנים האחרונות מתמקדת שפייר-מקוב בהיסטוריה של השיטור ואכיפת החוק והסדר במאות ה-18 עד וכולל המאה ה-20 באירופה בכלל ובבריטניה בפרט, תוך התייחסות לתחומים מגוונים כגון: ההיסטוריה של העבודה, התקשורת, המגדר והקשר בין היסטוריה וספרות.

חיה שפייר-מקוב נשואה לפרופ' אהוד מקוב, ראש המכון לאקטואריה באוניברסיטת חיפה, מצאצאי בתיה מקוב ממייסדי רחובות. גיסה הוא ישראל מקוב.

פרויקטים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ספרה The Making of a Policeman מוקדש להתפתחותה של משטרת לונדון במהלך המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 ונכתב מנקודת מבט חדשה. אם עד פרסומו עסקו הספרים בנושא זה בראש ובראשונה בהתפתחות המוסדית והארגונית של המשטרה ובאספקטים הקשורים לאכיפת החוק והסדר, ספר זה מתייחס למשטרה כאבטיפוס לארגוני עבודה, שהחלו להתפתח רק במחצית השנייה של המאה ה-19 - ארגונים ביורוקרטיים גדולים שספקו שירותים ציבוריים לקהל הרחב והעניקו לעובדיהם תנאים סוציאליים ואפשרויות קידום שנמנעו מרב המועסקים בבריטניה באותה התקופה. הספר מנתח את יחסי העבודה המורכבים בין הממסד המשטרתי והשוטרים בתקופה חשובה זו של תיעוש מואץ וגידול במגזר הציבורי ובאיגודים המקצועיים, את תהליך התמקצעות המשטרה והתעצבות תת-תרבות משטרתית ייחודית, ובכך מרחיב את הידע הן בהיסטוריה של השיטור והן בהיסטוריה של העבודה (History of Work). הספר מתבסס הן על מקורות איכותניים והן על נתונים כמותיים.
  2. הספר Police Detectives in History, שאותו ערכה פרופ' שפייר-מקוב עם פרופ' קלייב אמסלי (אנ'), מילא חלל במחקר האקדמי בכך שהציע לראשונה מחקר השוואתי לגבי תפקידם ותפקודם של בלשים משטרתיים בחלקים שונים בעולם. הספר בוחן את התקופה שבין המאה ה-18, שבה התהווה הבילוש המשטרתי הרשמי, ועד מחצית המאה ה-20, כאשר דפוסים שונים של בילוש פרטי החלו לקחת על עצמם בהדרגה את המשימות שקודם לכן היו בתחום הבילוש המשטרתי.
  3. ספרה The Ascent of the Detective: Police Sleuths in Victorian and Edwardian England, מציע לראשונה מחקר מקיף על צמיחת הבילוש המשטרתי האנגלי החל מאמצע המאה ה-18, ובמיוחד מ-1842, מועד הקמת הסקוטלנד יארד, ועד מלחמת העולם הראשונה. באופן מפתיע, למרות שדמותו של הבלש מסעירה את דמיונו של הציבור ונוכחת אולי יותר מכל ייצוג אחר של בעל מקצוע באמצעי התקשורת, עד עתה לא פורסמה עבודה בנושא זה, שעשתה שימוש בגישות מחקריות חדישות. ספרה של פרופ' שפייר מקוב מילא חוסר זה בחשיפת השפעתו ומעמדו המיוחד של הבלש בחברה האנגלית בתקופה זו של ראשית התעצבותו של המקצוע. הספר משלב היסטוריה חברתית ותרבותית ושופך אור הן על הניסיון הקולקטיבי ודפוסי ההתפתחות המקצועית של הבלשים כעובדי ציבור והן על הקשר הייחודי שנוצר בין עובדים אלו, שהיו שייכים ברובם למעמד הפועלים, לבין תרבות הדפוס. הבלש מתגלה לא רק כחוקר מקרי פשע, אלא אף כגיבור שמצא מקום של כבוד בעיתונות ובספרות, על רקע מערכת היחסים הסימביוטית שלו עם אנשי תקשורת.
  4. בקיץ 2014 סיימה פרופ' שפייר-מקוב את כתיבת הספר The Development of Detective Policing, המלקט מקורות ראשונים בנושא הבלשות הבריטית ומנתח את חשיבותם. הספר הוא כרך בסדרה המוקדשת לעיצוב המשטרה המודרנית בבריטניה 1780-1914.
  5. בקיץ זה החלה פרופ' שפייר-מקוב לעסוק בכתיבת ספר המנתח לראשונה את המדינה הוויקטוריאנית כמעסיק של מעמדות העובדים.
  6. מאז שנת 2005 מכהנת פרופ' שפייר-מקוב כחברה במערכת Crime, Histoire & Sociétés / Crime, History & Societies היוצא לאור מטעם האגודה הבינלאומית להיסטוריית הפשע והדין הפלילי, בנוסף לתפקידיה כשופטת עבור כתבי עת נוספים.
  7. פרופ' שפייר-מקוב היא יו"ר העמותה למען ילדים במצוקה בחיפה והצפון. העמותה, שהוקמה בשנת 2000 והמורכבת מ-15 מתנדבות, מנהלת פעילות שכל הכנסותיה מוקדשות לסיוע לילדים מרקע סוציו-אקונומי נמוך בתחומים שבהם הרשויות אינן מספקות מענה.

פרסומים בולטים בספרות המדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי מחקר אקדמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Making of a Policeman: A Social History of a Labour Force in Metropolitan London, 1829-1914 (Aldershot: Ashgate, 2002). 293p.
  • Police Detectives in History. 1750-1950, edited by Clive Emsley and Haia Shpayer-Makov (Aldershot: Ashgate, 2006). 255p. Translated into Turkish and published in Istanbul in 2013.
  • The Ascent of the Detective: Police Sleuths in Victorian and Edwardian England (Oxford: Oxford University Press, 2011). 429p.
  • The Development of Detective Policing (London: Pickering and Chatto, forthcoming).

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. "The Reception of Peter Kropotkin in Britain, 1886-1917", Albion, 19 (Fall 1987), pp. 373-390.
  2. "Anarchism in British Public Opinion 1880-1914", Victorian Studies, 31 (Summer 1988), pp. 487-516.
  3. "The Appeal of Country Workers: The Case of the Metropolitan Police", Historical Research (The Institute of Historical Research, London), 64 (June 1991), pp. 186-203.
  4. "Career Prospects in the London Metropolitan Police in the Early Twentieth Century", Journal of Historical Sociology, 4 (December 1991), pp. 480-506.
  5. "A Portrait of a Novice Constable in the London Metropolitan Police c. 1900", Criminal Justice History, 12 (1991), pp. 133-160. This article was included in a special collection of key secondary readings: Chris A. Williams (ed.), The History of Policing 3: Police and Policing in the Twentieth Century (Aldershot: Ashgate, 2011).
  6. "A Traitor to his Class: the Anarchist in British Fiction", Journal of European Studies, 24 (1996), pp. 299-325.
  7. “Relinking Work and Leisure in Late Victorian and Edwardian England”, International Review of Social History, 47 (2002), pp. 213-241.
  8. Reich S., Leitus G. and Shalev S. (2003), Measurement of corrosion content of archaeological lead artifacts by their Meissner response in the superconducting state; a new dating method. New Journal of Physics 5, 99:S1367-2630. Journal Impact Factor: 3.849. (Reported after publication in: News and Views. Nature 424/21(2003): 898). Journal Impact Factor: 36.280.
  9. "Journalists and Police Detectives in Victorian and Edwardian England: An Uneasy Reciprocal Relationship", Journal of Social History, 42 (2009), pp. 963-987.
  10. "Revisiting the Detective Figure in Late Victorian and Edwardian Fiction: Historical Connotations", Law, Crime and History, 2 (2011), pp. 165-193.
  11. "Public Representations of the Police from the Early Nineteenth to the late Twentieth Century", Encyclopaedia of Crime and Criminology (Springer, 2014).

מאמרים ופרקים בספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. "Control at the Workplace: Paternalism Re-Invented in Victorian Britain", in Clive Emsley, Eric Johnson and Pieter Spierenburg (eds.), Social Control in Europe, Vol. 2, 1800-2000 (Columbus: Ohio State University Press, 2004), pp. 70-92.
  2. "Shedding the Uniform and Acquiring a New Masculine Image: The Case of the Late Victorian and Edwardian English Police Detective", in David G. Barrie and Susan Broomhall (eds.), A History of Police and Masculinities, 1700-2010 (London: Routledge, 2012).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]