חיים פזנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חיים פזנר
אין תמונה חופשית
לידה 2 בינואר 1899
קובאל, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 במאי 1981 (בגיל 82) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע פעיל חברתי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חיים פזנר (22 בינואר 1899 - 14 במאי 1981)[1] היה פעיל ציוני בשווייץ ומהראשונים להביא לידיעת אמצעי התקשורת את הידיעה על השמדתם של יהודי אירופה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פזנר נולד בקובאל, עיירה במחוז קויאוויה-פומרניה שבפולין.[2] בצעירותו היה פזנר פעיל בתנועת החלוץ בוולוצלאווק וגם שימש כסגן מנהל בבית ספר התיכון העברי בעיר. בשנים 1920–1922 היה מנהל ועדת הסעד לפליטים פולנים בדנציג. בשנת 1921 נבחר לנציג בקונגרס הציוני העולמי ה-12 והיה לנציג בארגונים ציוניים נוספים. בשנים 1931–1937 היה ראש תנועת הפועלים הציונית בדנציג.

בין השנים 1934–1938, שימש פנזר כמנהל הסניף המשרד הארצישראלי בדנציג, אך תפקידו הגיעו לסיום כשאולץ לעזוב את העיר.

בתקופת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פזנר היה מנהל שותף של המשרד הארצישראלי בז'נבה. מעת פלישת גרמניה לצרפת במאי 1940 ניסה פזנר לחלץ יהודים מצרפת הכבושה ולהעבירם אל מעבר לגבול, לשווייץ. בשנים 1942 ו-1943 שלח פזנר ליהודים שחיו בגטאות בפולין דרכונים עם ויזות מזויפות. על סמך הדרכונים האלה התאפשרה יציאתם של יהודים אלה מהגטאות ומעברם למדינות שבתקופה זו עדיין לא נכבשו בידי הנאצים באירופה.

בסוף יולי 1942 שמע פזנר על תוכניות ההשמדה של הנאצים מפי הכלכלן היהודי-גרמני אדגר זאלין, שהתגורר בשווייץ. זאלין קיבל את המידע מארתור זומר, כלכלן שישב במטה הצבא הגרמני בברלין וקרא את הפרוטוקולים של ועידת ואנזה. פזנר העביר את הידיעה לאישים יהודים ולא-יהודים, בהם נציג דיפלומטי בריטי בז'נבה, על מנת שאלה יעבירו אותה לידיעת אמצעי תקשורת וגורמים מדיניים ברחבי העולם, כדי שאלה יתערבו במהלך השמדתם של היהודים.

מאוחר יותר במהלך המלחמה טיפל פזנר בחילופים בין גרמנים טמפלרים שהיו בארץ ישראל ליהודים הולנדים שנכלאו בבוכנוולד. כמו כן התכתב עם פעילים ציוניים בהונגריה כמשה קראוס וכן פנה לשליטי הונגריה בהעבירו להם ידיעות על השמדת היהודים, ידיעות שסייעו להם לגבש החלטה לעצור את הוצאת רכבות הגירוש של היהודים מהונגריה למחנות מוות ובהם אושוויץ.[3]

לאחר המלחמה סייע פזנר לארגון "הבריחה" ולרכש הנשק עבור כוח המגן העברי והצבא שבדרך של היישוב לקראת מלחמת העצמאות.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1953 עלה חיים פזנר עם משפחתו לישראל ומילא תפקידים בכירים במשרד האוצר וכנציג משרד החוץ בדרום אמריקה ובשוודיה. מ-1966 היה חבר הנהלת יד ושם וסגן יושב ראש ההנהלה.

פזנר נישא לרלה (רגינה) לבית ארלנגר, נכדתו של אברהם ארלנגר. בנם הוא אבי פזנר.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שמו של פזנר קרוי רחוב בירושלים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]