חלמית קטנת-פרחים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןחלמית קטנת-פרחים
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי הפרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: חלמיתאים
משפחה: חלמיתיים
סוג: חלמית
מין: חלמית קטנת-פרחים
שם מדעי
.Malva parviflora L
ליניאוס, 1753

חֶלְמִית קְטַנַּת-פְּרָחִים (.Malva parviflora L) היא צמח עשבוני חד-שנתי, שרוע או מזדקף, גודלו 10 עד 45 ס"מ בהתאם לזמינות המים, ופרחיו לבנים-ורדרדים. חלמית קטנת-פרחים משויכת לסוג חלמית שנמנה עם משפחת החלמיתיים[1][2]. היא פזורה עד נדירה בחבל הים-תיכוני, ונפוצה ביותר ברחבי הנגב, בבתי גידול מופרים ובצדי דרכים ודומה מאוד לחלמית מצויה, שפרחיה גדולים, ולחלמית זנוחה הנפוצות יותר בחבל הים-תיכוני[3][4].

חלמית קטנת-פרחים נבדלת מחלמית זנוחה - האחת קירחת או מקריחה והשנייה שעירה ומכוסה בצפיפות שערות הדוקות והיא נבדלת מחלמית מצויה בגביעון - הגביעון בעל 3 עלים צרים וקטנים, דמוי סרגל לעומת גביעון בעל 3 עלים דמוי ביצה עד מוארכים פרחים הגדולים מס"מ אחד בחלמית מצויה.

חלמית קטנת-פרחים נבדלת מחלמית גדולה בגודל הפרח - ס"מ אחד לעומת 5 עד 7 ס"מ, והיא נבדלת מחלמית מצרית בצורת העלה והגביעון - עלה פשוט לעומת עלה מחולק לאונות עמוקות, הגביעון בעל 3 עלים צרים וקטנים, דמוי סרגל לעומת 2 עלים בלבד בחלמית מצרית.

העלים והפירות של כמו מרבית מיני החלמית נאכלים טריים או מבושלים (במקום עלי גפן החסרים בעונת החורף).

מורפולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלמית קטנת-פרחים ומרגנית השדה

צמח עשבוני חד-שנתי שרוע או מזדקף, קירח או מקריח, גודלו 10 עד 45 ס"מ, בהתאם לזמינות המים, קירח או מקריח ובעל שערות כוכביות[5].

העלים פשוטים, מסורגים (עלה אחד בכל מפרק) וסדורים באופן לולייני (ספירלי) לאורך הגבעול. הפטוטרת ארוכה ומחוברת לטבור הטרף ולא לבסיסו. הלוואים נשירים, קטנים, יושבים וריסניים. הטרף מעוגל, אינם מחולקים לאונות, ויש שהם שסועים (מפורצים) ל-5 עד 7 אונות קצרות, קהות, חרוקות או משוננות בשפתן בשניים קטנות ומשולשות[5][6]. העלים בעלי עורקים מאוצבעים היוצאים מבסיס הטרף.

הפרחים קטנים ונכונים (בעלי סימטריה רדיאלית) מסדורים בקבוצות צפופות בחיק העלים לאורך הגבעול. קוטר הכותרת הפתוחה בין 8 עד 12 מ"מ (קטנים מפרחיו של חלמית מצויה). אורך עלי-הכותרת של חלמית גדולה 18–25 מ״מ. פי 3–4 מאורך הגביע.

הגביעון בעל 3 עלים צרים וקטנים, דמוי סרגל שמופרדים לכל אורכם עד לבסיסם[6]. אורכם של עלי הגביעון 5 עד 9 מ”מ כאורך עלי הגביע או מעט ארוכים ממנו.

הגביע בעל 5 עלים והוא גדל ומשתייר ומתפרה - גדל בנפחו בעת הבשלת הפרי ועוטף את הפרי. אונות הגביע הבשל דמויות ביצה רחבה עד עגולה, מסתיימות בפיטם (חוד פתאומי) והן נושקות האחת לשנייה[5].

הכותרת בעלת 5 עלי כותרת סגולים, ורודים או לבנים, מפורצים בראשם ואורכם 5 עד 9 מ”מ כאורך עלי הגביע או פי 1.5. עלי הכותרת מעורים בבסיסם לצינור האבקנים.

שערות בלוטיות של צוף מצויים בצד הפנימי של עלי הגביע ועלי הכותרת.

האבקנים מרובים, זיריהם מאוחים בתחתיתם ויוצרים את צינור האבקנים שמקיף את עמודי השחלה.

המאבקים דמוי כליה ובעלי לשכה אחת הנפתחת בראשה. גרגר האבקה נושא שערות נוקשות, חזקות וקוצניות.

השחלה עילית עם עלי שחלה מרובים ומגורות רבות. כל מגורה בת ביצית אחת.

עמודי ההשחלה מאוחים על פי רוב בחלקם התחתון ומספרם על פי רוב כמספר עלי השחלה והוא מחולק לצלקות מרובות שמספרן כמספר עלי השחלה[5].

הפרי הוא מפרדת הגדולה מהפרח ובולטת ממנו. היא נראית כמו עוגה המורכבת מפלחים (פרודות). אונות הגביע שעוטפות את המפרדת, דמויות ביצה, רחבות ומסתיימות בחוד פתאומי קצר. המפרדת בעלת פרודות מרובות חד זרעיות שאינן נפתחות והן ערוכות בדור מסביב לעמוד קונס (המשכה של מצעית הפרח)[5]. הפרודות אינן תפוחות לעת ההבשלה והן מקומטות ועל פי רוב קירחות והן בעלות זוויות חדות, מכורבלות ושפתן משוננת או מכונפות[5][6].

הזרעים דמוי כליה, מעוטי אֶנְדּוֹסְפֵּרְם ועל פי רוב שעירים.

תפוצה ובית גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלמית קטנת-פרחים היא מין קוסמופוליטי רחב תפוצה ונפוץ מאוד בכל החבל המדברי (בנגב) בישראל, ופזור עד נדיר בחבל הים-תיכוני. הוא גדל בבתי גידול מופרים בכל ישראל, בצדי דרכים, מרבצי עיזים ושטחים חקלאיים ובבמדבר ובאזור הספר הוא גדל במישורים ובמדרונות ובערוצי ואדיות שבהם הרעייה חזקה. העלווה מתחילת נובמבר מינואר ועד סוף אפריל. הפריחה מסוף ינואר ועד תחילת יוני ועיקרה בנגב הצפוני בחודש אפריל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חלמית קטנת-פרחים בוויקישיתוף


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Malva parviflora L, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
  2. ^ Malva parviflora L, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, ‏18-04-2022
  3. ^ אבי שמידע, מדריך פרחי הבר בישראל , צמחיית המדבר, כרך ב, ירושלים: בית הוצאה כתר, 1988, עמ' 214
  4. ^ אורי פרגמן-ספיר, פרחי עין גדי וחוף ים המלח, ירושלים: , העמותה לעידוד וקדום שמירת הטבע במזרח התיכון, 2008, עמ' 74
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 מיכאלי זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה ומורחבת, תל אביב, 1998: עם עובד, 1998, עמ' 299-303
  6. ^ 1 2 3 נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין כנה ירושלים, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 427-431