חלמית
![]() | |
---|---|
![]() | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | צומח |
מערכה: | בעלי הפרחים |
מחלקה: | דו-פסיגיים |
סדרה: | חלמיתאים |
משפחה: | חלמיתיים |
סוג: | חלמית |
מינים | |
כ-30 מינים, בהם: | |
שם מדעי | |
![]() ליניאוס, 1753 |
חֶלְמִית (שם מדעי: .Malva Tourn. ex L) היא סוג של צמחים במשפחת החלמיתיים. הסוג מונה 53 מינים)[1]. לפי אתר WFO משויכים אליו 65 מינים ו-7 תת-מינים[2]. לסוג תפוצה רחבה באזורים הסובטרופיים וטרופיים של אפריקה, אסיה ואירופה.
השם העממי הרווח לחלמית הוא "לחם ערבי" או חובייזה.
השם "חַלָּמוּת, חֶלְמוּת, חֶלְמִית ניתן לסוג Malva rotundifolia במילון "ילקוט הצמחים" (עמוד 16, הערה 269) משנת 1930[3] על סמך משנה, מסכת כלאים, פרק א', משנה ח' ותוספתא ובהערה נכתב בנוסף "כך מפרש הערוך ואחרים וכך משתמשים בו בארץ ישראל". שם הסוג "חֶלְמִית" אושרר במילון "צמחי ארץ ישראל – שמות המשפחות והסוגים" משנת 1946 בסעיף 560 בעמ' 30[4]. לדעת פרשנים וחוקרים אחדים המילה חַלָּמוּת באיוב, ו', ו' מתייחסת לצמח חלמית או בצמחים דומים ממשפחת החלמתיים, למשל הערוך, הרמב"ם ור' עובדיה מברטנורא[5].
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסוג חלמית בסוג חלמית מספר איברי הפרח, עלי הגביע, עלי הכותרת, עלי השחלה והצלקות הוא 5. והוא מאופיין בריבוי אבקנים שיוצרים את צינור האבקנים. הסוג נבדל מסוגים אחרים בהימצאות גביעון (בשונה מאבוטילון ומסידה) המצוי מתחת לגביע הפרח. ובפרי שלו מסוג מפרדת בעלת פרודות מרובות חד-זרעיות שאינן נפתחות.
הסוג חלמית - צמחים עשבוניים חד-שנתיים, רב-שנתיים או בני שיח או שיחים, זקופים או מזדקפים או שרועים, חלקים או שעירים. השערות כוכביות (שערה רב-תאית המסתעפת לצדדים מבסיסה) או שערות פשוטות.
העלים מסורגים (עלה אחד בכל מפרק) על פי רוב הם סדורים באופן לולייני (ספירלי) לאורך הגבעול, הלוואים יושבים וריסניים. העלים בעלי פטוטרת ובעלי עורקים מאוצבעים היוצאים מבסיס העלה. העלים גזורים (חלמית מצרית), שסועים לאונות או מחולקים לאונות ארוכות ואורכן מגיע עד כדי מרוחבו של העלה. שפת העלה תמימה או משוננת.
הפרחים דו-מיניים (נכונים) על פי רוב בעלי סימטריה רדיאלית, וערוכים בקבוצה או לפעמים יחידים בחיקי העלים.
הגביעון הוא בעל 2 או 3 חפים מפורדים או מאוחים לכל אורכם או חלק מאורכם.
הגביע בעל 5 עלים מפורדים או מאוחים, פחות או יותר, ונושקים האחד לשני. לפעמים הגביע נושר ואינו משתייר לאחר האבקה.
הכותרת בעלת 5 עלים מעוקלים או חופפים האחד את השני, הם מעורים בבסיסם לצינור האבקנים. עלי הכותרת מפורצים בראשם.
שערות בלוטיות של צוף מצויים בצד הפנימי של עלי הגביע ועלי הכותרת או האנדרוגינופר (אם קיים).
האבקנים מרובים, זיריהם מאוחים בתחתיתם ויוצרים את צינור האבקנים שמקיף את עמודי העלי.
המאבקים דמוי כליה ובעלי לשכה אחת הנפתחת בראשה. גרגר האבקה נושא שערות נוקשות, חזקות וקוצניות.
השחלה עילית עם עלי שחלה מרובים ומגורות רבות. כל מגורה בת ביצית אחת.
עמודי העלי מאוחים על פי רוב בחלקם התחתון ומספרם על פי רוב כמספר עלי השחלה.
הפרי מטיפוס מפרדת בעלי פרודות מרובות חד זרעיות ואינן נפתחות. הפרודות ערכות בדור מסביב לעמוד קונסי (המשכה של מצעית הפרח), שראשו עשוי לפעמים בצורת דיסקוס (מעוג אפיל).
הזרעים דמוי כליה, מעוטי אֶנְדּוֹסְפֵּרְם ועל פי רוב שעירים.
תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
העלים הם בעלי אונות לסירוגין. גובה הגבעול נע בסביבות 50 ס"מ, קוטר הפרחים נע בין 0.5 ל-5 ס"מ, והם בעלי חמישה עלי כותרת לבנים או ורודים וחמישה עלי גביע. לחלמית פרי קטן הראוי למאכל. גם עליהם של מינים רבים של חלמית ראויים למאכל, לדוגמה, בסלטים, לאחר בישול, בחביתת ירק או בקציצה מטוגנת.
מינים רבים גדלים בגינות פרחים, בעוד אחרים הם עשבים פולשים, במיוחד ביבשת אמריקה שם אינם מתורבתים.
מיני החלמית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל נפוצות החלמית המצויה (Malva nicaeensis) והחלמית הגדולה (או כחולה) (Malva sylvestris). החלמית (הידועה כ"חוביזה", מערבית: خبّيزة, או כ"לחם ערבי" וגם כ"לחם גמדים"), נודעה בארץ בכך ששימשה את תושבי ירושלים למאכל בעת המחסור והמצור בתקופת המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות[6]. היא גדלה בשדות בר, אזורים זנוחים, אך גם בגינות הבתים.
חֶלְמִית גְּדוֹלָה (.Malva sylvestris L)[עריכת קוד מקור | עריכה]

צמח עשבוני חד-שנתי או דו-שנתי או רב שנתי, שכיח בגינות ובמעזבות, תפוצתו רחבה בעולם בעיקר באזור הים תיכוני והאירו-סיברי וחודרת למערב האזור האירנו-טורני. בישראל הוא גדל כמעט בכל האזורים על קרקעות עשירות בחנקן בצידי דרכים, במקומות נטושים ובגינות. הצמח מסועף, מרובה עלים וגובהו 0.5 עד 1.5 מ'. העלים פשוטים ובעלי פטוטרת ארוכה. הטרף גדול ועגול, אינו גזור או מחולק לעיתים לאונות ככף יד. האונות משוננות, והמפרצים בין האונות רדודים. הפרחים בעלי עוקצים קצרים וערוכים בקבוצות בחיק העלים. הגבעון בן 2 או 3 עלים. עלי הכותרת לבנים או ורודים עם פסים בולטים בצבע סגול כהה. אורכם 18 עד 25 מ"מ, פי 3 עד 4 מאורך הגביע ולרוב הם מפורצים בקודקודם. הפרי מפרדת שעטוף בעלי הגביע ובגביעון. הפריחה מסוף ינואר עד תחילת מאי[7].
חֶלְמִית זְנוּחָה (.Malva neglecta Wallr)[עריכת קוד מקור | עריכה]
צמח עשבוני חד-שנתי נדיר מאוד בישראל. תפוצתו מוגבלת לחרמון, לנגב, להרי אילת ולדרום ירדן. הוא גדל בקרקעות עשירות בנוטריינטים מופרים, בצדי דרכים ובמעזבות בקרבת בני אדם, אך גם המקומות טבעיים. מאידך, למין זה תפוצה טבעית רחבה: באיים הקנריים ובמרוקו, מאירופה עד מרכז אסיה ו-מערב ההימלאיה. והוא נכנס להודו, דרום אפריקה ולצפון אמריקה ודרומה. מין זה שעיר ומכוסה בצפיפות בשערות הדוקות, פרחים לבנים וורדים. אורך הכותרת 7 עד 12 מ"מ, פי 2 מאורך הגביע. עלי הגביעון דמוי סרגל עד מוארכים, קצרים מהגביע, רוחבם כ-1 מ"מ. הגביע משתייר, אך אינו מתפרה. הפרודות חלקות ושעירות. פריחה מסוף ינואר ועד תחילת יוני.
חֶלְמִית חַדַּת-אֻנּוֹת (.Malva oxyloba Boiss)[עריכת קוד מקור | עריכה]
צמח עשבוני חד-שנתי, ים תיכוני, קירח או מקריח שגדל בר באלג'יריה, בקפריסין, בסיציליה, בירדן, בישראל, בלבנון בסוריה ובישראל. בישראל מין זה נדיר והוא גדל בצדי דרכים ובמעזבות בקרבת בני אדם, אך גם המקומות טבעיים. הוא נדיר מאוד בחוף הגליל, בשרון, בדרום מישור החוף, בגליל העליון, בגליל התחתון, בעמק יזרעאל, בכרמל, בהרי יהודה ובערבה. העלים מחולקים ל-3 עד 5 אונות; האונות שסועות לאונות משנה ארוכות, חדות, תמימות או מפוצלות לשלוש. הגביע גדל ומשתייר ומתפרה באופן ניכר (גדל בנפחו בעת ההבשלה). אורך עלי הכותרת 4 עד 7 מ"מ ולעיתים רחוקות 9 מ"מ, פי 1 עד 1.5 מאורך הגביע. אונות הגביע הבשל ביציות-משולשות, רחבות ומחודדות (מסתיימים בחוד פתאומי חד). הפרודות מקומטות ועל פי רוב קרחות והן בעלות זוויות חדות, מכורבלות ושפתן משוננת או מכונפות. הפריחה מנובמבר ועד אפריל.
חֶלְמִית מְצוּיָה (.Malva nicaeensis All)[עריכת קוד מקור | עריכה]
צמח עשבוני חד-שנתי או דו-שנתי שרוע או זקוף שגובהו 20 עד 60 ס"מ. בישראל הוא גדל כמעט בכל האזורים. הא קירח או בעל שערות פשוטות, דלילות ומפושקות. העלים פשוטים ובעלי פטוטרת ארוכה. הטרף חלק ומחולק לאונות ארוכות או שהם מפורצים ל-5 עד 7 אונות משוננות בשפתן. הפרח בעל גביעון עם 3 עלים מופרדים לכל אורכם, דמויי ביצה עד מוארכים. עוקץ הפרח קירח או בעל שערות פשוטות ומפושקות. עלי הכותרת בעלי פסים סגולים לאורכם, מפורצים בראשם ואורכם 0.7 עד 1.4 ס”מ. הפרודות מרושתות ובעלות גומות. הפריחה מסוף ינואר עד תחילת יולי. מעוד כרתי דומה לחמית מצויה, מכוסה שערות כוכביות הדוקות, צפיפותן גדולה ובולטת על עוקץ הפרח והפרי. עלי הגביעון מאוחים בבסיסם ורוחבם גדול משל חלמית מצויה[7].
חֶלְמִית מִצְרִית (.Malva aegyptia L)[עריכת קוד מקור | עריכה]
צמח עשבוני חד-שנתי הגדל בערבות ובמדבריות בדרום הארץ. העלים גזורים כעין כף יד. הפרחים נישאים בודדים בחיק העלים או בקבוצות בקצות הענפים. הגביעון בעל 2 עלים דמוי סרגל. אורך עלי הכותרת כמעט כאורך הגביע. הפריחה מינואר עד תחילת מאי[7][8].
חֶלְמִית קְטַנַּת-פְּרָחִים (.Malva parviflora L)[עריכת קוד מקור | עריכה]
צמח עשבוני חד-שנתי, שרוע או מזדקף, גודלו 10 עד 45 ס"מ ופרחיו לבנים- ורדרדים. העלים פשוטים, טבוריים ובעל פטוטרת ארוכה. הטרף מעוגל, אינו ממחלק, יש שהם שסועים ל-5 עד 7 אונות קצרות, קהות, חרוקות או משוננות. הפרחים (קטנים מפרחיו של חלמית מצויה) מסדורים בקבוצות צפופות בחיק הבעלים לאורך הגבעול. הגבעון בעל 3 אונות צרות שמופרדות לכל אורכם. הגביע גדל ומשתייר ומתפרה (גדל בנפחו בעת ההבשלה). אונות הגביע הבשל דמויות ביצה ורחבות עד עגולות ומסתיימות בפיטם (חוד פתאומי). עלי הכותרת סגולים, ורודים או לבנים, אורכם 5 עד 9 מ”מ כאורך עלי הגביע או פי 1.5. הפרי מסוג מפרדת גדול מהפרח ובולט ממנו. הפרודות מקומטות ועל פי רוב קרחות והן בעלות זוויות חדות, מכורבלות ושפתן משוננת או מכונפות[8][7]. מין זה נפוץ מאוד בכל החבל המדברי בישראל, ופזור עד נדיר בחבל הים תיכוני. הפריחה מסוף ינואר ועד תחילת יוני.
מיני המעוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסוג מעוג (Lavatera) בוטל מבחינה טקסונומית ואוחד עם חלמית (Malva). מחקרים גנטיים ומורפולוגיים שפורסמו ב-1998 על ידי הבוטנאי מרטין פורבס ריי (Martin Forbes Ray) הוכיחו שלשני הסוגים מאפיינים משותפים רבים ולא הייתה סיבה להפריד ביניהם[9].
מָעוֹג אָפִיל (Malva trimestris)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עשב חד-שנתי זקוף, (עד 120 ס"מ) ים-תיכוני, לא מצוי. הפרח דמוי משפך עמוק, עלי הכותרת ורודים-ארגמניים ולאורכם פסים כהים. הפרי מכוסה באופן מלא בדיסקוס שטוח או שקערורי שמתפתח בראשו של הציר המתרומם ממצעית הפרח. במילים אחרות, ציר המצעית איננו מורחב בחלקו העליון ללוחית שטוחה או קעורה ואיננו מכסה על הפרודות. הפריחה מאמצע פברואר עד סוף יוני.
מעוג השיח (.Malva arborea (L.) Webb & Berthel)[עריכת קוד מקור | עריכה]
עשב דו-שנתי או רב-שנתי או בן-שיח זקוף (גובהו 1 עד 3 מ'). גבעוליו מעוצים בבסיסם, פרחיו ורודים. מעוג השיח הוא צמח ים-תיכוני נדיר שזוהה בישראל בשנת 1991[10][11].
מָעוֹג כְּרֵתִי (Malva multiflora (Cav.) Soldano, Banfi & Galasso)[עריכת קוד מקור | עריכה]
עשב חד-שנתי, זקוף לא גבוה (20 עד 100 ס"מ). העלים עם פטוטרות ארוכות. הוא דומה במופע הפרח לחלמית מצויה (Malva nicaeensis) אך נבדל באופן ברור בשעירותו. למעוג כרתי יש שערות כוכביות על העלים, הגבעולים, הפטוטרות ועל עלי-הגביע. הגביעון בעל 3 עלים דמויי ביצה, אינם מחודדים ומאוחים רק בבסיסם. עלי הכותרת ורודים ומפורצים עמוק. ציר המצעית, שנראה במפרדת, אינו מתרומם מעל הפרודות. גב הפרודות חלק או או בעל קמטי רוחב או מרושת. הפריחה מפברואר עד אפריל
מָעוֹג מְנֻקָּד (.Malva punctata All)[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעוג מנוקד הוא עשב חד-שנתי. הגבעול שעיר או שעיר כמעט, לא צמיר. הפרחים ורודים ובודדים (או לעיתים רחוקות בזוגות) בחיק עלים והם ברובם בעלי עוקצים שאורכם 2 ס"מ או יותר. הגביעון עשוי דמות ספל שאונותיו מאוחים כדי שני שלישים של אורכם. שלושת אונות הגביעון מחודדות-ארוכות (כמו אוזן המן). אונות הגביע מחודדות-ארוכות. עלי הכותרת, שאורכם 2 ס"מ לעיתים רחוקות 3 ס"מ, מפורצים מעט וצבעם ורוד עם פסים רדיאליים כהים לאורכם. גב הפרודות מקומטות לרוחבן. קטע הציר שמעל לפרודות הבשלות מתרחב כחרוט. פריחה אפריל עד יולי[12][13].
מָעוֹג קִפֵּחַ (.Malva bryoniifolia Mill)[עריכת קוד מקור | עריכה]
בן-שיח ים תיכוני נדיר מאוד. הגבעול צמיר לפחות בחלקו העליון. הפרחים ורודים ובודדים (או לעיתים רחוקות בזוגות) בחיק עלים והם יושבים או בעלי עוקצים שאורכם אינו עולים על 1.5 ס"מ. עלי הכותרת מפורדים וכמעט ואינם חופפים זה את זה. הגביעון עשוי דמות ספל שאונותיו מאוחים כדי שני שלישים של אורכם ובעלות פיטם. בקצהו של ציר המצעית יש תוספת חרוטית שגובהה עולה על עובי הפרודות. ציר המצעית איננו מורחב בחלקו העליון ללוחית שטוחה או קעורה ואיננו מכסה על הפרודות. הפרודות אינן מקומטות. עוקץ המפרדת עד 15 מ"מ. מין זה גדל בהרי הצפון והמרכז ובגולן. בתי-גידול מופרעים, אך בעיקר בבתי-גידול טבעיים, אך גם בקרבת האדם. הצמח מתחדש ומתפשט במיוחד לאחר שריפות. הפריחה ממאי עד יולי[14].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חלמית, באתר ITIS (באנגלית)
- חלמית, באתר NCBI (באנגלית)
- חלמית, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- חלמית, באתר Tropicos (באנגלית)
- חלמית, באתר GBIF (באנגלית)
- חלמית, באתר IPNI (באנגלית)
- חלמית גדולה, ושימושה לרפואה
- תמונת חלמית גדולה
- חלמית גדולה, באתר טיולי
עמיר וינשטיין ומיכל סמוני-בלנק, חיים בחלמית, "טבע הדברים" (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ .Malva Tourn. ex L, POWO plants of the World Online. Published on the Internet, 2022
- ^ .Malva L, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, 2022
- ^ ילקוט צמחים, תר"ץ 1930
- ^ צמחי ארץ ישראל (תש"ו), באתר האקדמיה ללשון העברית, 1946
- ^ זהר עמר, צמחי המקרא, ירושלים: ראובן מס, 2012, עמ' 244
- ^ דיוויד סלע, חוביזה, באתר ישראל היום, 30 מרץ 2020
- ^ 1 2 3 4 נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין כנה ירושלים, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 431
- ^ 1 2 מיכאלי זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, תל אביב, 1998: עם עובד, מהדורה חדשה ומורחבת, 1998, עמ' 302
- ^ Lavatera, POWO plants of the World Online. Published on the Internet, 2023
- ^ מעוג השיח, באתר צמחיית ישראל ברשת
- ^ Malva arborea (L.) Webb & Berthel., World Flora Online consortium (באנגלית)
- ^ מעוג מנוקד, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ^ מעוד מנוקד, באתר צמח השדה
- ^ מעוג קיפח, באתר צמחיית ישראל וסביבתה