חמסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חמסה עם עין במרכזה
חמסה עם עין, דגים, המילה "חי" וקישוטי צמחים

חמסהערבית: خمسة - חמישה) הוא סמל בצורת כף יד בעלת חמש אצבעות פרושות שישמש כהגנה מאגית בעיקר מפני עין הרע. החמסה נפוצה בעיקר בארצות ערב במזרח התיכון ובצפון אפריקה, ונהוג לתלות אותה בעיקר בפתחי הבתים, על הצוואר, במכונית, בארנק, או במחזיק המפתחות. החמסה מופיעה לרוב במבנה סימטרי, בו האגודל והזרת זהות ומקבילות זו לזו, אם כי קיימות גם חמסות המעוצבות בצורות מדויקות יותר מבחינה אנטומית.

בחמסה משולבים לעיתים קרובות סמלים נוספים האמורים לסייע כנגד עין הרע, כגון עיניים, דגים, מגני דוד, ושמו של אללה (الله). הצבע תכלת, הנחשב גם הוא כמגן מפני עין הרע, הוא צבע מקובל לחמסה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עין הרע

החשש מפני נזקיה של העין (עין הרע) הוא קדום, ויש לו ביטויים גם בחז"ל[1], במהלך הדורות התפתחו שלל פרקטיקות מאגיות כמו כריכת חוט אדום על היד, תליית דגים, נקישות על השולחן ועוד האמורות להגן מפני עין הרע, בארצות ערב בעיקר בצפון אפריקה, המספר חמש נתפס כמועיל גם הוא נגד עין הרע, או בפי העם "חמסה" לדוגמה כאשר הועלה חשש לעין הרע התגובה המידית הייתה "חמסה עליק" עד כדי שבשיחת חולין רגילה נמנעו לומר בפירוש את המספר 5 (חמסה) כדי שהשומע לא יחשוב שחושדים בו כי הטיל עין הרע, לחלופין השתמשו בכינוי "אידק" (=כמספר האצבעות שבידך), אדם שנחשד כמטיל עין הרע קולל בתגובה "חמסה פי עינק" (=חמישה בעיניך), בתוניס צבא השחרור מהנאצים נקרא "כמוס" שלא תשלוט עליהם עין רעה.

באסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

על-פי המסורת המוסלמית, היד מייצגת את ידה של פאטמה, בתו של מוחמד נביא האסלאם, על פי אגדה עממית פאטמה הכניסה את ידה לתוך תבשיל רותח כאשר ראתה את בעלה עלי מביא אישה חדשה לבית, החמסה מסמלת את האיפוק של פטמה, צורת העין שבחמסה מסמלת את דמעתה וחמש האצבעות בה מסמלות את חמשת עמודי האסלאם[2]

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביהדות, קמעות ה'חמסה' מופיעות לאחר תפוצתו בעולם המוסלמי[3], ומוזכרת לראשונה במאה ה-17 בספרו של הרב יצחק עונקיניירה "איומא כנגדלות" כחלק מסגולות המאגיות של האות ה, כך כתב:""שיש ב-הא סגולה גדולה שבכל מקום שתמצא, או בפועל - בכתב, או בכח - בציור או באמירה, או - בציור כף אחת בחמישה אצבעות מאיזה מתכת שתהיה, ויתלו על הנער או על איזה דבר שבעולם לא ישלטו המקרים עליו ובפרט להסיר שרירות לב ועין הרע" את דבריו העתיקו הרב אברהם ראובן הכהן סופר בספרו ילקוט הראובני והחיד"א[4]. הבן איש חי[5] הביא את דברי החיד"א.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלום צבר, "ייהוד הח’מסה: מוטיב היד המאגית בהגות ובפולקלור של היהודים בארצות האסלאם", מחניים, חוב’ 14 (תשס"ג), ע’ 193-203

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דעתו של רב בתלמוד בבלי כי רוב מוחלט של מקרי המוות מקורם בעין הרע תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ק"ז, עמוד ב'
  2. ^ הכרזת האמונה, התפילה, הצדקה, הצום והעלייה לרגל.
  3. ^ הרב שלמה אבינר, נר באישון לילה, אמונות טפילות לאור התורה והמדע, עמוד 148
  4. ^ פתח עיניים ברכות כ,א.
  5. ^ בן איש חי שנה שנייה פרשת פנחס סעיף יג