חמסה
במיסטיקה, חמסה (מערבית: خمسة - חמישה) היא קמע בצורת כף יד בעלת חמש אצבעות פרושות, האמור להגן מפני עין הרע. על-פי המסורת המוסלמית, היד מייצגת את ידה של פאטמה, בתו של מוחמד נביא האסלאם. חמש האצבעות בה מסמלות את חמשת עמודי האסלאם: הכרזת האמונה, התפילה, הצדקה, הצום והעלייה לרגל.
ביהדות, הרב רואי מרגלית כתב בשם החיד"א והבן איש חי[1] שהאות ה היא סגולה נגד עין הרע, ולכן נהגו בקהילות מסוימות לעשות חמסה שהיא כנגד המספר חמש, ערכה הגימטרי של האות. הרב הסיק שאם אין מייחסים לסגולה כוח עצמי, אין איסור בשימוש בה[2]. אך הרב דב ליאור כתב כי "מדובר באמונות טפלות ויש להימנע מהן. מיסטיקה איננה דרכה של היהדות."[3]
מקורותיה האמיתיים של החמסה הם כנראה עתיקים יותר, ונעוצים בסמלה של תנית, אלת הירח הקרתגנית.[דרוש מקור]
החמסה נפוצה במזרח התיכון ובצפון אפריקה, ונהוג לתלות אותה בעיקר בפתחי הבתים, על הצוואר, במכונית, בארנק, או במחזיק המפתחות.
החמסה מופיעה לרוב במבנה סימטרי, בו הבוהן והזרת זהות ומקבילות זו לזו, אם כי קיימות גם חמסות המעוצבות בצורות מדויקות יותר מבחינה אנטומית. בחמסה משולבים לעתים קרובות סמלים נוספים האמורים לסייע כנגד עין הרע, כגון עיניים, דגים, ומגני דוד ושמו של אללה. הצבע תכלת, הנחשב גם הוא כמגן מפני עין הרע, הוא צבע מקובל לחמסה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: חמסה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חמסה |
- יורם שורק, מאיפה הגיעה אלינו החמסה?, במדור "דברים שיורמים יודעים", באתר נענע 10
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בן איש חי שנה שנייה פרשת פנחס סעיף יג
- ^ מה דין ה"חמסה"?", שו"ת באתר ישיבה
- ^ חמסה, הרה"ג דוב ליאור באתר "ישיבה"
