חנוך בר-שלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חנוך בר שלום)
חנוך בר שלום
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1959
פטירה 1 במאי 2012 (בגיל 53 בערך)
סגנון בישול מעורב, ים תיכוני
השכלה קורס בישול ברשת מלונות דן
ספרים "טיפים שמנים שאסור להחמיץ: שמן זית, חומץ בן-יין"
"טעם של מקום"
"עשבי תיבול: מתכונים לכשרון חושים"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חנוך בר-שלום (1959 - 1 במאי 2012) היה שף ועיתונאי ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בר-שלום, בנם של שלום ומלכה סעידי, נולד בשכונת כפר שלם בתל אביב וגדל ברמת גן. עם סיום שירותו הצבאי בנח"ל למד במכינה באוניברסיטה העברית בירושלים ועבד באחת מיחידות אכיפת הגבייה של מס הכנסה במשך שש שנים.

בגיל 29 נתקל בכתבה בעיתון על פתיחת קורס בישול של רשת מלונות דן. הבישול המשותף עם חבריו ללימודים והקניות בשוק מחנה יהודה היו תחילת החיבור שלו לבישול, והוא עזב את עבודתו והצטרף לקורס ומאז עסק בתחום.

בסיום הקורס החל לעבוד במספר מסעדות, בהן מסעדת "בוגרשוב 39", וכשבאחד הימים השף לא הגיע לעבודה הוא קיבל על עצמו להכין את ארוחת הצהריים ומאז הפך לשף של המסעדה. באחד הימים ראתה אותו עיתונאית האוכל אלינוער רבין, שהייתה סועדת קבועה במסעדה, בזמן שהוא מגיש מנה מסוגננת לאחת המלצריות, ולקחה אותו לערוך סטיילינג ל"ספר העוף", ומשם החל לעבוד בתחום הסטיילינג של צילומי האוכל.

בשנת 1992 הקים בר-שלום את הקייטרינג שלו, שאף נשא את שמו. לאחר שנה החל לפרסם טור בידיעות אחרונות, ובהמשך לייעץ קולינרית למספר חברות מזון ובתי מלון, בהם: "אל על", "מלון מצפה הימים", "המלון הסקוטי" ו"שטראוס-עלית".

מטבחו של בר-שלום התאפיין באוכל פשוט, איכותי וים תיכוני.

בשנת 2008 הוציא את ספר הבישול הראשון שלו, "טעם של מקום", בהוצאת מודן.

בר-שלום נפטר ב-1 במאי 2012, בגיל 52 כתוצאה מדום לב. נקבר בבית העלמין צוחר במועצה אזורית אשכול.

פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טיפים שמנים שאסור להחמיץ :שמן זית, חומץ בן-יין - כרמל מזרחי, 2000
  • טעם של מקום - מודן, 2008.
  • עשבי תיבול: מתכונים לכשרון חושים - מועצת הירקות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרי עטו: