חפרפרת זנב-שעיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןחפרפרת זנב-שעיר
ציור של חפרפרת זנב-שעיר
ציור של חפרפרת זנב-שעיר
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: אוכלי חרקים
משפחה: חפרפרתיים
תת־משפחה: scalopinae
שבט: Scalopini
סוג: חפרפרת זנב-שעיר
מין: חפרפרת זנב-שעיר
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Parascalops breweri
בקמן, 1842
תחום תפוצה
Hairy-tailed Mole range.png
שמות נוספים

החפרפרת של ברואר

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חפרפרת זנב-שעיר (שם מדעי: Parascalops breweri), המוכרת גם בשם החפרפרת של ברואר, היא חפרפרת אמריקאית בגודל בינוני, וסוג ומין יחיד. את המיון לחפרפרת קבע תומאס מאיו ברואר, חוקר טבע אמריקאי.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחפרפרת זו יש פרווה אפורה כהה עם חלקים בהירים יותר, האף שלה מחודד ויש לה זנב קצר ושעיר (ומכאן שמה). אורך החפרפרת הוא כ-15 ס"מ, כולל הזנב שאורכו 3 ס"מ, ומשקלה כ-55 גרם. כפותיה הקדמיות רחבות כדי לשמש לחפירה. בנוסף, יש לה 44 שיניים, עיניה מכוסות בפרווה ואוזניה אינן חיצוניות. צבען של כפות רגליה הוא ורוד, אך הן הופכות ללבנות ככל שהחפרפרת מזדקנת. ניתן לראות אצל החפרפרת מספר התאמות לחיים מתחת לקרקע: עורה צפוף מאוד ועדין, ורגליה רחבות, שטוחות וכבדות. החפרפרת מסתמכת מעט מאוד על ראייתה ויש להן ראייה חלשה מאוד. כדי להתגבר על חוסר הראייה שלה, לחפרפרת יש שערות שפם רגישות על קצה האף, והרגליים רגישות מאוד לתנודות באדמה.

בית גידול [עריכת קוד מקור | עריכה]

החפרפרת חיה באזורי יערות או שטחים פתוחים עם קרקעות יבשות במזרח קנדה ובצפון-מזרח ארצות הברית. מכיוון שהיא יונק החי מתחת לקרקע, היא צריכה אדמה לחה אבל חזקה, כדי שהיא תוכל לחפור בקלות. החפרפרת מעדיפה חורשות נשירים (חורשות בהן מתרחש הזמן בו עצים ושיחים מנשירים את עליהם) ויערות מחטניים, שדות ישנים וצידי דרכים.  

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חפרפרת זו נחשבת קטלנית, מאחר שהיא מתגוררת בעיקר מתחת לפני הקרקע במנהרות רדודות, והיא צדה טרף במשך כל היום, כשבלילה היא עולה לפני-הקרקע. החפרפרת פעילה קרוב יותר לפני השטח במהלך חודשי הקיץ החמים יותר וחופרת עמוק יותר מתחת לאדמה בסתיו ובחודשי החורף הגשמיים. 

חפרפרת זו מבלה את רוב זמנה מתחת לקרקע, בחיפוש אחר מחילות של חרקים, זחלים ותולעי האדמה. היא פעילה כל השנה, וטורפיה כוללים ינשופייםשועלים ונחשים גדולים. 

החפרפרת נוהגת להתבודד למעט תקופת הרבייה שנמשכת בתחילת האביב. לידה ממוצעת כוללת 4 עד 5 צאצאים אשר הנקבה יולדת אותם במאורה תת-קרקעית עמוקה. משך חייה של החפרפרת עשוי לחיות הוא בין 3 ל4 שנים. 

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חפרפרות אלה אוכלות בעיקר חרקים, גרגירים, תולעי אדמהזחלי חיפושיותשבלולים ונמלים. לפעמים היא מתבססת על ירקות כשזה מקור המזון הזמין היחידי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חפרפרת זנב-שעיר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חפרפרת זנב-שעיר באתר הרשימה האדומה של IUCN