חרישה
חרישה היא פעולה חקלאית שנעשית בעזרת מחרשה ומשמשת כשלב הראשון בעיבודי היסוד במטרה להגיע בסוף התהליך למצע זריעה.[1] החרישה משפיעה על תכולת הקרקע, ועל הימצאותם של בעלי חיים, צמחים ואבנים. לפני המהפכה התעשייתית בוצע חריש על ידי שימוש בבהמות עבודה כמו: חמור, סוס ושור. החרישה היא פעולה קשה, ובחקלאות המודרנית נדרשים טרקטורים חזקים לשם ביצועה.
נִיר הוא כינוי לשדה שנחרש, לעיתים מדובר על התלם הנחרש.
חרישה בהיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך ההיסטוריה האנושית חלה ההתקדמות הטכנולוגית בעבודת אדמה זו. בתקופות קדומות חרשו בכוח בני אדם, ובהמות, שהיו גוררות את כלי החרישה, ועם התפתחות הטכנולוגיה השתמשו בכוח המנוע, כגון בטרקטור.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נייל בריידי, The nature and properties of soils, 13, אפר סאדל ריבר, ניו ג'רזי: Prentice Hall, 2002, ISBN 0-13-016763-0
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- topic/cultivation חרישה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- סוגי חרישה, באתר Knowledge Bank (באנגלית)
עיבוד קרקעות, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רועי לוי, ממשק עיבוד משמר קרקע על סמך חיזוי סיכוני סחיפה (עמ' 13–11), באתר אוניברסיטת בן גוריון בנגב, דצמבר 2011
