חרישה




חרישה היא פעולה חקלאית שנעשית בעזרת מחרשה ומשמשת כשלב הראשון בעיבודי היסוד של הקרקע במטרה להגיע בסוף התהליך למצע זריעה.[1] החרישה משפיעה על תכולת הקרקע, ועל הימצאותם של בעלי חיים, צמחים ואבנים. לפני המהפכה התעשייתית בוצע חריש על ידי שימוש בבהמות עבודה כמו: חמור, סוס ושור. החרישה היא פעולה קשה, ובחקלאות המודרנית נדרשים טרקטורים חזקים לשם ביצועה.
נִיר הוא כינוי לשדה שנחרש, לעיתים מדובר על התלם הנחרש.
חרישה בהלכה היהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהלכה מלאכת חורש היא אחת מל״ט המלאכות האסורות בשבת (ל"ט אבות מלאכה), והיא נמנית עם קבוצת המלאכות הקשורות לעיבוד הקרקע, כגון זריעה ודישון. האיסור נובע מהגדרתה כפעולה חקלאית המקדמת גידול תוצרת – ובכך נחשבת ל"מלאכה יוצרת"[2], שאינה מתאימה ליום המנוחה.
מלבד איסור עבודת האדמה ביום השבת, חרישה אסורה גם בשנת השמיטה[3] – השנה השביעית למחזור השנים החקלאי, שבה מצווה להשבית את הקרקע מעבודה חקלאית. מקור האיסור מופיע בתורה, בפרשת בהר: "וְשָׁבְתָ֣ה הָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָֽה" (ספר ויקרא, פרק כ"ה, פסוק ב')[4], והוא מפורט עוד במשנה, בגמרא ובפוסקי ההלכה לדורותיהם.
בעידן המודרני, עולות שאלות הלכתיות בנוגע לשימוש בכלים חקלאיים ממונעים – כגון טרקטורים – בשבת ובשמיטה. סוגיות אלה כוללות דיונים על היתר עבודה על ידי גוי[5][6] ("שבות דשבות")[7], וכן על שימוש במערכות אוטומטיות שאינן מופעלות ישירות על ידי אדם יהודי.
לא תחרוש בשור ובחמור יחדו הוא איסור בתורה, שלא לחרוש בעזרת שור וחמור הקשורים יחד למחרשה. בתורה שבעל פה הורחב איסור זה גם לבעלי חיים אחרים ולפעולות נוספות מלבד חרישה.
חרישה בהיסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך ההיסטוריה האנושית חלה ההתקדמות הטכנולוגית בעבודת אדמה זו. בתקופות קדומות חרשו בכוח בני אדם, ובהמות, שהיו גוררות את כלי החרישה, ועם התפתחות הטכנולוגיה השתמשו בכוח המנוע, כגון בטרקטור.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נייל בריידי, The nature and properties of soils, 13, אפר סאדל ריבר, ניו ג'רזי: Prentice Hall, 2002, ISBN 0-13-016763-0
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- topic/cultivation חרישה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- סוגי חרישה, באתר Knowledge Bank (באנגלית)
עיבוד קרקעות, דף שער בספרייה הלאומית- המלאכות האסורות בשבת, המועצה הדתית בית שמש
- יעל (פרוינד) אברהם, האם שנת השמיטה היא אכן השנ"צ של הקרקע, שמתעוררת אחריה רעננה?, בעיתון מקור ראשון, 18 באוקטובר 2021
- דיני חקלאות, אתר "ספריא"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ רועי לוי, ממשק עיבוד משמר קרקע על סמך חיזוי סיכוני סחיפה (עמ' 13–11), באתר אוניברסיטת בן גוריון בנגב, דצמבר 2011
- ↑ יהודה רובן, מלאכות האסורות בשבת, באתר www.arachim.org
- ↑ שנת שמיטה ומשמעויותיה - אתר קק"ל חינוך והדרכה, באתר www.kkl.org.il
- ↑ מכללת הרצוג, ויקרא פרק כה, באתר www.daat.ac.il
- ↑ הרב אליעזר מלמד, הלכה ח - עבודת גוי בקבלנות | פרק כה - מלאכת גוי, באתר פניני הלכה, 2000-03-25
- ↑ הרב מיכאל יומטוביאן, העסקת גוי בשבת, אתר "ישיבה", תשפ"ג
- ↑ חדוה, מהו ההיתר המכונֶה 'שבות דשבות'?, באתר דרשו, 2018-05-22