בית-חנן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף בית חנן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית-חנן
Beit Hanan Aerial View.jpg
המושב ממבט אווירי
מחוז המרכז
מועצה אזורית גן רווה
אזור התגוננות השפלה 183
גובה ממוצע[1] ‎39‏ מטר
תאריך ייסוד 1929
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 575 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎1.1%‏ בשנה עד סוף 2017

שגיאות פרמטריות בתבנית:מפה דינמית

פרמטרים ריקים [ שם20, שם34, גודל סמן10, שם39, גודל סמן25, שם28, שם16, קואורדינטות62, גודל סמן64, גודל סמן39, שם54, גודל סמן22, קואורדינטות58, שם1, גודל סמן44, קואורדינטות46, קואורדינטות26, שם67, גודל סמן52, גודל סמן28, גודל סמן13, קואורדינטות36, גודל סמן30, שם60, שם21, גודל סמן55, גודל סמן47, שם27, גודל סמן49, גודל סמן63, קואורדינטות43, שם32, גודל סמן29, קואורדינטות18, שם38, קואורדינטות37, גודל סמן53, קואורדינטות32, קואורדינטות48, שם59, קואורדינטות56, קואורדינטות19, קואורדינטות45, שם31, גודל סמן12, גודל סמן11, שם23, גודל סמן27, שם70, שם22, קואורדינטות53, שם50, שם44, קואורדינטות31, גודל סמן8, שם42, שם62, שם33, קואורדינטות21, שם63, קואורדינטות47, קואורדינטות40, גודל סמן37, שם36, גודל סמן35, שם51, גודל סמן67, גודל סמן21, קואורדינטות52, גודל סמן65, גודל סמן66, שם37, גודל סמן4, שם69, קואורדינטות61, שם66, גודל סמן18, קואורדינטות23, קואורדינטות34, קואורדינטות54, גודל סמן23, קואורדינטות51, קואורדינטות38, גודל סמן24, שם43, גודל סמן14, שם40, גודל סמן1, גודל סמן17, גודל סמן20, שם18, קואורדינטות1, גודל סמן62, שם57, קואורדינטות42, גודל סמן40, קואורדינטות50, קואורדינטות41, שם24, שם49, קואורדינטות66, שם35, גודל סמן54, גודל סמן31, גודל סמן15, קואורדינטות69, גודל סמן5, גודל סמן60, שם26, גודל סמן51, קואורדינטות35, קואורדינטות63, גודל סמן42, קואורדינטות28, גודל סמן45, שם30, גודל סמן16, שם47, גודל סמן43, גודל סמן9, קואורדינטות20, שם53, גודל סמן46, שם48, שם46, שם29, גודל סמן19, קואורדינטות33, גודל סמן68, שם19, גודל סמן7, גודל סמן33, גודל סמן38, שם58, קואורדינטות39, שם65, גודל סמן58, שם56, שם68, גודל סמן2, גודל סמן36, גודל סמן57, קואורדינטות17, קואורדינטות49, קואורדינטות27, קואורדינטות59, קואורדינטות24, גודל סמן59, גודל סמן48, גודל סמן34, גודל סמן41, קואורדינטות55, גודל סמן61, קואורדינטות60, שם55, קואורדינטות70, גודל סמן70, שם41, קואורדינטות64, קואורדינטות57, קואורדינטות65, קואורדינטות22, קואורדינטות44, קואורדינטות68, גודל סמן32, שם45, שם25, גודל סמן56, שם61, קואורדינטות67, גודל סמן69, גודל סמן6, קואורדינטות30, גודל סמן3, קואורדינטות29, שם17, שם64, גודל סמן50, גודל סמן26, שם52, קואורדינטות25 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ geotype1, צבע סמן13, צבע סמן14, צבע סמן57, צבע סמן59, צבע סמן27, צבע סמן43, צבע סמן23, צבע סמן48, צבע סמן47, צבע סמן65, צבע סמן42, צבע סמן68, צבע סמן62, צבע סמן49, צבע סמן50, צבע סמן25, צבע סמן20, צבע סמן60, צבע סמן39, צבע סמן41, צבע סמן46, צבע סמן1, צבע סמן10, צבע סמן8, צבע סמן34, צבע סמן7, צבע סמן19, פריטים1, צבע סמן52, צבע סמן6, צבע סמן30, צבע סמן28, צבע סמן53, צבע סמן3, צבע סמן2, צבע סמן29, צבע סמן9, צבע סמן36, צבע סמן17, צבע סמן32, צבע סמן38, צבע סמן56, צבע סמן70, צבע סמן69, צבע סמן58, צבע סמן66, צבע סמן45, צבע סמן15, צבע סמן40, צבע סמן18, צבע סמן11, צבע סמן44, צבע סמן63, צבע סמן24, צבע סמן64, צבע סמן4, צבע סמן21, צבע סמן16, צבע סמן5, צבע סמן12, צבע סמן54, צבע סמן37, צבע סמן61, צבע סמן33, צבע סמן67, צבע סמן22, צבע סמן55, צבע סמן51, צבע סמן26, צבע סמן35, צבע סמן31 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
מפת היישובים של מועצה אזורית גן רווה
באדום - בית-חנן
בירוק - מיקום בניין המועצה
http://www.beit-hanan.com
משתלת ההדרים הראשונה ביישוב, ראשית שנות ה-30
בניית בתי הקבע הראשונים, ראשית שנות ה-30
קידוח הבאר הראשונה במושב 1929–1930
"אז והיום" בית-חנן ב-2007 לעומת 1933
אנדרטת המייסדים ביישוב
בית העם במושב בתכנון האדריכלים שולמית נדלר ומיכאל נדלר

בֵּית-חָנָן הוא מושב במישור החוף הדרומי, בצד כביש 42 (המחבר בין ראשון לציון ליבנה ואשדוד), כשני ק"מ ממערב לנס ציונה. משתייך לתנועת המושבים ולמועצה אזורית גן רווה. בתחום המושב נחשפה רצפת פסיפס עם כתובת ביוונית. ממערב למושב שמורת טבע בשטח של 35 דונמים ובה ריכוז של פרחי אירוס הארגמן.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם ניתן על ידי הוועדה לשמות יישובים של הקרן הקיימת לישראל על שום הסמיכות לוואדי חנין, כלומר, "עמק הכיסופים והגעגועים". הגאוגרף ד"ר אברהם יעקב ברוור מתרגם "חנון". לאחר שהשם ניתן, נמצא פסוק במקרא[2] המזכיר השם בית-חנן. עם זאת, לדברי המייסדים, נקבע השם "על כי חנן[3] האל את היישוב העברי בארץ" (במהלך מאורעות הדמים של התקופה). במרץ 1930 נשלח לוועד היישוב מכתב מטעם ועדת השמות של הקרן הקיימת לישראל ובו צוין, כי מקור השם נעוץ בשמות שני העמקים הסמוכים: ואדי חנין שמשמעו ברכה וחנינה, וואדי ריזיקת שפירושו מתקשר גם לברכה וגם למזון. מכאן, שמשמעות השם בית-חנן היא יישוב השורה עליו ברכה והוא מחונן.[4]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1924 ביקר בבולגריה מנחם אוסישקין והבטיח לנציגי קונסיסטוריון הקהילה היהודית לרכוש 3,000 דונמים לצורך הקמת מושב ליהודי בולגריה בארץ ישראל. בהמשך רכשה הקק"ל כ-10,000 דונמים ליד הכפר קוביבה אשר סמוך לנס ציונה. כ-6,000 דונמים עבור מושבת יהודי בולגריה והשאר עבור משק הפועלות בעיינות והמושבה טירת שלום. בתקופה זו התחולל קרע בהנהגת הקהילות היהודיות בבולגריה בין הציונים למתנגדיהם, ובינם לבין הרוויזיוניסטים ובין נציגי העולים בארץ ישראל להנהגה בבולגריה.

קרע זה הוביל למחלוקת בדבר הנהגת ההתיישבות החדשה ורשימת המועמדים להתיישבות ולבסוף הושגה פשרה במסגרתה מונו להנהגת המתיישבים שלושה נציגים המתגוררים בארץ ישראל ושניים מהקונסיסטוריון בבולגריה. בשלב ראשון אושרה רשימה של 40 משפחות שהייתה מקובלת על שני הצדדים. הסוכנות היהודית גיבשה תוכנית משקית שעיקרה נטיעת פרדסים, הקמת לול וגידול ירקות, תוך יישובן של 20 משפחות על קרקע שלא תעלה על 2,000 דונמים, זאת כדי לאפשר למתיישבים מקורות פרנסה. ההסתדרות הציונית בבולגריה מעוניינת הייתה בהקצאת קרקעות ל-100 משפחות ומבוקשה לא ניתן לה[5].

העלייה לקרקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 1929, החלו בהכשרת הקרקע ושנה מאוחר יותר ניטעו הפרדסים והחלו בבניית בתי המגורים. רשמית נוסד היישוב בחג החנוכה 1929 ובכך היה ליישוב הראשון שהוקם לאחר מאורעות תרפ"ט. ראשי המשפחות עסקו בהקמה החקלאית ובבניין, בעוד בני משפחותיהם התגוררו זמנית בראשון לציון. לכל משפחה הוקצו עשרה דונמים של פרדס[6], שלושה דונמים למגורים ושבעה דונמים לחצר וגידול ירקות.

מאחר שהמיישבים נחשבו כבני המעמד הבינוני, הייתה התמיכה הכלכלית מהמוסדות המיישבים בשיעור נמוך מהנדרש כדי לקיים את היישוב. ב-1930 אזלו מקורות המימון הפרטיים והמושב נקלע לחובות כבדים. המתיישבים נדחו הן על ידי תנועת העבודה והן על ידי המרכז החקלאי של הסתדרות העובדים. רק בקונגרס הציוני ה-20, שנערך ב-1937 אושר סיוע תקציבי מסוים והוא הועבר בפועל שנתיים מאוחר יותר.

התבססות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1933 החל שלב ההתיישבות השני, במסגרתו נוספו 20 משפחות נוספות למושב. נקבע תקציב של 500 לירות ארץ ישראליות לכל משפחה, מתוכן 300 לא"י היה על המתיישב להפקיד ממקורות מימון פרטיים ו-200 לא"י מתקציב הסוכנות היהודית. עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה השתרע המושב על שטח של 2,700 דונמים ומנה 465 נפשות, שנכללו ב-89 משפחות. בתקופה זו הצליח המושב להתבסס מבחינה כלכלית. בין 1935 ל-1939 גדל יבול התפוזים פי שמונה, כמות הלולים פי 2, כמות התרנגולות פי 4 וכמות הביצים המשווקות פי 5. בשנים הראשונות של מלחמת העולם השנייה חל משבר כלכלי בשל חוסר היכולת לייצא תפוזים, אם כי בהמשך נמכרה התוצרת לצבא הבריטי[7].

לאחר הקמת המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר קום המדינה נקלע המושב לבעיה דמוגרפית, בשל חוסר בעתודת קרקעות למתיישבים בני הדור השני. במקביל נותרו בבולגריה משפחות מועמדים שיועדו להתיישב במקום, שילמו מקדמה ורק לאחר מלחמת העולם השנייה הועברו אליהם שטרי הקניין למגרשים, שנותרו ריקים במהלכה. לאור מאורעות המלחמה בבולגריה והמשבר הכלכלי שבא בעקבותיה, לא עלה בידי מרבית המשפחות שעלו ארצה לאחר הקמת המדינה, להשלים את רכישת המגרשים.

מבחינה כלכלית שגשג היישוב ובעשור הראשון לאחר הקמת המדינה גדל יבול התפוזים פי 2, כמות התרנגולות פי 4 וכמות הביצים המשווקות פי 5. במקום נבנה בית ספר שבאמצע שנות ה-60 למדו בו 298 תלמידים וגן ילדים לילדי בית-חנן ובית עובד, בו למדו 34 תלמידים. כמו כן הוקם בית קירור ל-120 טון ירקות, בית אריזה לתפוזים, מדגרה ומתקן מיון ואיסוף ביצים[8].

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-2007, שטחו כשלושת אלפים דונמים. ענפי החקלאות העיקריים הם לול עופות (לביצים), מטעים (הדרים, אבוקדו, מנגו, אנונה, פקאן וזית) וחממות (פרחים, ירקות, שתילים).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית-חנן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2017, למעט מועצות אזוריות, נכון לסוף 2016.
  2. ^ "וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם, בֶּן-חוּר בְּהַר אֶפְרָיִם. בֶּן-דֶּקֶר בְּמָקַץ וּבְשַׁעַלְבִים, וּבֵית שָׁמֶשׁ, וְאֵילוֹן, בֵּית חָנָן". (מלכים א' ד' ט').
  3. ^ את הפועל "חָנַן" יש לנקד בקמץ ובפתח, ומכיוון שהניקוד על פי ועדת השמות הוא קמץ וקמץ - גם מסיבה זו לגרסת "האל חנן" אין אחיזה
  4. ^ עת-חנן - גיליון מספר 2, אפריל 2010, באתר האינטרנט של היישוב, אוחזר ב-23 ביוני 2012.
  5. ^ רומנו, אלברט.א, עליה והתיישבות, בתוך: אנצקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 419-423.
  6. ^ מושב חדש בדרום יהודה, דבר, 21 במרץ 1930
  7. ^ רומנו, אלברט.א, עליה והתיישבות, עמודים 424-425.
  8. ^ רומנו, אלברט.א, עליה והתיישבות, עמודים 426-427.