חרסוסית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חַרְסוּסִית
חֶרְסִײֵת
חרסוסית (מימין בצהוב) ויתר שפות דרום-ערב החדשות
חרסוסית (מימין בצהוב) ויתר שפות דרום-ערב החדשות
מדינות עומאן עריכת הנתון בוויקינתונים
אזורים עומאן, מחוז זופאר (ט'פאר)
דוברים 600 (2011)[1]
משפחה

שפות אפרו-אסיאתיות

קוד שפה

ISO 639-3: קוד hss
גלוטולוג: hars1241

ELP: קוד Ḥarsusi
קוד ISO 639-3 hss עריכת הנתון בוויקינתונים
ראו גם שפהכתברשימת שפות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חַרְסוּסִית (חרסוסית: חֶרְסִײֵת [ħʌrsiːjət],[2] בערבית: لغة حرسوسية לֻע'ה חַרְסוּסִיּה) היא אחת משפות דרום-ערב החדשות, בענף הדרומי של משפחת השפות השמיות. היא מדוברת בעומאן בפי 600 דוברים בלבד (נכון ל-2011),[1] אנשי חראסיס, החיים בג'ִדַּת אל-חראסיס, מדבר סלעי בדרום-מרכז עומאן. על כן היא מסווגת כשפה בסכנת הכחדה קשה, על סף מוות. חרסוסית קרובה מאוד למהרי,[3] ולעיתים נחשבת ניב שלה.

מידע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חרסוסית הוזכרה לראשונה במחקר מחוץ לאזור ב-1937, על ידי ברטרם תומאס בספרו "ארבע לשונות זרות של דרום ערב". רוב החוקרים מסכימים כי חרסוסית היא שפה בפני עצמה, אף על פי שהיא קרובה מאוד למֵהְרי, הנפוצה יותר, וכי שתי השפות נפרדות אם כי בעלות מובנות הדדית.[3] לעומתם, מיעוט של חוקרים טוען כי חרסוסית היא ניב של מהרי,[4] אך כתמיד, השאלה אם להג הוא ניב או שפה היא יותר פוליטית מבלשנית.

לחרסוסית, כמו לכל שפות דרום-ערב החדשות, אינה נכתבת,[5] אם כי במאה ה-21 היו מאמצים ליצור לה כתב המבוסס על הכתב הערבי.[6]

כיוון שאנשי חראסיס היו במשך מאות שנים התושבים היחידים בגִ'דַּת אל-חראסיס, שפתם התפתחה בבידוד יחסי.[7] עם זאת, מאחר שרוב ילדי חראסיס לומדים כיום בבתי ספר בשפה הערבית ויודעים קרוא וכתוב בערבית, שפת אמם חרסוסית מדוברת פחות גם בבית ולא מועברת לדורות הבאים.

למרות שגילוי הנפט ופרויקט שיקום עדרי הראמים באזור סיפקו הזדמנויות עבודה רבות לגברים חרסוסים,[3] באותו זמן אותם הגורמים דחפו בני קהילה רבים להשתמש בערבית ובמהרי – בנוסף או במקום שפת אמם חרסוסית. לחצים אלה גרמו לחוקר אחד להסיק ב-1981 כי "תוך כמה דורות תוחלף חרסוסית בערבית עומאנית סטנדרטית",[8] אולם נבואה זו עדיין לא התממשה.

אונסק"ו סיווג את השפה החרסוסית "בסכנת הכחדה ודאית".[9]

פונולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיצורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיצורים בחרסוסית
שפתיים שינִיים צדיים בתר-

מכתשיים

/חכיים

וילוניים לועיים סדקיים
לא שורקים שורקים
אפיים m n
סותמים אטומים t k ʔ
קוליים b d ɡ
מסודקים
חוככים אטומים f θ s ɬ ʃ x ħ h
קוליים ð z ɮ ɣ (ʕ)
מסודקים ðʼ ʃʼ
רוטטים r
מקורבים l j w

העיצור הלועי /ʕ/ נמצא בשימוש רק בהשפעתה של ערבית עומאנית.

תנועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש בשפה חמש תנועות (u, i, o, e, a) המובחנות באורכן, וכן תנועת שווא, טיפוסי לשפה שמית.

התנועות בחרסוסית
קדמיות מרכזיות אחוריות
סגורות i u
אמצעיות e ə o
חצי-פתוחות [ʌ]
פתוחות a [ä]

בהברות פתוחות מוטעמות, או לאחר עיצור גרוני (כגון /h/ ה, /ħ/ ח, /x/ ח' ו-/ɣ/ ע'), תנועת השווא /ə/ מתממשת כאלופון אחורי [ʌ]. לאחר עיצור מסודק או חוכך צדי, תנועת השווא מתממשת כאלופון פתוח [ä].[10]

בנוסף, יש בשפה שני דיפתונגים: "אַי" /ay/ מתממש כ-[æj] ו"אַוּ" /aw/ מתממש כ-[ɑw].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 (חרסוסית באתנולוג (מהדורה 19, 2016))
  2. ^ Johnstone, p. xv, 61.
  3. ^ 1 2 3 Peterson, J.E. "Oman's Diverse Society: Southern Oman." In: Middle East Journal 58.2, 254-269.
  4. ^ Maisel, S., and Shoup, J. 2009. Saudi Arabia and the Gulf Arab States Today: An Encyclopedia of Life in the Arab States.(הקישור אינו פעיל, January 2020) Westport, Conn.: Greenwood Press.
  5. ^ Morris, M. 2007. "The pre-literate, non-Arabic languages of Oman and Yemen. (אורכב 08.03.2015 בארכיון Wayback Machine)" הרצאה שנערכה על ידי החברה האנגלו-עומאנית והחברה הבריטית-תימנית.
  6. ^ Eades, D. "The documentation and ethnolinguistic analysis of Modern South Arabian: Harsusi." Endangered Languages Archive.
  7. ^ Chatty, D. 2013. “Negotiating Authenticity and Translocality in Oman: The 'Desertscapes' of the Harasiis Tribe.” In S. Wippel (ed.). Regionalizing Oman 6, 129-145. Springer Netherlands.
  8. ^ Swiggers, P. 1981. “A Phonological Analysis of the Ḥarsūsi Consonants.” In: Arabica 28.2/3, 358-361.
  9. ^ United Nations Educational, Scientific and Cultural Organisation (UNESCO), "Atlas of the World's Languages in Danger", 2010.
  10. ^ Johnstone, p. xv.