ראם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןראם
ראם הצבי בנמיביה
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: פריים
תת־משפחה: ראמים
סוג: ראם
שם מדעי
Oryx
בלנוויל, 1816
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ראם הנבל בחי-בר יטבתה
ראמים בפארק האנטילופות
ראם ביסה אוכל
ראמים בסמל נמיביה

רְאֵם (שם מדעי: Oryx) הוא סוג של אנטילופות גדולות ממשפחת הפריים ותת-משפחת ראמים.

מזונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הראם יכול לשרוד ימים רבים ללא שתייה בזכות התאמתו לתנאי מדבר קיצוניים. הראם ניזון מעלים, פרחים ותרמילי הזרעים של עצי השיטה, אשר נובטים יותר טוב בעוברם את מערכת העיכול של הראם.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת ההריון של הראם היא כ-260 יום, זמן ההמלטה מאי-דצמבר. ממוצע צאצאיו הוא 1 ותוחלת חייו בשבי יכולה להגיע לכ-20 שנה. הם שוקלים בין 70 ל-300 קילוגרמים.

מיני הראם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארבעה מיני ראמים מצויים כיום בעולם: ראם ביסה החי בשמורות הטבע של מזרח אפריקה, ראם הצבי הגדול והחזק בראמים החי בשמורות הטבע המדבריות של דרום אפריקה, ראם הסהרה שחי בעבר במדבריות צפון אפריקה וכיום מצוי בשבייה בלבד, והראם הערבי (ידוע גם כראם לבן) שפרטים בודדים שלו עדיין חיים בערב., לאחר שהיה מצוי בעבר במדבריות המזרח התיכון[1].

שם שם מדעי תמונה משקל אורך
ראם הצבי Oryx gazella משקל: 100 - 210 ק"ג אורך: 198 - 240 ס"מ
ראם ביסה Oryx beisa משקל: 100 - 200 ק"ג אורך: 110 - 125 ס"מ
ראם שולי-אוזניים Oryx callotis משקל: 167–209 ק"ג אורך: 153–170 ס"מ
ראם סהרה Oryx dammah משקל: 140 - 210 ק"ג אורך: 140 - 240 ס"מ
ראם לבן Oryx leucoryx משקל: 70 ק"ג אורך: 80 - 100 ס"מ

ראם בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדר ראמים בחי-בר יטבתה

בארץ ישראל היה מצוי בעבר מין אחד - ראם ערבי, הידוע גם כראם לבן. המין נכחד בטבע בסוף המאה ה-19 והושב אל הטבע בשנות ה-80 של המאה ה-20 לאחר שמספר פרטים נרכשו מגן חיות בארצות הברית. הראם הערבי הוא החיה הראשונה שסיוגה שעולה מזן ש"הוכחד בטבע" לזן שהוא "פגיע".

את הראם הלבן וראם סהרה ניתן למצוא בחי-בר יוטבתה ובספארי.

בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

"בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ, וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו, בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח"

ספר דברים, פרק ל"ג, פסוק י"ז

הראם מוזכר מספר פעמים במקרא. אך יש סוברים שהראם המקראי הוא לא הראם המזוהה כיום, אלא הכוונה לשור הבר, שכן הראם מופיע בתקבולת עם השור (דברים לג יז; ישעיהו לד ז; תהילים כט ו), ומתואר באיוב כניגוד הפראי לשור המבוית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלישבע דיין, החי במקרא: יונקים, ירושלים תשע"ח. עמ' 220.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נעה פישר, מראם ועד עטלף: בעלי חיים שהוזכרו בתנ"ך, באתר ynet, 15 באפריל 2022