חתול סוואנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חתול סוואנה
חתול סוואנה
מיון
משפחה חתוליים
מין חתול הבית וסרוואל
שם מדעי Felis silvestris, Leptailurus serval

חתול סוואנה הינו אחד מבין כלאי חתוליים. חתול סוואנה נולד בעקבות הזדווגות בין סרוואל לבין חתול הבית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתול הסוואנה הוא הכלאה בין חתול הבית לבין סרוואל, גזע של חתול בר אפריקאי קטן בעל אוזניים ארוכות וגבוהות. הכלאה נדירה זו שכמעט ולעולם אינה מתרחשת בטבע, נהייתה פופולרית בקרב משביחי ומגדלי חתולים בסוף שנות התשעים. חתול הסוואנה התווסף כגזע נוסף במשפחת החתוליים על ידי האיגוד הבינלאומי לחתולים בשנת 2001.

גור חתול הסוואנה הראשון בעולם כונה "סוואנה", הוא נולד ב-7 באפריל 1986, והיה בבעלותה של ג'ודי פרנק, משביחת גזעי חתולים שזיווגה בין הוריו, זכר סרוואל וחתולה סיאמית. רק בשנת 1996, זוג חובבי ומגדלי חתולים מארצות הברית הציגו גור חתול סוואנה משלהם בפני האיגוד הבינלאומי לחתולים וכך הוא נרשם כגזע חדש. לחתול הסוואנה ישנם "גרסאות" רבות, בחלקם ניכר היטב על פרוותו שהוא צאצא לחתול בר, ואילו זיווגים אחרים גורמים לחברבורות ולפסים על פרוותו להיות כמעט בלתי נראים. על כן, בשנת 2001 איגוד החתולים קבע את הסטנדרטים לחתול סוואנה "גזעי" כדי להבדיל מהכלאות שתוצרן הוא חתול בית "פשוט"[1].

מאפיינים פיזיים וטכניקות הכלאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה גופו הגבוה והחטוב של חתול הסוואנה עשוי ליצור את הרושם שהוא כבד וגדול יותר מממדיו במציאות. בפועל, גודלו של חתול הסוואנה תלוי במינו וכן אם הוא הכלאה מדור ראשון או צאצא מדורות גבוהים יותר.

לרוב, חתולי הסוואנה מדור ראשון ושני יהיו הגדולים ביותר, זאת בשל קרבתם הגנטית לחתול הבר סרוואל. גם חזותם החיצונית של חתולים אלו מהדור הראשון תהיה דומה מאוד לחזותו של הסרוואל, בדומה להכלאות אחרות שמביאות לעולם את הצ'אוסי או את החתול הבנגלי. בדורות הבאים חתול מעורב זה מאבד בהדרגה את המראה של חתול הבר ממנו הוא נגזר. חתולי סוואנה בני הדור הראשון והשני ישקלו בין 3.6 ל-9.1 קילוגרמים. משקלם הממוצע של בני הדור השלישי והלאה נע בין 3.2 ל-6.8 קילוגרמים. כבר בשגר אחד של חתולי סוואנה יכול להיות גיוון גדול בין פרוותם של הגורים וכן במשקלם וגודלם הסופי בבגרותם.

פרוות חתול סוואנה "גזעי" חייבת להיות בעלת כתמים מנוקדים, רק פרווה בעלת מרקם זה אושרה על ידי איגוד החתולים הבינלאומי כפרווה רשמית של הגזע החדש. פרווה מסוג זה היא היחידה שאושרה על ידי האיגוד, מאחד ולחתולי סוואנה יכול להיות גיוון עצום הנובע מגזע חתול הבית עימו זווג הסרוואל. כאשר גוונים מדוללים, כלומר גוני פרווה ומרקמי פרווה שמקורם בחתול הבית, גוברים על מאפייניו של הסרוואל מדובר על חתול סוואנה שאינו מסווג כגזעי, אלא כחתול מעורב. למשל, חתול סוואנה שצבע פרוותו לילך (לבנדר), קינמון, שוקולד, כחול-אפור ועוד. חתול סוואנה מיוחס, הוא חתול שפרוותו היא מסוג טאבי וצבעה זהוב, שחרחר או חום, או שפוורתו היא מסוג עשן שחור או פרווה שחורה בעלת כתמים כהים בלבד. כמו כן, על ידי האיגוד נקבע אילו גזעים של חתול הבית יכולים להזדווג עם סרוואל כך שייולד חתול סוואנה טהור. גזעים אלה למשל הוצאו הרשימה: מאו מצרי, אוציקט, מזרחי קצר-פרווה, וחתול בית קצר-פרווה.

חתולי סוואנה, בני הדור הראשון והשני בעיקר, הם בעלי מאפיינים בולטים של הסרוואל: אוזניים חדות, ארוכות שנראות זקורות על ראש החתול, רגליים ארוכות, אף גדול ונפוח ועיינים מוכנסות מעט בארובת העין. צוואר חתול הסוואנה ארוך יותר משל חתול הבית, מאחורי אוזניו קיים מתאר עיגולים המזכיר עיניים, זנבו קצר בעל פסים שחורים וקצהו שחור ועבה. מרבית החתולים מגזע זה יהיו בעלי עיינים כחולות והשאר בעלי עיניים ירוקות, חומות או זהובות. מן העיניים יוצאים פסים המקנים להם מראה של "בומרנג" והם מוגנים בשקע קטן המגן עליהם מפני השמש. כמו כן, מהעיינים יוצאים פסים הנמשכים עד לסנטר ומזכירים את מתאר פניו של הברדלס[2].

אופי ומזג[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתול הסוואנה מוכר כחתול נאמן שיעקוב אחר בעליו ברחבי הבית. ניתן לאלף חתול זה כך שילך קשור ברצועה ואף יחזיר חפצים שבעליו זורק. יש חתולי סוואנה שמציגים התנהגות חברותית ונוחה בקרב בני אדם זרים וחיות מחמד אחרות, אף כלבים, ומנגד ישנם חתולי סוואנה שהם טריטוריאליים מאוד ויתחילו לגרגר ולחשוף שיניים בקרבה לאדם או בעל חיים זר. ככל שגור חתול הסוואנה חשוף למפגשים חברתיים רבים יותר, כך הוא ייגדל להיות חברותי יותר בבגרות ופחות סגור ומתגונן[3].

תכונה בולטת של חתול הסוואנה היא קפיצתו לגובה, החתול יקפוץ על ידיות דלתות, מעל מקררים וארונות. ישנם חתולי סוואנה שיכולים לנתר ממקומם לגובה של 2.5 מטרים. חתול זה סקרן מטבעו, לרוב הוא ילמד לבד כיצד לפתוח דלתות וארונות ולכן בעליו יצטרף לנקוט במשנה זהירות כדי למנוע מן החתול להיכנס למקום אסור או ללכת לאיבוד. שלא כמו אצל חתולי הבית, חתול הסוואנה אינו מפחד מלהירטב ממים, להפך, הוא אוהב מים. בעלים לחתולי סוואנה דיווחו על רחצה משותפת באמבטיה. הגשת קערת מים לשתייה לחתול סוואנה תוביל לפעמים לכך שהחתול יכה במי הקערה במקום לשתות אותם. כמו כן, חתול הסוואנה יזקוף את זנבו כאמירת שלום ולא מתוך מנגנון הגנה נגד פחד או כתוצאה ממחלה. החתול ינופף בזנבו בעת התרגשות או שמחה בדומה לכלב. מבחינה ווקלית, חתול הסוואנה עשוי להשמיע מין ציוצים כמו שמשמיע הסרוואל, יללות כמו של חתול הבית, או שילוב של השניים. חתולי סוואנה מהדורות הראשונים נוטים יותר להשמיע ציוצים-שריקות לעומת יללות חתול רגילות. החתול עשוי להשמיע צליל הדומה לצליל נחש לעיתים תכופות[4][5].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חתול סוואנה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]