טביעת "השלושה"

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טביעת האונייה "השלושה"
MSHashlosha.jpg
א/מ 150 "השלושה" אוניית אופיר (קואפרטיב ספנות) שטבעה בקרבת קורסיקה ב-24 בינואר 1967.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תיאור כללי
סוג אונייה מטען כללי
צי צי הסוחר הישראלי
Civil Ensign of Israel.svg
חברת ספנות אופיר (קואפרטיב ספנות)
ציוני דרך עיקריים
מספנה Jos. L. Meyer - Popenburg
הוכנסה לשירות 1953 בשם Damtor
גורלה טבעה בים הטירני ב-24 בינואר 1967
מיקום 40°25′0″N 12°50′0″E / 40.41667°N 12.83333°E / 40.41667; 12.83333
נתונים כלליים
תפוסה 1338 ט"ת טון תפוסה
מעמס 1959 טון
אורך 71.02 מטר
רוחב 11.05 מטר
שוקע 5.46 מטר
מהירות 12 קשר
גודל הצוות 18 ושלוש נשות ימאים
הנעה מנוע דיזל "דויץ" בהספק 1,350 כ"ס.
צורת הנעה מדחף יחיד
מוטו אות קריאה 4XNV

האוניה הישראלי "השלושה" של חברת אופיר (קואפרטיב ספנות) במהלך הפלגתה בים הטירני עם מטען חימר בתפזורת למרסיי, טבעה ב-24 בינואר 1967, עם כל 21 אנשיה. החיפושים העלו סימנים קלושים וועדת החקירה בראשות זאב הים (רב חובל) לא הגיעה למסקנה ברורה על סיבת הטביעה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

"השלושה" הייתה האנייה השנייה אשר נקראה בשם זה, ושתיהן נקראו כך לזכר שלושת הימאים הישראלים אשר נספו בטביעת האנייה "מסדה" של חברת אופיר (קואפרטיב ספנות). "השלושה" הייתה אוניית חופים עם שני מחסנים. אשר טבעה בדרכה מסלרנו לויבו ולנטיה ב-28 במרץ 1950.

ההפלגה האחרונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתיב ההפלגה האחרונה של "השלושה" מקימולוס ב-22 בינואר עד לטביעתה ב-24 בינואר 1967

יצאה מחיפה ב-26 בדצמבר 1966, בפיקודו של רב חובל אברהם הראל, עם מטען של פוספטים אותו פרקה בנמל איסכנדרון בטורקיה. משם יצאה ב-31 בדצמבר ללא מטען לאי קימולוס בים האיגאי. ב-2 בינואר 1967 הגיעה לאי מילוס ולאחר שהשלימה הצטיידות במזון ומים המשיכה עם נתב מקומי וב-3 בינואר 1967 הטילה עוגן בקימולוס.

האונייה שהתה כשלושה שבועות במעגן פתוח כשהיא עומדת על שני עוגנים וירכתיה קשורות לחוף. וטענה Clay Bentonite חימר בתפזורת המיועד למרסיי. הטעינה בוצעה מהחוף במשפך אל סירות שהתקרבו לאנייה החימר הורם במשפך בד על ידי עגורני האונייה ונשפך בתפזורת למחסנים. הטעינה נמשכה 19 יום עם הפסקות שנגרמו בעטיין של רוחות שהפריעו לתנועת הסירות. יש אי בהירות לגבי נתוני השוקע שנראה כי לא נרשמו במעגן עקב הגלים.

ב־22 בינואר 1967, יצאה האנייה "השלושה", מהמעגן באי היווני קימולוס ,(Kimolos) בדרום הים האגאי, עם מטען של חימר בתפזורת, כשיעדה נמל מרסיי. בדרכה פגשה בשעה 21:35, את האנייה "אופיר" (קברניט משה פרקש) של אותה חברה. בשיחת רדיו טלפון בין הקברניטים סיפר הראל על קשיי הטעינה בקימולוס וכי הוא מתקדם במהירות 11 קשר.

ב-23 בינואר בשעה 14:00 עברה "השלושה" את מיצר מסינה ונכנסה לים הטירני.

ב־24 בינואר בשעה 20:40, לפי שעון גריניץ' נקלטה, בתחנות החוף בנפולי ובמרסיי וכן ב"גל-גז" ואניות נוספות, קריאת מצוקה של "השלושה". בתדר המצוקה, 2182 נשמע רב החובל: " Mayday, Mayday. To all ships From 4XNV. HASHLOSHA, Israeli ship HASHLOSHA Maydayin position Latitude 40:25 North, Longtitude …" בזאת, לפני מסירת קו האורך, נקטע השידור.

ניסיונות ההתקשרות עם האנייה מצד תחנות החוף ואוניות אחרות, שקלטו את קריאת המצוקה, נכשלו. [א]

החיפושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזמן בו "השלושה" עברה את מיצר מסינה היה ידוע, וכמו כן יעד האנייה - מרסיי. ממסינה למרסיי ניתן לחצות את קו הרוחב '25 40° N צפון, בשני מקומות. האחד בהפלגה צפונה לכף קורס (Cape Corse), הקצה הצפוני של קורסיקה, והשני בהפלגה דרך מצר בוניפאצ'יו, שבין סרדיניה וקורסיקה. אניית הנוסעים של צים, "מולדת", בפיקודו של רב חובל אברמסקי, אשר נמצאה במרחק של 20 מיל מהאתר האפשרי הראשון ו־75 מיל מהאתר השני, יצאה מיד לסרוק את שני המקומות האפשריים.[1]

כמו כן דווחה מכלית גרמנית שראתה אור אדום של רקטת מצוקה, בשעת שידור קריאת המצוקה. בשום מקרה לא נתגלה דבר. ב-25 בינואר בשעות הבוקר דיווחה אניה יוונית על כתם שמן באתר 40:05 צפון ו-12:30 מזרח.

רב חובל אלכסנדר ממשרד הספנות וגב' יונה הראל אשת הקברניט יצאו לנאפולי להיות קרוב למוקד החיפושים. החיפושים נערכו על ידי מטוסים והפריגטה "צ'יניו" של הצי האיטלקי ואף על ידי אניות הצי השישי האמריקאי. החיפושים לא נשאו פרי. ב־27 ו־28 בינואר נמצאו שתי סירות ההצלה וחפצים נוספים, אשר זוהו בוודאות כשייכים ל"השלושה". החיפושים הסתיימו ב־28 בינואר 1967.

ועדת חקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-26 בינואר מינה שר התחבורה ועדת החקירה לבדיקת סיבות האסון, בראשותו של זאב הים (רב חובל), שכללה את ר/ח ולטר מיכאליס, ד"ר פאול מינך אדריכל ימי ראשי, ועו"ד דוד פרי עוזר למשפטים ממשרד התחבורה. הוועדה נדרשה "לחקור את אסון הטביעה לקבוע את עובדות המקרה ולהגיש דו"ח מסקנות והמלצות שיש לנקוט בעקבות האסון."[2]

הועדה לאחר שחקרה את כל ההיבטים האפשריים לא הצליחה לגלות הוכחה ישירה או נסיבתית שתצביע על סיבת הטביעה. ר/ח מיכאליס נשלח לאיטליה ובדק את הסירות והממצאים שנישלו מהים. הוא ביקר באיים קימולוס, בו טענה השלושה את החימר ומילוס בו יושבים השלטונות המפקחים על האניות היוצאות ונכנסות לאיים השונים וקימולוס ביניהם. מיכאליס לקח דוגמה מהחימר שהוטען ושלחו לבדיקה מעבדתית בישראל.

תרשים כיסוי פתח מחסן אונייה.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

ר/ח מיכאליס בדק עם הסווארים ולפי חישובו האנייה הפליגה מן המעגן במצב של שוקע בחרטום 5.48 מטר ובירכתיים 4.94 מטר, כלומר שהייתה שפועת חרטום בשיעור של 54 ס”מ. כן קיבל עדות מראש קבוצת הסווארים על סגירת מכסי מחסני האונייה בלוחות עץ Hatch covers שמעליהן נפרשו 3 יריעות אברזין ו-3 פסים צולבים Cross battens ממתכת. הוועדה תייגה עדות זאת כמוזרה. מכסה מחסן כולל 5 שורות לוחות עץ שמעליהם האברזין. התקן מחייב שמעל כל שורת עצים יהיו שתי פסי נעילה ממתכת 10 פסים לכל מחסן. השלוש לא הספיקו לנעול למקומן את לוחות העץ. בבדיקה שנערכה לפני יציאתה בחיפה היה כל הציוד במקומו.

המכלית הישראלית (בדגל ליבריה) "גל-גז" שהיא בגודל דומה ל"השלושה" ואשר שייטה באזור בקורס תיארה את מזג האוויר כפי שנרשם ביומן הגשר. "קורס 295, ברומטר 1019, רוח צפונית מערבית 4–5 בופור טמפרטורה 12 מעלותבשעה 20:00 החלה סופה טעונת חשמל, ברקים כבדים סביב לספינה....גלים מערביים חזקים, רוב הזמן גשם שוטף והראות מוגבלת."[3]

בסיכום ועדת חקירה לא הגיעה למסקנה נחרצת. לאחר ששללה את כל האפשרויות הציגה השערה שהסיבה הסבירה ביותר לאסון הייתה חדירת מי ים למחסן הקדמי של האנייה.

טביעות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טביעת "עמנואל" רב חובל ד"ר אברהם אריאל, אשר חקר לעומק את פרשת היעלמותה ללא עקבות של הספינה "עמנואל" בתחילת פברואר 1934, מציג קווים משותפים לטביעתן של שתי אניות אלו. כל אחת, בתורה, הייתה האסון הימי הגדול ביותר של הספנות העברית עד אז, שתיהן אותו מטענים דומים בצורתם, שתיהן אבדו בסערת חורף וירדו למצולות על כל צוותן. היה שוני רב בסוגם ובגודלם של שני כלי שיט אלו ובכישוריהם של ימאיהם.

טביעת "מסדה" האונייה הראשונה של אופיר (קואפרטיב ספנות) נרכשה בדנמרק. ב-28 במרץ 1950, מול החוף המערבי איטליה, בשל הטענה לא תקינה של מטען העצים אותו נשאה האנייה, היא נטתה על צידה ופגעה במכשול תת-ימי והחלה לטבוע. בניגוד להוראות רב החובל לא הורדו סירות ההצלה, אלא שתי סירות עבודה קטנות. אחת הסירות ובה שמונה עשר ניצולים הגיעה לחוף המזרחי של איטליה ליד העיירה אמנטיאה וביניהם אורי פרוסאור. כל ששת המלחים שירדו לסירה השנייה טבעו, כנראה, בים.[4] שם "השלושה" מציין את שלושת הנעדרים הישראלים בטביעת "מסדה".

הנספים בטביעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטביעת האוניה נספו 21 איש: 13 אנשי צוות ישראלים, 3 יוגוסלבים, פורטוגזי, ספרדי אחד, ו־3 נשות ימאים ששרתו על האונייה.[5]

רשימת הנספים בטביעה
שם תפקיד באונייה הערות תמונה
אברהם הראל, רב החובל בן 35, ניצול שואה, למד בבי"ס כדורי, שירת בחיל הים עבר קורס חובלים שירת בקבע בשנת 1958 הצטרף לצי הסוחר. היה בעל תעודת סמיכות ישראלית לרדיו טלפון משנת 1963.
Harel Avraham1965.jpg
יאיר כפרי חובל שני בן 29 יליד כפר סבא, שירת בצנחנים ומשמר הגבול. עבד בצים ובשנת 1960 הוסמך לקצונה ימית
YairCafri2ndMate.jpg
סימה כפרי (קרמר) נישאה ליאיר כפרי, ב-2 בנובמבר 1966 והצטרפה להפלגה בחיפה.
SimaCafriWedding2111966.jpg
יהודה חנרין חובל שלישי בן 27, למד במבואות ים שירת בחיל הים הפליג באוניית צים תיאודור הרצל (אוניית נוסעים) הוסמך כחובל שלישי למד והתכונן למבחן חובל שני.
YehudaHenrin3rdMate.jpg
נפתלי לוי רב מלחים בן 26, משפחתו מגני צבי. החל כטבח ונעשה רב מלחים. תמך באביו. חשש מהים הטירני ותכנן לרדת מהים למקצוע חופי
NaftaliLeviBoatswain.jpg
שלמה זכריה מלח כשיר בן 26, מורה לשייט מבית הספר לקציני ים עכו שהפליג כימאי ב"השלושה"
ShlomoZcharia1966.png
קרלוס סאנטאנו מלח כשיר
יהויכים דה-איזה מלח כשיר
זאב וילי שטאל מלח פשוט בן 19, מראשון לציון, ראה את יעודו בים. למד במבואות ים עלה כימאי בטרם גיוסו לצה"ל
ZeevShtalOS.jpg
דן בן פריץ גרינפטר נער סיפון בן 16, קדט דן גרינפטר מבית הספר לקציני ים עכו וחניך צופי ים
DanGrinpeter1966.png
ולדימיר טודסקיני מכונאי ראשי
גב' סילביה טודסקיני אשת קצין המכונה הראשי
ניסים אביכזר, קצין מכונה שני בן 32
NissimAvikazar2ndEngineer.jpg
שלמה כץ קצין מכונה רביעי בן 33 מחיפה נשוי ואב לשניים
ShlomoCats4thEngineer.jpg
אביהו למדני רב משמנים בן 36 התגייס לפלמ"ח ונלחם במלחמת העצמאות, השאיר אשה ושתי בנות.
AvihueLamdaniDonkeyman.jpg
אנטה וידן מנוען
גב' ורה וידן אשת מנוען הצטרפה לאנייה ביוון
ברונו ביננטינה מנוען
חיים אזולאי טבח בן 33 יליד מרוקו. בעל מסעדה באילת בעבר. הותיר אשה וארבעה ילדים.
ChaimAzulai.jpg
יוסף סויסה מלצר הגיע עם משפחתו בשנת 1950 ממרוקו
MeirSwissaSteward.jpg
חיים בן בכור פיצון מלצר בן 32, עלה מטורקיה התגייס לחיל הים ושירת במשחתת. באונייה "עמל" של החברה לשירות ימי עתיד נפגע בתאונת עבודה ואיבד עין אחת אך חזר לעבודה בים.
CahimPitchonSteward.jpg

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנספים באסון "השלושה" מוצבים באתר ההנצחה לימאי צי הסוחר, בפינת הרחובות ווינגיט ושדרות קיש בחיפה.

בטקס שנערך בסוף אוגוסט 1968 בנוכחות משפחות הנספים נחנך, בלשכת הספנות הישראלית בחיפה, לוח זיכרון להנצחת כ"א אנשי השלושה בעיצובו של האמן עמנואל סלע.

הימאים שלמה זכריה, מורה לשיט; ודן גרינפטר, שלמד בכיתה ב', מונצחים גם בבית הספר לקציני ים עכו שמותיהם חקוקים על המציבה במגרש המסדרים ותמונותיהם מוצגות באולם הספרייה.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות וקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סדרת מאמרים בנושא טביעת "השלושה" במעריב, ינואר 1967.
  1. ראובן בן-צבי, האניה "השלושה" שידרה אותות ס או ס, 25 בינואר 1967 עמ'1.
  2. החיפושים אחרי "השלושה" ללא תוצאות תעלומה אופפת את אבדן האניה, 26 בינואר 1967 עמ'1.
  3. אורי דן, מארסיי: אין כמעט סיכויים, 26 בינואר 1967 עמ'1.
  4. הישראלים ב"השלושה" (כולל תמונות), 26 בינואר 1967 עמ'1.
  5. ראובן בן-צבי, הטראגדיה חזרה על עצמה האניה "השלושה" אבדה בים הטירני, 26 בינואר 1967 עמ' 2.
  6. עדה לוצ'אני, נמל נאפולי נחלץ לעזרה, 26 בינואר 1967 עמ' 2.
  7. צבי לביא, אלחוטני דואר חיפה גילו תושיה רבה, 26 בינואר 1967 עמ' 2.
  8. ראובן בן צבי, ועדת החקירה החלה בפעולתה, 27 בינואר 1967 עמ' 2. .
  9. עדה לוצ'אני, אניות איטלקיות והצי הששי ממשיכים בחיפושים אחרי השלושה, 27 בינואר 1967 עמ' 2.
  10. יעקב העליון, עמנואל הראובני, משה ויניצקי, דוד זוהר, אברהם פלג ושמעון רפפורט, השלושה-עשר של "השלושה", 27 בינואר 1967 עמ' 2.
  11. עדה לוצ'אני החיפושים אחרי "השלושה נפסקו האניה הוכרזה כ"טרופה", 29 בינואר 1967 עמ'3.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "השלושה" באתר עמותת ידידי המוזיאון הימי.

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תחנת החוף בנאפולי חזרה על קריאת המצוקה בשינוי קו הרוחב ל '29 40° N צפון. לשינוי לא הייתה השפעה על החיפושים.
  2. ^ שמו של זאב וילי בן שמואל שטאל נפרש על שני לוחות.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]