צי הסוחר הישראלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

צי הסוחר הישראלי נבנה עם הכרזת הקמתה של מדינת ישראל ביום ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948. הצי נבנה על מסד רעוע של ספינות מיושנות כגרוטאות שנקנו מכל הבא ליד, להצלת שארית הפלטה וחילוצם מאירופה לאחרי מלחמת עולם השנייה. לפני הקמת המדינה נקרא צי כלי השיט הקיימים ביישוב צי עברי.

אוניות צי הצללים שמצבן היה סביר, הושמשו על ידי חברת "אוניות וספינות" למטרות הקמת 'זרוע ימית' ושילובה בצבא ההגנה לישראל (צה"ל) בימיו הראשונים והקמת חיל הים ו'משמר החופים הישראלי'. חלקן שימש שנים רבות בחיל הים וכשנמכרו היו בשימוש אזרחי. אחרי מלחמת העולם השנייה, לא נותר בעולם מגוון סביר של כלי שיט תקינים. הטכנולוגיה שפותחה בשנות המלחמה, הפכה את הגרוטאות הישנות מראשית המאה, לחסרות ערך ממשי, ואלה שימשו בעקר לשירותי נמל וחוף. חברת צים שנוסדה בשנת 1945 הצליחה לרכוש במאמץ רב את אנייתה הראשונה רק בנובמבר שנת 1947, גם זאת על ידי שותפות עם חברת ביטוח בריטית.

צים מוזגה עם חברת "אוניות וספינות" ששיקמה וניהלה את אוניות 'צי הצללים', ואלה הועברו לצים עם סיום המנדט הבריטי. חששן של מדינות וצי כלי השיט שלהן להגיע לאזור המלחמה במימי ישראל, הכתיב כורח מציאות להקמת "צי סוחר ישראלי". הסכם השילומים עם ממשלת גרמניה אפשר הזרמת כספים לאספקת אוניות ולמימון הקמת הצי הישראלי. בתחילה, נוצרו בעיות הנובעות מהעסקת מאות ואף אלפי יהודים מארצות דוברות שפות שונות, תחת פיקודם של קציני ים דוברי שפות שונות שבאו מאסכולות אקדמיות ימיות שונות. כל אלה, יצרו כור היתוך מהיר שאפשר משאבי אנוש לצמיחת צי סוחר. הימאים, קציני-ים וחובלים בכל הרמות, שירתו כמילואים על כלי שיט שהוסבו לצבאיים עבור חיל הים הצעיר.

מאות זרמו להכשרה ימית ובית הספר לקציני ים עכו החל בשיתוף פעולה עם מערכת הביטחון הישראלית לחנך ולהכשיר קציני-ים לצי הסוחר ומשנת 1958 גם הכין קורס חובלים של קציני שיט וקצין מכונה לחיל הים. תחרות עולמית גוברת ודרישות שכר סבירות של צוותי ימאים ישראלים, יצרו מבוכה והוחלט במשרד התחבורה בין היתר, לחקור כל רובד ופלח בתחום הספנות להקיש ולהתאים את צורכי הספנות הישראלית בהווה ובעתיד ליכולותיה, בשימוש בצי סוחר על כל רבדיו ובעקר, פיתוח ושמירה על מאגר אנושי מיומן.

אחרי 25 שנה, בשנות ה-70 הוקם על ידי ד"ר נפתלי וידרא מכון מחקר ומשרד התחבורה החל להזמין מחקרים. עם מותו של פרופסור וידרא, הפך מכון וידרא חלק מאוניברסיטת חיפה. עם הזמן, ממשלת ישראל החליטה על הפרטה של חברותיה ובמסגרת זו נמכרה צים בשנת 2004 ובכך הסתיים פרק בהיסטוריה של עם ישראל בעת החדשה, גם של חיכוכים בלתי פוסקים בין הממשלה כבעלים מחד ומאידך כמעסיק הסוורים בנמלים.

עם מכירת צים והפיכתה לחברת 'צים שרותי ספנות משולבים בע"מ', הצי המסחרי הישראלי התכווץ. בצי ספינות שירות לגרר, מנוף ושירותים ימיים, כמו תדלוק ואספקה. מעט כלי שיט לתחבורה ולתובלה ימית רשומים בנמלי ישראל, בעקר עקב מגבלות מעבר במדינות עוינות ויתרונות שיש בארגונים ריכוזיים גדולים כקבוצות, ותקני חבויות מס נוחים במדינות אחרות.

נכון לשנת 2014, רשומים באגף רשות הספנות והנמלים של משרד התחבורה, 51 אוניות המשתייכות לצי הסוחר הישראלי. גילן הממוצע של האוניות, הינו כ-10.6 שנים. 39 אוניות מכולה, 5 אוניות המיועדות להובלת צובר ופחם, 4 מכליות ו-3 אוניות מטען כללי. אוניות נוסעים ישראליות אין מאז מכירתה של האוניה "מולדת" בשנת 1970. בענף הספנות הישראלי מקובל לדבר כיום על צי הסוחר הישראלי, אם רב חובל האונייה אזרח ישראלי, או אם חברה הספנות ישראלית, גם אם הצוות אינו ישראלי.

מספר האוניות הנמצאות בבעלות ושליטה של צי הסוחר הישראלי, נמצא בירידה מתמדת בשנים האחרונות. נכון לחודש פברואר 2016 נמצאות בצי הסוחר הישראלי 36 אוניות בלבד, מהן 10 אוניות השטות תחת דגל ישראלי. בצי קיימות כיום 17 אוניות מכולה, שגילן הממוצע 8.9 שנים, 7 מכליות שגילן הממוצע 8.7 שנים, 6 אוניות צובר (חלקן מיועדות להובלת פחם) בגיל ממוצע של 11 שנים ו-6 אוניות מטען כללי שגילן הממוצע 12.2 שנים. מספר הימאים (קצינים) הפעילים נכון לשנת 2016 הוא 207 בלבד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צי הסוחר הישראלי בוויקישיתוף