מכונאי ראשי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קצין המכונה של ספינת סער 4.5 בחדר בקרת מנועים
קצין המכונה באח"י יפו (סער 4), עוסק בדיקת המנועים הראשיים.

מכונאי ראשי הוא הסמכות המקצועית הבכירה ביותר בכלי השייט בכל הנוגע למערכות ההנעה, ההספקה החשמלית הציוד הטכני, ובכל המערכות הקשורות לבטיחות כלי השיט: בקרת נזקים, יציבות בקרת נוזלים – דלק, שמן וכו'. הוא מפקד על מחלקת המכונה ואחראי על שיגרה שוטפת ובטוחה של ההפלגה. זוכה בדרך כלל לכינוי "צ'יף". הוא היועץ הבכיר למפקד/קברניט כלי השיט בכל נושא הקשור במצבי קיצון שיכולים להתרחש בזמן הפלגה ובעיקר במצבי ים קיצוניים.

אחריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכונאי הראשי אחראי לתפעול והתחזוקה של מערכות ההנעה והבטיחות של האוניה, ומפקח ומתדרך את אנשי מחלקתו ואנשי צוות האוניה האחרים בנושאים שבסמכותו. כאדם שממלא את אחד התפקידים הבכירים ביותר בכלי השיט, עליו להיות בעל כישורי תקשורת ומנהיגות מצוינים. מצופה ממנו לעבוד באופן קבוע לצד אנשי צוות אחרים ויועצים חיצוניים, וכן לספק הדרכה לצוותו ואחרים כאמור.

אופי תפקיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכונאי ראשי חייב לודא כי ניתן לבצע את משימת הספינה בהצלחה על ידי פיקוח או ביצוע פעילויות טכניות מורכבות או קשות במיוחד. מכונאי ראשי חייב להיות מסוגל לקחת משמרות באופן קבוע כאשר הספינה נמצאת בים או בנמל. וכן להימצא בדריכות וכוננות לטיפול בתקלות בכל עת. המכונאי הראשי מתכנן, מכוון ומבצע את פעילויות מחלקת המכונה בביצוע תפקידיה לפי הצורך. המכונאי הראשי מפקח על אנשי המחלקה תוך שהוא מספק הדרכה ותפקידים למכונאים האחרים. חייב לוודא שכל משימה שהוקצתה הושלמה ולנהל רישומים, יומנים ודוחות נדרשים.

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

צי הסוחר הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי להיות מוסמך מכונאי ראשי בצי הסוחר הישראלי, על המועמד להשיג רישיון לדירוג ההספק ולסוג הספינה בה הוא מועסק.

הכשרה לתפקיד קצין מכונה מכונאי באונייה נעשית בבתי ספר ימיים ובמכונים להכשרת קציני ים. בחיל הים נעשית ההכשרה במגמת מכונה של קורס חובלים של חיל הים הישראלי. בצי הסוחר הישראלי נעשית הכשרה במכון להכשרת ימאים. אגף הספנות ארגן בעבר קורסים צפים לקציני משמרת גשר באוניות צים.[א]

המועמדים לתפקידי קצונה בים נקראים בשלב ההכשרה "קדטים". בסוף תקופת ההכשרה, המסיימים חייבים לעמוד בבחינות הסמכה של רשות הספנות והנמלים.

ידע מקצועי נדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכונאי ראשי חייב לרכוש את הידע של הבנה, הפעלה ותחזוקה של הטכנולוגיה והציוד העדכני ביותר המשמש באוניות מודרניות.

  • מכונאות ומערכות חשמל ימיות - יסודות מנוע דיזל, התנעה, מערכת דלק, מערכת קירור, משאבות, מערכת אוויר דחוס, התפלת מים, הנעה – חישובי יעילות הפלגה על פי סיבובי מנוע. תצרוכת דלק – השפעת שינוי מהירות על צריכת דלק.
  • מערכות עזר: קירור ומיזוג אוויר, מערכת הגה ומערכת עקיבה.
  • הכרת מבנה האנייה בכלל ואנייתו בפרט. כללי יציבות אניות.

"מכונאי ראשי בכיר"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1960 הועלתה דרישה של מכונאים ראשיים להכשרה למעמד של מכונאי ראשי בכיר Extra Chief Engineer בדומה לקיים באנגליה. במאי 1961 נפתחה ההכשרה במדור ללימודי חוץ של הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל. השתתפו 8 מכונאים ראשיים הקורס הסתיים בפברואר 1965 בהסמכת הבוגרים.[1]

קצין משמרת מכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קצין המשמרת במכונה אחראי לאנשי המשמרת ולפעולה התקינה של מערכות האנייה. לפני קבלת המשמרת יבדוק את מערכות ההיגוי ואחרות הנמצאות מחוץ לחדר המכונות. עליו לדעת את מצב העבודה של כל המערכות. במהלך המשמרת עליו להמצא בעמדת השליטה במכונה. בכל מקרה של תקלה או חריגה בפעילות יודיע למכונאי הראשי.[2]

המשמרות במכונה נעשות במשך 4 שעות במקביל למשמרות בגשר. קצין המשמרת במכונה אחראי לבצע את הוראות קצין משמרת הגשר והוראות המכונאי הראשי. נוכחות המכונאי הראשי בחדר המכונות אינה משחררת את קצין המשמרת מחובותיו.

בחלק מהאוניות המודרניות נעשית השליטה במכונות מהגשר ומשמרת המכונה מתנהלת ללא נוכחות מכונאים בחדרי המכונות.

בחיל הים הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשייטת הגדולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הקמת חיל הים, בנוסף לכלי שיט קטנים שהיו בשירות, נקלטו מספר אוניות מופעלות באמצעות מנועי קיטור ומכונות בוכנה מיושנות. אוניות אלו היו קורבטות ופריגטות מעודפי חילות הים ממלחמת העולם השנייה. ב-1956 נרכשו שתי משחתות בריטיות גם הן מעודפי מלחמת העולם השנייה, והצטרפו לחיל. היו אלו אח"י יפו ואח"י אילת. המשחיתות בניגוד לקורבטות ופריגטות היו הרבה יותר מורכבות מקודמיהן ודרשו מיומנות רבה יותר הן בידע מקצועי והן באופי הפעלת הצוותים. עם קליטתם הם הווה הכח העיקרי של חיל. הכשרת הצוותים נעשתה באנגליה ושם גם נרכשו שיטות תקני כוח האדם ואופי הפעלתם. המכונאים הראשיים במשחתות היו ברובם בוגרי הצי הבריטי ממלחמת העולם השנייה.

מכונאים ראשיים אלו, היו הדוגמה לדורות הבאים של המכונאים ראשיים הצעירים שאחר כך איישו את כלי השיט החדשים של חיל הים. הדור הראשון של צ'יפים אלו היו בוגרי קורס קציני מכונה שהתנהל במקביל לקורס חובלים ד' ואחריהם בוגרי מגמת מכונה של קורס חובלים ה' שהסתיים בדצמבר 1957.

ב-30 באוקטובר 1956 נכנעה משחתת מצרית בשם "איברהים אל אוואל" בקרב עם המשחיתות ולאחר שיפוצה במספנת חיל הים הצטרפה לסד"כ של החיל בשם אח"י חיפה.

בשייטת הטרפדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שייטת הטרפדות – שייטת 5, הייתה היחידה היותר מבצעית בחיל הים ביחד עם שייטת 13 בשנים הראשונות של החיל. כלי השיט הראשונים היו שאריות ממלחמת העולם השנייה, ועודפים שנרכשו בדרך לא דרך ממקורות זרים. לאחר מכן נרכשו ספינות מעץ ממספנה צרפתית בהן הותקנו מנועי בנזין בעלי אוקטן גבוה – 100 אוקטן. מנועים אלו "יומו" היה שמם, שימשו במקור להנעת מטוסי קרב גרמניים – המסרשמיטים – שעברו מעין הסבה לשימוש ימי. בכל ספינה היו ארבעה - שני זוגות מנועים משולבים עם תיבות תמסורת לשני מדחפים. למערכת ההנעה היו הרבה תקלות ונדרשה תושיה רבה כדי שספינות אלו יוכלו לבצע את משימותיהן המבצעיות.

עם הזמן הוחלפו מנועים אלו למנועי "פאקרד". גם הם הונעו בבנזין. שהיו בעברם מנועים של מטוסים אמריקאים. מנועי הבנזין של הטרפדות טופלו ושופצו על ידי התעשייה האווירית. בספינות אלו היו מאוכסנים אלפי ליטרים של בנזין, ולכן נדרשה הקפדה רבה על משמעת אש. כמובן שעישון היה אסור בהחלט והיה סיכון גבוה בקרב תותחים. המכונאים הראשיים -הצ'יפים – היו נגדים בכירים בעלי הכשרה מיוחדת וחלקם גם יוצאי הצי הבריטי. מעמדם בצוות היה מכובד ביותר.

ב 1959 הגיעו שלוש טרפדות גם הן מעץ מאותה מספנה צרפתית Meulan. שתיים היו חדשות: אח"י איה (ט-203) ואח"י דיה (ט-204). טרפדת שלישית - אח"י תחמס (ט-206), נבנתה עוד בסדרה הקודמת. כלקח שנלמד מספינות הבנזין והותקנו בטרפדות אלו מנועי דיזל. הוזמנו מנועי דיזל חדישים ומיוחדים "נפייר-דלטיק", וכשמם הם היו בתצורת האות היוונית דלתה. המנועים היו במשקל יחסית נמוך ולעומת זאת בעלי הספק גבוה. דבר שאפשר לטרפדת להגיע למהירויות גבוהות. בכל ספינה הותקנו שני מנועים אמינותם הייתה גבוהה מאוד. המכונאים הראשיים היו, בדומה לספינות הקודמות, נגדים בכרים בעלי ידע וניסיון מקצועי רב.

עם הגעת ספינות אלו ארצה שייטת 5 שנתה את שמה ונקראה פלגה 914. במטה הפלגה היה מפל"ג, וקצין תיקונים שבפועל היה המכונאי הראשי של הפלגה. עקב מחסור בנגדים בכירים, קצין התיקונים הפלגתי שימש לעיתים קרובות כצ'יף של ספינה. תפקידו של קצין התיקונים היה אחראי כלפי המפל"ג על התקינות הטכנית של הטרפדות, השגחה וביצוע אחזקה מתוכננת, הכשרת צוותים טכנים. קצין התיקונים התלווה למפקד הפלגה בכל הפלגה שהוא השתתף.

בשייטת הצוללות (שייטת 7)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכונאי ראשי בצוללת הוא קצין יש לו תפקידים נוספים לתפקידיו במחלקת מכונה. בצוללות המכונאי הראשי מוסמך, לאחר הכשרה מתאימה, לשמש קצין משמרת גשר בהפלגה על מימית וקצין משמרת במרכז בשגרת צלילה. תחומי אחריותו להפעלה והן אחזקה מתוכננת קפדנית ואחזקת שבר – תיקונים בדרג ראשון.

ביטחון צלילה - המושג "ביטחון צלילה" השתרש בשייטת, אף על פי שהמונח הנכון הוא "בטיחות צלילה". בתחום הזה אחראי המכונאי הראשי לקיים את שגרת ההפעלה בקפדנות יתרה לפי הנהלים, במיוחד במעבר מהפלגה על פני המים לצלילה ומצלילה להפלגה על פני המים.

טיהור אוויר - בהיות חלל הצוללת חלל סגור, יש צורך מתמיד לפקח על איכות האוויר. שלושה גזים דורשים ניטור מתמיד בעת צלילה ואלו הם: אחוז החמצן באוויר, אשר נצרך על ידי הצוות, אחוז דו תחמוצת הפחמן, שנוצר על ידי הצוות ואחוז המימן אשר נפלט ממצברי העופרת בזמן טעינת המצברים. המערכות המטפלות בשלושת הגזים הללו, הן מבחינת הניטור והן מבחינת הטיפול בהם הן בתחומו של המכונאי הראשי.

בקרת נזקים - כמו בכל כלי שיט, המכונאי הראשי אחראי לנושאי בקרת נזקים. הוא אחראי לאימון הצוות, תקינות הציוד לכיבוי אש, לאטימות גוף הצוללת, לטיפול בפריצות מים.

נהול מחלקת מכונה - מחלקת מכונה היא המחלקה הגדולה בצוללת. בעזרת המחלקה אחראי המכונאי הראשי להפעלה נכונה של חדר מכונות, להפעלה יעילה של מערכות העזר בצוללת, וטיפול באיזון נכון של הצוללת חייבת להיות מאוזנת חרטום - ירכתיים ומשקלה במים חייב להיות שווה לנפח המים שהיא דוחה.

בשייטת ספינות הסער (שייטת 3)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספינות סער אופיינו במערכת הנעה למהירות. רמת אבטחת האיכות לא הייתה גבוהה. השאיפה להשגת מהירות עליונה גבוהה והמדיניות ליישום מהיר, גרמו להופעת תקלות שצוותות המכונה נאלצו להתמודד איתם בים ובנמל.

בספינות הביטחון השוטף[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמ"ר פיש, מכונאי ראשי בספינת דבור 1985

פלגות הבט"ש מפעילות ספינות קטנות והמכונאי הראשי אינו קצין. את התפקיד מבצעים ימאים בשירות חובה הרוכשים את המקצוע בקורס "לוחם בט"ש השטה"[ב] למשך כארבעה חודשים בבה"ד חיל הים. בסיום הקורס מוצבים לספינות וממשיכים בהכשרה תוך כדי השירות. אנשי הצוות עוברים סדרת הסמכות מקצועית למערכות השונות: שמן, דלק, בקרת נזקים, גנרטור, מים מתוקים, חשמל, גוף הספינה. תוך כדי שגרת לוחם בט"ש. המיועדים למכונאי ראשי יורדים לחודש תקופת לימודים בבסיס המעמיק את הרמה. קורס מכונאי ראשי בבה"ד חיל הים נמשך כארבעה חודשים עד להסמכה. היות שיש סוגים שונים של ספינות בט"ש לפעמים יש צורך בהסבה מקצועית בין דבורה (כלי שיט) לשלדג (כלי שיט)

סגל פיקוד הספינה מפקד, סגן מפקד ומכונאי ראשי (צ'יף).המפקד קצין, סגן המפקד והמכונאי הראשי הם בשירות חובה או קבע. הצ'יף פועל בשיתוף פעולה עם סגן המפקד מול גורמי התחזוקה בבסיס. הצ'יף רוכש ניסיון בעצמו תוך כדי הפלגות ומכשיר את אנשי הצוות. פעמים רבות המכונאי נדרש להמשיך ולהשקיע מניסיונו ולחתום קבע.

מכונאים ראשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכונאים ראשיים בולטים בישראל

מכונאים ראשיים, רשימה חלקית
שם תמצית הערות תמונה
בצי הסוחר הישראלי
מקס הלר החל כמכונאי ראשי בצוללת גרמנית שירת במלחמת העולם השנייה בצי הבריטי והגיע לצי הסוחר הישראלי בעל תעודת הסמכה מס 104.[3]
MaxDinaHeler1950.jpg
אפרים צוק שירת באוניות אמריקאיות אנייתו הוטבעה על ידי צוללת גרמנית, בשנת 1951 התגייס לחיל הים בשנת 1954 הוסמך כמכונאי ראשי בצי הסוחר הישראלי.[4]
EfraimTzuk.jpg
ארתור פרישר הפליג בחברה לשירות ימי עתיד ובחברת צים ביוני 1952 הוסמך כמכונאי ראשי.[5] השתתף במבצע ספינות שרבורג כמכונאי ראשי של האונייה "דן" אשר תדלקה את הספינות במרכז הים התיכון[6]
ArthurFrisher.png
רודולף רדנר בשנת 1947 קיבל סמיכות למכונאי ראשי מס 111 [ג][7]
RudolfRedner.png
אמיל רוזנטל מ"ר ב"קדמה" האונייה הראשונה של צים תעודת הסמכה למכונאי ראשי מס 11.[8]
בחיל הים
בשייטת המשחתות
סא"ל יוסף בן שמואל כראש המשלחת קליטת המשחתות הביא את אח"י אילת בהפלגה לישראל
IosefBenShmuel1954.jpg
רס"ן יצחק איצוק הראשון באח"י יפו (ק-42) בעת קבלתה מהצי המלכותי הבריטי [ד]
ItschakItsuk25121956.jpg
רס"ן משה סגל היה הראשון להפעיל את מנועי איבראהים אל-אוול לאחר שבייתה בהיותו מ"ר באח"י יפו (ק-42) נרצח במריבת שכנים[9]
ChEngMosheSegal1967.jpg
בשייטת הצוללות
אלכס שדמון מכונאי ותיק החל באח"י וג'ווד והיה המ"ר הראשון בצוללת הישראלית הראשונה אח"י תנין (צ-71)
AlexShadmonTaninBridge1959.jpg
יורם בר ים המכונאי הראשי הראשון באח"י רהב (צ-73)
YoramBarYam1968.jpg
בשייטת הטרפדות
רס"ר ראובן רוזן (יונס) קלט את מנועי הדיזל המהירים נפייר דלטיק קפדן ומשקיען שמר את חדר המנועים כבית מרקחת
בספינות סער
סגן מאיר לוין קצין המכונה של אח"י מבטח הספינה הראשונה שנבנתה בשרבורג
LevinMivtach1966.jpg
סגן צבי קרני המכונאי הראשון באח"י חיפה (סער 2) הספינה הראשונה לקבל מערכת טילים
TsviKarni1968.jpg
סגן יגאל שפיר הראשון באח"י חרב (סער 3)
IgalShafir1970.jpg
סגן אילן בוכריס קצין מכונה באח"י אילת (סער 2) עבר לתחום הפיקוד וכמפקד אח"י בת גלים 2 הביא עולים במסגרת מבצע משה
RavSerenIlanBuchris.jpg
[10]
שחר ולד שלמה קצין המכונה באח"י יפו (סער 4) במבצע פעמון החירות נעשה קצין מכונה שייטתי
בפלגות הבט"ש
אייל גבעון מכונאי ראשי ראשון בדבור הראשון עבר קורס חובלים ונעשה מכונאי ראשי בספינות סער
SerenEyalGivon.jpg
סמ"ר שלום נחמני מכונאי ראשי בספינת דבור 864, שחילץ את הספינה שנתקעה בחוף המצרי בקרב מרסא תלמאת. על כך קיבל את עיטור המופת, מהרמטכ"ל מרדכי גור,[11]
Shalom Nachmani.jpg
רס"ל שלמה ערן החל בספינות הברטראם והמשיך בדבורים מכונאי ראשי בפלגות הבט"ש[12]
ShlomoEranRasab1992.jpg
בשייטת הנחתות
דוד שיף מכונאי ראשי באח"י בת שבע במבצע הנחיתה במלחמת לבנון
DavidShiefBatSheva1982.jpg
באוניות העזר
חנוך בן אליהו החל באח"י נגה (ק-22) נעשה ראש מספן הציוד
HBEChEgNogah.jpg
סרן אברהם פאר החל בטרפדות, המשיך באח"י נגה (ק-22), הביא את אח"י בת ים (ת-83)[13] נעשה ראש צוות "מחוג" לקליטת הצוללות מסדרת גל
סרן עמי אוזן מכונאי ראשי באח"י נגה הכין את האונייה למכירה
יוסי ברקן מ"ר ראשון באח"י מעוז
YosiBarkan1984.jpg

מעבר למסלול הפיקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחיל הים מכונאים ראשיים בספינות סער או בצוללות שעברו למסלול הפיקוד, הצליחו והגיעו לדרגות בכירות, ובהם: אלי מרום, חיים געש, דורון עמיר, חזי משיטה, צבי ינאי ואילן בוכריס.

מקורות וקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דני בסני, למה את המכונה אף אחד לא מזכיר? אח"י פלברה אגדות שקרו באמת, הוצאת בית החובל, 2020, עמ' 54.
  • ניר צ'ופ, הצ'יף והתפלת המים, אח"י פלברה אגדות שקרו באמת, הוצאת בית החובל, 2020, עמ' 330.
  • שחר ולד שלמה, בחינות למפקד ספינה - דרגת הנבחן אינה קובעת, אח"י פלברה אגדות שקרו באמת בהוצאת בית החובל, 2020, עמ' 364.
  • שחר ולד שלמה, חווית האין דלק בדרך לארצות הברית, אח"י פלברה אגדות שקרו באמת בהוצאת בית החובל, 2020, עמ' 366.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מכונאי ראשי בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ במקביל אורגנו קורסים צפים לקציני מכונה באוניות חברת אל-ים אניות.
  2. ^ להבדיל מאנשי הסיפון העוברים קורס "לוחם בט"ש שייט".
  3. ^ בנו של רודולף דני רדנר נעשה גם הוא מכונאי ראשי ומפליג באוניות צים.
  4. ^ ואחיו של יוסף בן שמואל.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תורן דפים לבית צים 54 ספטמבר 1965.
  2. ^ הוראות לרבי-חובלים וקצינים, עמ' 67-55.
  3. ^ איתן לביא מקס הלר מצוללת גרמנית לסא"ל בחיל הים הישראלי, אתר משמר המורשת, 19 במאי 2017.
  4. ^ הלל ירקוני, הים האונייה ועם ישראל, עמ' 217.
  5. ^ הלל ירקוני, הים האונייה ועם ישראל, עמ' 214.
  6. ^ דברי גלעד שרעבי, אח"י פלברה אגדות שהיו באמת, עמ' 237 .
  7. ^ הלל ירקוני, הים האונייה ועם ישראל, עמ' 249.
  8. ^ הלל ירקוני, הים האונייה ועם ישראל, עמ' 251.
  9. ^ משה סגל באתר יזכור
  10. ^ התמונה מתקופה מאוחרת יותר.
  11. ^ סמ"ר שלום נחמני., באתר הגבורה
  12. ^ שלמה ערן, מכונאי ראשי בפלגות הבט"ש באתר משמר המורשת הימית.
  13. ^ אברהם פאר, הבאת אח"י בת ים (ת-83), באתר משמר המורשת הימית, יוני 2018.