איסכנדרון

איסכנדרון
İskenderun
חוף איסכנדרון
חוף איסכנדרון
מדינה טורקיהטורקיה טורקיה
מחוז מחוז הים התיכון
נפה האטיי
ראש העיר חמיד יוסף
שפה רשמית טורקית
על שם אלכסנדר הגדול עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 255.5 קמ"ר
גובה 8 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 250,976[1] (2021)
 ‑ צפיפות 982.3 נפש לקמ"ר (2021)
קואורדינטות 36°34′54″N 36°09′54″E / 36.581666666667°N 36.165°E / 36.581666666667; 36.165 
אזור זמן UTC +3
www.iskenderun.bel.tr
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

איסכנדרוןטורקית: İskenderun; בערבית: الإسكندرونة, תעתיק מדויק: אלאסכנדרונה; ביוונית: Αλεξανδρέττα - אלכסנדרטה, מילולית: "אלכסנדריה הקטנה") היא עיר בדרום טורקיה והעיר השנייה בגודלה בנפת האטיי במחוז הים התיכון שלאורך חופי הים התיכון ומפרץ איסכנדרון. בשנת 2021 אוכלוסיית העיר נאמדה ב-250,976 תושבים.

שמות העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר נוסדה כאלכסנדריה ('Αλεξάνδρεια) ונקראה על שמו של אלכסנדר הגדול, עד שבימי הביניים שינו צליינים אירופאים את שמה לאלכסנדרטה במשמעות אלכסנדריה הקטנה (להבדיל מאלכסנדריה שבמצרים). במאה ה-7 בעת הכיבוש הערבי של ארץ ישראל והלבנט, הפך הכינוי ל-אל-איסכנדרון (الإسكندرون) באותה משמעות. שם זה המשיך ונהג גם בתקופת האימפריה העות'מאנית ומלווה את העיר עד היום.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר משמרת את השם, אבל כנראה לא את האתר המדויק, של היישוב אשר נקרא אלכסנדריה. היישוב נוסד על ידי אלכסנדר מוקדון בשנת 333 לפנה"ס כדי להחליף היישוב מיריאנדוס כנקודת מפתח בעת כניסה לסוריה, כ-37 ק"מ (23 מייל) דרומית לזירת ניצחונו בקרב איסוס נגד המלך הפרסי דריווש השלישי. חשיבותו של המקום נובעת מהגישה הקלה ביותר לשטחן של העיר חלב ונפת האטיי. אלכסנדר חנה באזורים הגבוהים של איסכנדרון, ולאחר מכן הורה להקים את העיר ולקרוא לה אלכסנדריה. איסכנדרון היא אחת מערים רבות שנוסדו בהוראת אלכסנדר, כולל אלכסנדריה שבמצרים.[2] ניתן לה את השם אלכסנדריה של איסוס להבדיל בינה לבין אלכסנדריה שבמצרים. את שלטון האימפריה של אלכסנדר מוקדון ירשה הממלכה הסלאוקית. הרומים כבשו אותה בשנת 64 לפנה"ס.

לאחר פיצול האימפריה הרומית, עברה העיר לשליטתם של הביזנטים והוזכרה בהיסטוריה הכנסייתית. במאה ה-7 נכבשה על ידי הערבים. העיר החליפה ידיים פעמים רבות במהלך המאבקים בין הביזנטים לערבים, עברה לשליטת הסלג'וקים ולאחר מכן לאיובים. לאחר מסע הצלב הראשון,[3] העיר הייתה חלק מנסיכות אנטיוכיה; במאה ה-14 היא נפלה לידיהם של מלכי קפריסין. העיר גם נשלטה בתקופות מסוימות על ידי הסולטנות הממלוכית ונסיכות דולקדיר.[4]

מהמאה ה-16, איסכנדרון הייתה חלק מהאימפריה העות'מאנית. העיר המשיכה להיות בעלת חשיבות אסטרטגית גם בתקופת השלטון העות'מאני. העות'מאנים המשיכו לבצר את העיר ונשארו חורבות הביצורים מהמאה ה-17. בשלבי התקופה העות'מאנית, העיר צברה חשיבות בשל הגדלת משקלה כמאחז של נתיב הסחר אל בגדאד ואת הודו .

בסוף המאה ה-19, נמל העיר צמח במידה ניכרת גם הודות לבניית מסילת הברזל המקומית ב-1912, שקישרה אותו עם העיר חלב. בשנת 1910 הוחלט להקים בעיר נמל גדול.[5] בספטמבר 1916 הופגזה העיר והקונסוליה של ארצות הברית בעיר נחרבה.[6] באותן שנים, ארמנים, ששמרו על נוכחות תרבותית וכלכלית באיסכנדרון במשך מאות שנים, בעיקר בשל סחר, נמחקו באירועי טבח[7][8] בנוסף לרצח העם הארמני.[9]

חשיבות נמלה של העיר הייתה אחת הסיבות לכך שטורקיה דרשה את סנג'ק אלכסנדרטה בשיחות עם צרפת בשנים 19201921.[10] העיר, יחד עם שאר נפת האטיי, נכללה במנדט הצרפתי על סוריה, אולם האזור נחשב לאזור אוטונומי כסנג'ק אלכסנדרטה. בסוף שנת 1938 ולמשך כ-11 חודשים הייתה העיר חלק ממדינת האטיי, אשר צורפה ב-1939 לטורקיה.

העיר שימשה בעבר נמל לחלב בצפון סוריה. היום היא מרכז המסחר של אזור שבו דגנים, טבק ופירות הדר גדלים. היא גם מרכז תעשייתי חשוב ונקודת סיום של צינור הנפט מצפון עיראק. כמו כן, איסכנדרון הוא אחד מנמלי הים התיכון החשובים בטורקיה. כרבע מיליון בני אדם חיים בעיר. קבוצות אתניות שונות חיות בעיר, בהן טורקים, ערבים, כורדים וארמנים.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איסכנדרון ממוקמת על חופו המזרחי של הים התיכון ושל מפרץ איסכנדרון, למרגלות הרי נור (הרי אמנוס).

איסכנדרון היא מרכז מסחרי ועסקי ואחת הערים הגדולות ביותר בנפת האטיי, וכן אחת מערי הנמל הגדולות ביותר של טורקיה בים התיכון. בנוסף, באיסכנדרון שוכן בסיס אימונים גדול של חיל הים הטורקי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איסכנדרון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Turkey: Administrative Division (Provinces and Districts) - Population Statistics, Charts and Map
  2. ^ Capitains Nemo, באתר cts.perseids.org
  3. ^ קהילת יהודי איסקנדרון, באתר dbs.anumuseum.org.il
  4. ^ T.C.İSKENDERUN KAYMAKAMLIĞI, באתר web.archive.org, ‏2016-03-06
  5. ^ חיפה - הועדה הקושטאית, החרות, 17 בינואר 1910
  6. ^ שעה אחרונה, החרות, 15 בספטמבר 1916
  7. ^ Hamidian massacres | Ottoman and Armenian history, באתר Encyclopedia Britannica (באנגלית)
  8. ^ [1] From Bloodless Revolution Bloodless Revolution to Bloody Counterrevolution: The Adana Massacres of 1909]]
  9. ^ Armenian Genocide | History, Causes, & Facts, באתר Encyclopedia Britannica (באנגלית)
  10. ^ דרישותיה של תורקיה, דואר היום, 7 ביולי 1920