טבעונים
טבעונים | |
---|---|
Amphisbaena fuliginosa | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
קבוצה: | בעלי שפיר עוברי |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | זוחלים |
סדרה: | קשקשאים |
תת־סדרה: | טבעונים |
שם מדעי | |
Amphisbaenia גריי, 1844 | |
תחום תפוצה | |
טַבָּעוֹנִים (שם מדעי: Amphisbaenia, מכונים גם לטאות תולעת), הם תת-סדרה של קשקשאים הדומים לתולעים.
הטבעונים חסרי גפיים למעט הביפדיים שהם בעלי רגליים קדמיות. אורכם נע בין 10 ס"מ למטר, הגם שרובם אינם ארוכים מ-18 ס"מ[1]. הם בעלי עיניים קטנות לא בולטות והזנב שלהם מעוגל בקצהו כמו הראש, כך שקשה לצופה להבדיל בין הראש לזנב. בנוסף, הם בעלי יכולת לזחול קדימה ואחורה.
הם מצויים בעיקר באפריקה ובאמריקה הדרומית, אך יש מינים גם בפלורידה, מרוקו, חצי האי ערב ובסוקוטרה והביפדיים אנדמיים לאזורים במקסיקו. הטבעונים מתגוררים במחילות שהם חופרים באדמה לחה ומהודקת.
העור שלהם מורכב מטבעות כמו תולעים וברובם הם חסרי פיגמנט ועל כן ורודים כמו תולעים. עם זאת, חלק מהטבעונים הם בעלי פיגמנט והם נוטים יותר לצאת אל פני הקרקע[2]. המידע על הטבעונים מועט בגלל הקושי לחקור אותם בבתי הגידול שלהם[1].
הטבעונים כוללים ארבע משפחות:
- משפחת מטבעוניים (Amphisbaenidae) - מצויה בעיקר באמריקה הדרומית ואפריקה שמדרום לסהרה
- משפחת ביפדיים (Bipedidae) - שלושת המינים שלה מתגוררים באזורים שונים של מקסיקו
- משפחת רינאוריים (Rhineuridae) - כוללת מין אחד - טבעון צפון אמריקאי המצוי בפלורידה
- משפחת קדדיים (Cadeidae) - בה סוג אחד ושני מינים החיים רק בקובה.
- משפחת טרוגונופיים (Trogonophidae) - מצויה במרוקו, חצי האי ערב ובסוקוטרה, נבדלת מהמשפחות האחרות במבנה השיניים האקרודונטי שלה[3].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טבעונים, באתר ITIS (באנגלית)
- טבעונים, באתר NCBI (באנגלית)
- טבעונים, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- טבעונים, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Amphisbaenia, Anatomy: Webster's Quotations, Facts and Phrases, page 381
- ^ R. McNeill Alexander, The chordates, Cambridge University Press, 1981, page 313
- ^ Macey, J. Robert, et al., Phylogenetic relationships among amphisbaenian reptiles based on complete mitochondrial genomic sequences, Lawrence Berkeley National Laboratory, May 19, 2004, page 3