טומוקו קאשיקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טומוקו קאשיקי
樫木知子
TomokoKashiki-1.jpg
לידה 1982 (בת 39 בערך)
קיוטו, יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום יפןיפן  יפן
מקום לימודים אוניברסיטת קיוטו סיטי לאמנויות עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור
הושפעה על ידי טושוסאי שאראקו, הירושיגה, קיטגאווה אוטאמרו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

טומוקו קאשיקייפנית: 樫木知子; באנגלית: Kashiki Tomoko; נולדה ב-1982) היא ציירת ואמנית יפנית שחיה בקיוטו, יפן[1][2].

היא ידועה בציוריה, המציגים לעיתים קרובות סצנות חלומיות של דמויות נשיות בודדות[3][4].

נעורים וחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאשיקי נולד בעיר קיוטו, יפן בשנת 1982.[5]

בשנת 2006 היא קיבלה תואר ראשון באמנויות ציור שמן ובשנת 2008 תואר שני בציור, שניהם מאוניברסיטת קיוטו סיטי לאמנויות (אנ'). בשנת 2011 סיימה תואר דוקטור PhD לציור מאוניברסיטת קיוטו סיטי לאמנויות.[2]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות הכשרתה הקודמת בניהונגה (אנ'),[6] ציורים של קאשיקי מושווים לעיתים קרובות לעבודות סוריאליסטיות בגלל האיכות ה"נמסה" של הנושא והטכניקה האישית שלה.[7]

קאשיקי מחזקת נושאים שנמצאים במקומות אחרים באמנות היפנית העכשווית, כגון מתן חזותיות סוחפות מאי הנוחות של החברה שנותרה מאסונות הטבע אחרונים ביפן כמו רעידת האדמה של טוהוקו בשנת 2011 וצונאמי.[3]

בשנת 2011 עבודתה של קאשיקי הוצגה בתערוכה "BYE BYE KITTY! ! ! בין גן עדן לגיהנום באמנות יפנית עכשווית" שאצר דייוויד אליוט (אנ') בבניין אגודת החברה יפנית במנהטן, ניו יורק, יחד עם חמישה עשר אמנים יפנים עכשוויים אחרים ביניהם הציג האמן יושיטומו נארה.[8]

קאשיקי הושפעה מיצירותיהם של האמנים טושוסאי שאראקו, הירושיגה, קיטגאווה אוטאמרו ואחרים.

מאפייני יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושא[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הפרטים המרכבים את עבודתה של קאשיקי נאמר שהם מושפעים מהאמנות הבודהיסטית ביפן (אנ') מתקופת תקופת הייאן.[9]

קאשיקי מציירת בעיקר דמויות נשיות[10], ולדבריה היא גם שואבת השראה מסגנון ביז'ינגה (אנ') של תיאור נשים יפות, נושא מרכזי מז'אנר אוקיו-אה של האמנות היפנית.[9] הדאגה שלה לפרטים ספציפיים של הגוף, כמו עור מקומט, באה לידי ביטוי בסדרת ציורים משנת 2014.[7]

ההגדרות בהן מוצגות דמויות אלו הן לעיתים קרובות "רקעים אחרים",[6] שעדיין נראים מבוססים באופן רופף על העיר קיוטו, עיר הולדתה של טומוקו קאשיקי.[3] ניתן לזהות חללים פנימיים בהם לעיתים קרובות היא מציבה את נשותיה. המסדרונות, העמודים, החלונות ואפילו שקעי החשמל מספקים תחושה קרקעית סופית[9] אך לכאורה נקודות מבט ריקות, מגוונות ושטוחות יוצרות "עולם דמיוני ואתרי ללא מיקום זמני או גאוגרפי ספציפי".

סִגְנוֹן[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאשיקי בוחרת בקפידה את כל יסודות הציור המבוססים על "פילוסופיה פרטית של יופי" ברורה.[11] "... מחווה, הבעת פנים, תנוחה, אובייקטים ספציפיים, רקע, מיקום, מצב, קומפוזציה, הרכב, מרקם שטח, עובי קו, קשרים בין שכבות, ורמת טשטוש" כל השיקולים הרלוונטיים הפכו לחזון שלה.

אלמנטים נוזליים, אורגניים וחושניים כמו אפקטים של מים הם נושאים חוזרים ונשנים ביצירותיה של קאשיקי,[6] שאותם היא מסבירה כאותה "ההרגשה הרעננה ההופכת לחיים".[11] חלום, רצון וכמיהה[3] גם הם מוטיבים מרכזיים, שמתחילים "הנוטים לסוריאליסטיים".[9] לגופים ולדמויות צלליות צורות לא אמיתיים ומעוותים - הכוללים איברים ארוכים מדי וזורמים - מאפיין נפוץ שנמצא באמנות הסוריאליסטית. ההגדרות שלה נתפסות גם כסוריאליסטיות שניתן לזהות באופיה, אך עדיין מוכר.

טֶכנִיקָה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאשיקי משתמשת במגוון מדיומים בציורים שלה. הכוללים אקריליק, פסטל, צבעי עיפרון ועוד.[6] בכמה מיצירותיה האחרונות היא ציירה ישירות על גבי לוחות עץ.[10] מאז שהוסמכה לתואר שני החלה קאשיקי לבצע תהליך מורכב וטקסי משל עצמה.[3] עבודותיה משרטטות לראשונה בעיפרון, צבועות באקריליק, שכבה אחר שכבה על גבי בד פשתן המותקן על לוחות עץ גדולים. הקומפוזיציות נבנית כשהיא מציירת, מלטשת ומגלפת את פני לוח העץ, ואז צובעת מחדש, שכבה על גבי שכבה.[9] תהליך רב-שלבי זה נתפס כניסוח פיזי של הרגשות החולפות של קאשיקי עצמה. באופן זה, ציוריה של קאשיקי נושאים את הביטוי לנוף והנפש הפנימית שלה".[12]

תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2006: Galerie 16, Kyoto, Japan – "Time of Sprouting"
  • 2007: Galerie 16, Kyoto, Japan
  • 2008: MEM, Osaka, Japan
  • 2009: Ota Fine Arts, Tokyo, Japan
  • 2011: Ota Fine Arts, Tokyo, Japan
  • 2014: Ota Fine Arts, Singapore
  • 2015: Galerie Nathalie Obadia, Paris, France
  • 2016: 21st Century Museum of Contemporary Art, Kanazawa, Ishikawa, Japan – "Tomoko Kashiki ~Daydream~"
  • 2016: Ota Fine Arts, Tokyo, Japan

תערוכות קבוצתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2006: Kyoto City University of Arts, Kyoto Municipal Museum of Art, Kyoto – Graduate Degree Show
  • 2007: Kyoto Municipal Museum of Art, Kyoto, Japan
  • 2007: The Museum of Kyoto, Kyoto – Selected Artists in Kyoto – 2007 New Wave
  • 2008: Ota Fine Arts, Tokyo, Japan – When you switch off your mobile, painting starts to talk eloquently
  • 2008: Daiwa Press Viewing Room, Hiroshima, Japan – Zegahi-no Kaiga (Painting, Right or Wrong)
  • 2009: Kyoto City University of Arts, Kyoto Municipal Museum of Art, Kyoto, Japan – Works Exhibition INTERIM SHOW
  • 2010: Kyoto City University of Arts Art Gallery, Kyoto, Japan – Exhibition of the Works of Doctoral Students at KCUA
  • 2010: Mori Art Museum|Mori Arts Center Gallery, Tokyo, Japan – G-tokyo 2010
  • 2011: Japan Society (Manhattan)|Japan Society, New York City – Bye Bye Kitty!!! Between Heaven and Hell in Contemporary Japanese Art
  • 2011: NYK Waterfront Warehouse, BankART Studio NYK, Yokohama, Japan – Yokohama Triennale 2011
  • 2015: Queensland Gallery of Modern Art | Queensland Gallery of Modern Art (QAGOMA), Queensland, Australia – We Can Make Another Future: Japanese Art After 1989
  • 2016: Ota Fine Arts, Tokyo, Japan – primal lines
  • 2016: Ota Fine Arts, Shanghai, China – ART021 Shanghai Contemporary Art Fair

אוספים ציבוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גלריית קווינסלנד לאמנות, בריסביין, אוסטרליה
  • חברת ביטוח החיים Dai-Iichi, מוגבלת
  • מוזיאון לאמנות ישנה וחדשה, טסמניה, אוסטרליה
  • אוסף האמנות של טויוטה

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2006: המוזיאון העירוני לאמנות של קיוטו, אוניברסיטת קיוטו לאמנויות - פרס אגודת הבוגרים להצגת תארים מתקדמים
  • 2007: בנק קיוטו - תוכנית התמיכה באמנים של בנק קיוטו
  • 2007: האגודה לאמנות אקרילית יפנית - פרס לאמנות אקרילית
  • 2009: VOCA - פרס עידוד
  • 2011: אוניברסיטת קיוטו לאמנויות - פרס טאקשי אומרהרה
  • 2012: עיר קיוטו, לשכת תרבות ואזרחים בעיר קיוטו - פרס האמן הצעיר הטוב ביותר

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Tomoko Kashiki - Pigozzi Collection 2020, JAPIGOZZI - The Pigozzi Collection
  2. ^ 1 2 "Tomoko Kashiki Biography". Japigozzi Collection. 2010. 
  3. ^ 1 2 3 4 5 "Current Shows Tomoko Kashiki April 1 – May 15, 2015 Cloître St Merri II, Paris". Galerie Nathalie Obadia. 2015. 
  4. ^ Chayka, Kyle (17 במרץ 2011). "Japan Society's Goodbye to Hello Kitty". Hyperallergic. 
  5. ^ "Tomoko Kashiki". Ota Fine Arts. 2016. אורכב מ-המקור ב-2019-10-19. בדיקה אחרונה ב-26 בנובמבר 2020. 
  6. ^ 1 2 3 4 "Contemporary Asian Art Lot 914 – Tomoko Kashiki". Sotheby's. Hong Kong. 6 באוקטובר 2013. 
  7. ^ 1 2 Leese, Samantha (2014). "Tomoko Kashiki at Ota Fine Arts – artforum.com / critics' picks". Artforum. 
  8. ^ "Bye Bye Kitty!!! Between Heaven and Hell in Contemporary Japanese Art". Japan Society. 2011. 
  9. ^ 1 2 3 4 5 "Tomoko Kashiki". artnet. 2014. 
  10. ^ 1 2 Elliott, David (2014). Tomoko Kashiki and the Floating World. Ota Fine Arts. (הקישור אינו פעיל)
  11. ^ 1 2 "Artist Tomoko Kashiki on how she paints". The Guardian. 2009. 
  12. ^ Ozawa, Tsuyoshi (2009). Exhibition Reviews 04: Kashiki Tomoko. ARTiT. עמ' 102.