M1 תומפסון

תת-מקלע תומפסון
Thompson submachine gun

מידע כללי
סוג	מודל נשק
תכנון	ג'ון תומפסון, 1917–1919
מדינה מייצרת	ארצות הברית
יצרן	Auto-Ordnance Company
מעצב	ג'ון ט. תומפסון
תקופת השימוש	1938–1971 (כ־33 שנים)
מלחמות	מלחמת העולם השנייה, מלחמת קוריאה, מלחמת וייטנאם, מלחמת העצמאות
יחידות שיוצרו	כ-1.75 מיליון
מידע טכני
קליבר	0.45 ACP 0.45 אינץ' (11.43 מ"מ)
פעולה	נשק אוטומטי
הזנה	מחסנית חיצונית מתנתקת בת 20 או 30 כדור (בדגמים קודמים הנשק יכל לקבל תוף תחמושת)
אורך כולל	852 מ"מ (M1918/A1) 811 מ"מ ‏(M1/A1)
אורך קנה	267 מ"מ
משקל ריק	4.9 ק"ג (M1918/A1) 4.8 ק"ג ‏(M1/A1)
קצב אש	1200-600 כדורים לדקה, תלוי בדגם
מהירות לוע	280 מטר לשנייה
טווח אפקטיבי	50 מטר

נחת אמריקאי יורה בתומפסון בקרב אוקינאווה

M1 תומפסון (באנגלית: Thompson submachine gun) הוא תת מקלע תוצרת ארצות הברית. הנשק, שהיה ידוע גם כטומי גאן או מכונת הכתיבה משיקגו היה אחד מכלי הנשק המפורסמים ביותר במחצית הראשונה של המאה העשרים. הוא שימש פושעים, שוטרים, חיילים, טרוריסטים ואנשי חוק ברחבי העולם משנות העשרים ועד שנות השישים.

רקע

לקראת סיום מלחמת העולם הראשונה, ועם הגעת טכנולוגיית הנשק האוטומטי לבגרות, נוצר סוג חדש של נשק קל. הנשק היה קטן יחסית, ירה תחמושת של אקדח, אך היה לו קצב אש של מקלע. על בסיס מאפיינים אלה נקרא הנשק החדש תת-מקלע (Sub Machine Gun). אחד מתתי המקלעים המוצלחים הראשונים שנוצרו היה התומפסון או "טומי גאן". פיתוחו של התומפסון החל ב-1916, כשגרסתו הראשונה פותחה כבר ב-1921. מתכנן הנשק היה גנרל ג'ון תומפסון, ומכוון שהנשק פותח אחרי מלחמת העולם הראשונה, הוחמצה הזדמנות לשווקו במלחמה זו והוא שווק לשוק האזרחי בארצות הברית (בתקופה בה לא היו תקנות נגד נשיאת נשק אוטומטי על ידי אזרחים).

הנשק

התומפסון עצמו היה תת-מקלע כבד ומוצק, מבוסס על פעולת גז, שירה תחמושת אקדח מסוג 0.45 ACP בקוטר 0.45 אינץ'. תחמושת זו, ששימשה באקדח הקולט M1911 המפורסם, הייתה חזקה מאוד וקטלנית בטווח קצר. הנשק היה מסוגל לקצב אש אדיר של עד 700 כדורים לדקה, והוזן ממחסניות ותופי תחמושת של עד 100 כדורים. התומפסון היה אמין מאוד, והצטיין בממדים קטנים שאיפשרו הסתרה קלה של הנשק. החסרון האמיתי היחיד של הנשק, פרט למשקלו הכבד, היה הטווח המעשי הקצר מאוד שלו.

"מכונת הכתיבה של שיקגו"

תקופת היובש של שנות ה-20 של המאה ה-20 הפכה חלקים של ארצות הברית לאזורי קרב בין כנופיות שהתחרו על שוק האלכוהול המוברח. בארצות הברית של אותם ימים, שבה הנשק היה חופשי וזמין לכל דורש, נשאו "חיילי" המאפיה כל פריט אפשרי, החל מאקדחי 0.22 אינץ' ועד למקלעים קלים. הודות לממדים הקטנים וכח האש האימתני שלו, התחבב ה"טומי גאן" על המאפיונרים, אשר עשו בו שימוש נגד עבריינים יריבים ואנשי חוק כאחד. במיוחד התפרסמו מקרי רצח בשיקגו, עיר שהייתה מרכז ללחימה בין כנופיות מבריחים, ובמיוחד מעשה הטבח של יום ולנטיין. הצליל הייחודי של התומפסון, בשילוב עם כותרות העיתונים המזעזעות שליוו אותו באותה תקופה, הקנו לו את הכינוי "מכונת הכתיבה של שיקגו".

מלחמת העולם השנייה

התומפסון שירת במלחמת העולם השנייה לצד רובי ה-M1 גאראנד וה-M1 קרבין.

התומפסון נכנס למלחמה עוד לפני ארצות הברית עצמה. יחידות בריטיות מיוחדות העדיפו אותו על פני הסטן הודות לאמינותו ולקטלניות הגבוהה יותר של תחמושת ה 0.45 אינץ'. הגרסאות הצבאיות היו בעלות קצב אש נמוך יותר כדי להקל על הדיוק. אך עם הצטרפות ארצות הברית למלחמה הפך השימוש ב"טומי גאן" לנפוץ מאוד. הנשק שימש כנשק אישי בכוחות מיוחדים ומוצנחים וכנשק אישי של מפקדי יחידות חי"ר אמריקאיות. החיילים האמריקאים אהבו את הנשק בזכות כוחו ואמינותו, ומחלו לו על המשקל הגדול והטווח הקצר.

החסרון העיקרי של התומפסון היה עלות הייצור שלו. הוא היה יקר יחסית ומסובך לייצור. על אף ניסיונות במהלך המלחמה להוזיל את ייצורו ולפשט אותו, הוא היה מורכב מדי לייצור בקנה מידה המוני. כתוצאה מכך לקראת המחצית השנייה של מלחמת העולם ה-2 החלו האמריקאים להחליף אותו בתת-המקלע M3 גריז, שהיה פשוט לייצור ודומה יותר לסטן הבריטי.

לאחר המלחמה

התומפסון המשיך לשרת בצבא ארצות הברית עד אחרי מלחמת קוריאה. חיילים אחדים בצבא ארצות הברית העדיפו אותו גם במלחמת וייטנאם, על פני רובה ה-M-16 הארוך או ה-M3 גריסגאן. ה-FBI ויחידות אכיפת חוק אחרות המשיכו להשתמש ב"טומי גאן" עד שנות ה-70 של המאה ה-20, ואז זנחו אותו לטובת ה MP5 הגרמני של הקלר וקוך.

בעולם השלישי התומפסון שירת צבאות רבים, פעמים רבות ביחידות העילית או כנשק אישי של מפקדים חשובים. הנשק זכה להערכה רבה בכל מקום, על אף שיחסית לתת-מקלעים רבים משנות החמישים הוא היה נחות^{[דרוש מקור]}.

בצה"ל הצעיר הוכנסו לשירות מספר מוגבל של תומפסונים, בעיקר ביחידות עילית (כמו יחידה 101), והוחלפו על ידי העוזי בשנות ה-50 של המאה ה-20. הנשק התפרסם בארץ כנשקם האישי של מאבטחי דוד בן-גוריון בזמן מלחמת העצמאות.

ראו גם

• סטן (תת-מקלע בריטי ששימש את הבריטים בימי המלחמה)
• MP40 (תת-מקלע גרמני מימי המלחמה)
• פפ"ש (PPsH, תת-מקלע סובייטי מימי המלחמה)
• עוזי (תת-מקלע ישראלי)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא M1 תומפסון בוויקישיתוף

• ישראל בר, ‏תת המקלע תומפסון, מערכות גיליון 5, ינואר 1941
• technology/Model-23-submachine-gun M1 תומפסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)