טוני אסטאנגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טוני אסטאנגה
Tony Estanguet
Tony Estanguet.jpg
טוני אסטאנגה במהלך אליפות העולם בפראג, 2006
לידה 6 במאי 1978 (בן 41)
פו (עיר), צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
לאום צרפתצרפת  צרפת
www.tonyestanguet.com#/home
ספורט
ענף ספורט קאנו/קיאק
מאזן מדליות
מתחרה עבור צרפתצרפת  צרפת
המשחקים האולימפיים
זהבסידני 2000סלאלום
זהבאתונה 2004סלאלום
זהבלונדון 2012סלאלום
אליפות העולם בקאנו/קיאק
זהבפראג 2006סלאלום
זהבלה סאו ד'אורז'יי 2009סלאלום
זהבליובליאנה 2010סלאלום
כסףאאוגסבורג 2003סלאלום
כסףפנרית' 2005סלאלום
כסףפוז דו איגואסו 2007סלאלום
אליפות אירופה בקאנו/קיאק
זהבמצאנה 2000סלאלום
זהבל'ארז'נטייר-לה-בסה 2006סלאלום
זהבלה סאו ד'אורז'יי 2011סלאלום
כסףברטיסלאבה 2002סלאלום
כסףאאוגסבורג 2012סלאלום
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

טוני אסטאנגהצרפתית: Tony Estanguet; נולד ב-6 במאי 1978) הוא חותר קאנו צרפתי המתמחה במסלולי עקלתון. לאורך הקריירה, הוכתר אסטאנגה שלוש פעמים כאלוף העולם, פעמיים ברציפות כאלוף אולימפי ושלוש פעמים כאלוף אירופה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסטנאגה נולד בפו שבדרום צרפת. אביו, אנרי, היה אף הוא חותר קאנו, ואחיו הבכור פטריס זכה במדליית הארד באולימפיאדת אטלנטה (1996).

אסטאנגה השתתף לראשונה באליפות העולם ב-1997, אך באליפות זו, שנערכה בטרס קורואס שבברזיל. הוא היה שותף לזכייה הקבוצתית של נבחרת צרפת במדליית הכסף, אך במקצה היחידים לא הגיע להישגים גבוהים. בשנת 2000 זכה לראשונה בתואר בינלאומי, כשניצח באליפות אירופה שנערכה במצאנה. בעקבות זכייתו זו, גבר על אחיו פטריס במאבק על הכרטיס הצרפתי השני לאולימפיאדת סידני (2000) (בנוסף לחותר הבכיר אז, עמנואל ברוגוואן). באולימפיאדה עצמה זכה גם כן במדליית הזהב. זוכה מדליית הכסף היה הסלובקי מיכל מרטיקן, האלוף האולימפי היוצא, והמשחקים סימנו את ראשית היריבות בין השניים על הבכורה העולמית, יריבות שנמשכה לאורך העשור הראשון של המאה ה-21.

לאחר שאליפות העולם שתוכנה להיערך בארצות הברית ב-2001 בוטלה בשל פיגועי 11 בספטמבר, קיווה אסטאנגה לזכות לראשונה גם בתואר בשנת 2002, באליפות שנערכה בבור-סן-מוריס שבצרפת. עם זאת, מספר ימים לפני התחרות נפל מאופניו ונחבל בשורש כף היד. הפציעה הקשתה עליו, והוא הודח בשלב חצי הגמר. באליפות שנערכה באאוגסבורג ב-2003 זכה במדליית הכסף, לאחר שסיים כסגנו של מרטיקן.

באולימפיאדת אתונה (2004) שמר אסטאנגה על תוארו, וזכה בפעם השנייה ברציפות במדליית הזהב. זכייתו הגיעה לאחר החלטה שנויה במחלוקת של השופטים להעניש את מרטיקן בשתי שניות, החלטה שבזכותה ניצח אסטאנגה, בהפרש של 12 מאיות השנייה. ב-2006 גבר שוב על מרטיקן, באליפות העולם שנערכה בפראג, והוכתר לראשונה אלוף העולם. באותה שנה זכה גם באליפות אירופה שנערכה בל'ארז'נטייר-לה-בסה. באליפות העולם שנערכה בפוז דו איגואסו ב-2007 גבר עליו מרטיקן, והוא הסתפק במדליית הכסף.

באולימפיאדת בייג'ינג נבחר אסטאנגה לשאת את דגל צרפת בטקס הפתיחה של המשחקים. חרף הציפיות הגבוהות, אכזב אסטאנגה, סיים רק במקום התשיעי בחצי הגמר וכלל לא העפיל למקצה הגמר. לאחר המשחקים התלבט במשך מספר חודשים האם להמשיך להתחרות או לפרוש, ובסופו של דבר החליט לחזור לסבב התחרויות. באליפות העולם הראשונה שנערכה לאחר מכן, בלה סאו ד'אורז'יי ב-2009, זכה בפעם השנייה באליפות העולם. ב-2010 זכה בתואר פעם נוספת, באליפות העולם שנערכה בליובליאנה. ב-2011 זכה בפעם השלישית גם באליפות אירופה, לאחר שניצח באליפות שנערכה בלה סאו ד'אורז'יי. ב-2012 איבד את תוארו לגרמני סידריס טסיאדיס באליפות אירופה שנערכה באאוגסבורג, אך זכה במדליית הכסף.

באולימפיאדת לונדון (2012) השיב לעצמו אסטאנגה את התואר האולימפי, וזכה במדליית זהב אולימפית שלישית.

בנוסף לזכיותיו במקצי היחידים, היה אסטאנגה שותף לכמה הישגים בתחרויות הקבוצתיות, כחלק מנבחרת צרפת באליפויות העולם (מדליות זהב בפנרית' 2005 ופוז דו איגואסו 2007, מדליות כסף בטרס קורואס 1997 ובלה סאו ד'אורז'יי 2009 ומדליית ארד בלה סאו ד'אורז'יי 2011) ובאליפויות אירופה (מדליית זהב בלה סאו ד'אורז'יי 2011, מדליית כסף בנוטינגהאם 2009 ומדליות ארד בליפטובסקי מיקולאש 2007 ובאאוגסבורג 2012).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טוני אסטאנגה בוויקישיתוף