טוני אסטאנגה

טוני אסטאנגה
Tony Estanguet

טוני אסטאנגה במהלך אליפות העולם בפראג, 2006
לידה	6 במאי 1978 (בן 45) פו (עיר), צרפת
מידע כללי
מדינה
השכלה	ESSEC Business School תיכון לואי בארתו INSEP
משקל	75 ק"ג
גובה	1.85 מטרים
www.tonyestanguet.com#/home
ספורט
ענף ספורט	קאנו/קיאק
הישגים
פרסים והוקרה	קצין בלגיון הכבוד מפקד במסדר ההצטיינות הלאומי
מאזן מדליות מתחרה עבור המשחקים האולימפיים זהב סידני 2000 סלאלום זהב אתונה 2004 סלאלום זהב לונדון 2012 סלאלום אליפות העולם בקאנו/קיאק זהב פראג 2006 סלאלום זהב לה סאו ד'אורז'יי 2009 סלאלום זהב ליובליאנה 2010 סלאלום כסף אאוגסבורג 2003 סלאלום כסף פנרית' 2005 סלאלום כסף פוז דו איגואסו 2007 סלאלום אליפות אירופה בקאנו/קיאק זהב מצאנה 2000 סלאלום זהב ל'ארז'נטייר-לה-בסה 2006 סלאלום זהב לה סאו ד'אורז'יי 2011 סלאלום כסף ברטיסלאבה 2002 סלאלום כסף אאוגסבורג 2012 סלאלום

טוני אסטאנגה (בצרפתית: Tony Estanguet; נולד ב-6 במאי 1978) הוא חותר קאנו צרפתי המתמחה במסלולי עקלתון. לאורך הקריירה, הוכתר אסטאנגה שלוש פעמים כאלוף אולימפי, שלוש פעמים כאלוף העולם ושלוש פעמים כאלוף אירופה.

ביוגרפיה

אסטאנגה נולד בפו שבדרום צרפת. אביו, אנרי, היה אף הוא חותר קאנו, ואחיו הבכור פטריס זכה במדליית הארד באולימפיאדת אטלנטה (1996).

אסטאנגה השתתף לראשונה באליפות העולם ב-1997, אך באליפות זו, שנערכה בטרס קורואס שבברזיל. הוא היה שותף לזכייה הקבוצתית של נבחרת צרפת במדליית הכסף, אך במקצה היחידים לא הגיע להישגים גבוהים. בשנת 2000 זכה לראשונה בתואר בינלאומי, כשניצח באליפות אירופה שנערכה במצאנה. בעקבות זכייתו זו, גבר על אחיו פטריס במאבק על הכרטיס הצרפתי השני לאולימפיאדת סידני (2000) (בנוסף לחותר הבכיר אז, עמנואל ברוגוואן). באולימפיאדה עצמה זכה גם כן במדליית הזהב. זוכה מדליית הכסף היה הסלובקי מיכל מרטיקן, האלוף האולימפי היוצא, והמשחקים סימנו את ראשית היריבות בין השניים על הבכורה העולמית, יריבות שנמשכה לאורך העשור הראשון של המאה ה-21.

לאחר שאליפות העולם שתוכנה להיערך בארצות הברית ב-2001 בוטלה בשל פיגועי 11 בספטמבר, קיווה אסטאנגה לזכות לראשונה גם בתואר בשנת 2002, באליפות שנערכה בבור-סן-מוריס שבצרפת. עם זאת, מספר ימים לפני התחרות נפל מאופניו ונחבל בשורש כף היד. הפציעה הקשתה עליו, והוא הודח בשלב חצי הגמר. באליפות שנערכה באאוגסבורג ב-2003 זכה במדליית הכסף, לאחר שסיים כסגנו של מרטיקן.

באולימפיאדת אתונה (2004) שמר אסטאנגה על תוארו, וזכה בפעם השנייה ברציפות במדליית הזהב. זכייתו הגיעה לאחר החלטה שנויה במחלוקת של השופטים להעניש את מרטיקן בשתי שניות, החלטה שבזכותה ניצח אסטאנגה, בהפרש של 12 מאיות השנייה. ב-2006 גבר שוב על מרטיקן, באליפות העולם שנערכה בפראג, והוכתר לראשונה אלוף העולם. באותה שנה זכה גם באליפות אירופה שנערכה בל'ארז'נטייר-לה-בסה. באליפות העולם שנערכה בפוז דו איגואסו ב-2007 גבר עליו מרטיקן, והוא הסתפק במדליית הכסף.

באולימפיאדת בייג'ינג נבחר אסטאנגה לשאת את דגל צרפת בטקס הפתיחה של המשחקים. חרף הציפיות הגבוהות, אכזב אסטאנגה, סיים רק במקום התשיעי בחצי הגמר וכלל לא העפיל למקצה הגמר. לאחר המשחקים התלבט במשך מספר חודשים האם להמשיך להתחרות או לפרוש, ובסופו של דבר החליט לחזור לסבב התחרויות. באליפות העולם הראשונה שנערכה לאחר מכן, בלה סאו ד'אורז'יי ב-2009, זכה בפעם השנייה באליפות העולם. ב-2010 זכה בתואר פעם נוספת, באליפות העולם שנערכה בליובליאנה. ב-2011 זכה בפעם השלישית גם באליפות אירופה, לאחר שניצח באליפות שנערכה בלה סאו ד'אורז'יי. ב-2012 איבד את תוארו לגרמני סידריס טסיאדיס באליפות אירופה שנערכה באאוגסבורג, אך זכה במדליית הכסף.

באולימפיאדת לונדון (2012) השיב לעצמו אסטאנגה את התואר האולימפי, וזכה במדליית זהב אולימפית שלישית.

בנוסף לזכיותיו במקצי היחידים, היה אסטאנגה שותף לכמה הישגים בתחרויות הקבוצתיות, כחלק מנבחרת צרפת באליפויות העולם (מדליות זהב בפנרית' 2005 ופוז דו איגואסו 2007, מדליות כסף בטרס קורואס 1997 ובלה סאו ד'אורז'יי 2009 ומדליית ארד בלה סאו ד'אורז'יי 2011) ובאליפויות אירופה (מדליית זהב בלה סאו ד'אורז'יי 2011, מדליית כסף בנוטינגהאם 2009 ומדליות ארד בליפטובסקי מיקולאש 2007 ובאאוגסבורג 2012).

אסטאנגה הוא חבר הועד האולימפי הבינלאומי, הוא הוביל את ההצעה של צרפת לאירוח המשחקים ב2024, ומשמש כראש הועדה המארגנת של משחקים אלו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא טוני אסטאנגה בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של טוני אסטאנגה

• טוני אסטאנגה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• טוני אסטאנגה, באתר הוועד האולימפי הבין-לאומי
• טוני אסטאנגה, באתר olympedia.org
• טוני אסטאנגה, באתר התאחדות הקאנו הבין-לאומית