טיוטה:אלי שלו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אלי שלו (שלומוביץ; 28 בנובמבר 1922 - כ' בכסלו ה'תש"ם, 10 בדצמבר 1979) היה פרטיזן ופוליטיקאי ישראלי, לחם נגד השלטון ההונגרי משתף-הפעולה עם הנאצים במלחמת העולם השנייה, ממייסדי קיבוץ פרוד בגליל וראש המועצה הראשון של מועצה אזורית מרום הגליל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד למשפחה דתית בסולוטבינו שבקרפטו-רוס (כיום באוקראינה, אז בצ'כוסלובקיה). למד בצעירותו בישיבה. בגיל 14 הצטרף לתנועת החלוץ הצעיר, שהצטרה לתנועת דרור. בתקופת שואת יהודי הונגריה, היה פעיל במחתרת הציונית-חלוצית, והיה מיוזמי הקמת הבונקרים. פיקד על בונקר בשדרות הונגריה בבודפשט. הבונקר נתפס על ידי אנשי צלב החץ, והוא נכלא. ב-25 בדצמבר 1944 שחררו אנשי המחתרת במצבע נועז 120 אסירים, והוא בתוכם. אנשי המחתרת זייפו תעודות לפיהן עליהם להוציאו לחקירה לפני הוצאתו להורג, וכך הצליחו להריחו החוצה. הוא המשיך לעסוק בפעילות מחתרתית, בעיקר באיתור ילדים יהודים בהונגריה ובגרמניה, ובהעלאתם ארצה. היה נציג תנועות הנוער החלוציות בעליית הנוער[1]. עלה על אוניית מעפילים וגורש למחנות המעצר בקפריסין. מהם שוחרר ב-1947 ןעלה ארצה, ועמו כ-500 ילדים שהציל באירופה. בארץ הצטרף לגרעין "פרוד" שהורכב מבוגרי "דרור" ועבר הכשרה בקיבוץ עין חרוד לקראת עלייה לקרקע. ב-15 במאי 1949 עלה הגרעין על הקרקע, והקים את קיבוץ גרדוש בגליל העליון, ששינה את שמו לאחר מכן ל"פרוד". בקיבוץ פרוד חי עד שנת 1965, אז עבר ליישוב ביריה[2], שבו התגורר עד למותו.


ב-1950 מונה על ידי שר הפנים לכהן כראש המועצה האזורית מרום הגליל.

מאז, נבחר חמש (ב 61, 66, 69) פעמים לתפקיד, וכיהן בו כ-21 שנה עד 1971.  

נפטר ב־10 בדצמבר 1979. נקבר בבית הקברות בביריה[3]. על שמו מצפור ביער ביריה[4].

היה נשוי ליפה ואב לשלושה ילדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]