טיוטה:הטייגה המזרח סיבירית
הטייגה המזרח סיבירית הוא היער הגדול ביותר ברוסיה מסוג טייגה הממוקם בין המחוז הפדרלי הסיבירי למחוז הפדרלי של המזרח הרחוק הרוסי ושטחו כ-3,900,000 קמ"ר. בני אדם מעטים מגיעים לאזור עקב קשיי המחייה ולאורך ההיסטוריה היער נשמר בצורה טובה אף על פי שבשנים האחרונות עקב משבר כלכלי ברוסיה שגורר אינפלציה קשה המדינה נוקטת אמצעים לשימוש ביערות ומצבי שינוי מזג אוויר כגון ההתחממות הגלובלית משפיעים בצורה הרת אסון על האזור ההשפעה נראית במקרים כגון שריפות הענק בסיביר (2019).
החי והצומח ביער[עריכת קוד מקור | עריכה]
היער רובו מבוסס על עצים גדולים וחזקים ואין הוא בעל ריבוי חי וצומח אקולוגי רחב עקב מיקומו הקשה למחיה. מבין בעלי החיים שכן נראים ביער נודע על האייל קורא, אייל הצפון, דוב חום, שחור וקוטב, ביזון, שונר צפוני, שועל מצוי, זאבים, גרגרן, סלמנדרות, קרפדות ובונה. ישנו גם טיגריס סיבירי הנראה לאחרונה יותר ויותר עם המאמצים לריבוי שטח המחיה שלהם. עקב התקופה של עידן הקרח האחרון לפני מספר מיליוני עד מאות אלפי שנים, כלל האזור היה מכוסה קרח ולכן חיות רבות היגרו דרומה מה שגרם למיעוט בגיוון האקולוגי. מן סוגי הצמחים המוכרים ביותר ביער נמצאים אוכמנית שחורה, חמוצית, ליבנה גמדי ועוד צמחים המיוחדים לאזורי סיביר כגון האשוחית הסיבירית. הצמחים החיים באזור צומחים רק בקיץ שכן אינם יכולים להתקיים בקור החורף.
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מצפון ליער נמצא אוקיינוס הקרח הצפוני, ממזרח נמצא ים אוחוצק, ממערב נמצאת המשכיות קטנה ומשנית יותר של היער עד אל הרי האורל ומדרום נמצאת ימת באיקל והערבה האירואסייתית. באזור היער נמצאים נהרות הענק יניסיי, אנגרה, אוב, אמור והחשוב מכולם הוא לנה העובר באמצע היער ונודע כספק המים המרכזי שלו שכן ישנה זרימת מים בקיץ. בחורף לעומת זאת היער הופך לאחד ממקומות המחיה הקשים בעולם, הטמפרטורות יורדות נמוך ממינוס 50 מעלות צלזיוס, מסביב ליער (בייחוד צפונה לו) המצב הינו מדבר קרח ומעט מאוד יצורים חיים מסוגלים להסתגל אל הקור העז. היער יכול להפוך לאף יותר קר מהטונדרה והטמפרטורה הקרה ביותר שאי פעם נמדדה בחצי הכדור הצפוני הינה מינוס 68 מעלות צלזיוס שנמדדו בעיירה אוימיאקון ברפובליקת סאחה-יקוטיה הנמצאת בתוך היער.