שועל מצוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןשועל מצוי
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
תת־סדרה: דמויי כלב
משפחה: כלביים
סוג: שועל
מין: שועל מצוי
שם מדעי
Vulpes vulpes
ליניאוס, 1758
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שועל מצוי, צולם באשל הנשיא, ישראל. תת-מין V. v. palaestina
שועל מצוי, צולם בשמורת גמלא.
שועל צועד בקנדה

שועל מצוי[2] או שועל אדום (שם מדעי: Vulpes vulpes), הוא מין בסוג שועל הנפוץ במרבית שטחי חצי הכדור הצפוני. השועל המצוי הוא ממיני השועל המוכרים ביותר. בוצעו גם ניסיונות לביית אותו.

מאז ימי קדם חוברו אודות השועל אגדות רבות בזכות עורמתו ופיקחותו הרבה, על אף שבטבע רוב הטורפים האחרים אינם נופלים ממנו בתבונתם.

תפוצה ואזור מחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השועל המצוי נפוץ באירופה, באסיה, בצפון אפריקה, בכל רחבי אמריקה, והובא לאוסטרליה על ידי האדם.

בישראל, השועל המצוי הוא הנפוץ מבין מיני השועלים. הוא נפוץ בעיקר בחבל הים-תיכוני, אך אוכלוסייתו מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות יישובים ובסיסי צה"ל. בנוסף להיותו טורף הניזון מטרף קטן, ניזון השועל גם מפירות ומשאריות מזון אדם. אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד מהרעלת התנים הגדולה של שנת 1964, ולאחר חיסול אוכלוסיית התנים הגדולה הפך השועל למעביר העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.

השועל חי בשטחים פתוחים, באזורי חולות, ביער, בחורש, במדבר, בנאות מדבר וליד מקווי מים ובערים.

אנטומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורך גופו של השועל המצוי 60–70 סנטימטרים, אורך זנבו 30–40 סנטימטרים וגובהו 35–50 סנטימטרים. משקלו נע בין 4-15 ק״ג

הוא ניכר בצבע השחור שעל הצד האחורי של אוזניו. צבע הפרווה בגווני זהוב עד אדום, ומכאן שמו באנגלית. יש לשועל המצוי גם שתי וריאציות גנטיות הנבדלות בצבע הפרווה: האחת מכונה "שועל כסוף" שהוא בעל פרווה בגוונים כסופים-שחורים, והשנייה "שועל הצלב", שעל גבו שני פסים שחורים היוצרים מעין צלב.

השועל נבדל מהכלב בסימנים אחדים: ממדיו קטנים יותר מאלה של רוב הכלבים, חרטומו מחודד והאישון שלו דמוי חריץ צר ומותאם לראיית לילה.

תת-מינים:

  • V. v. vulpes
  • V. v. abietorum
  • V. v. alascensis
  • V. v. alpherakyi
  • V. v. anatolica
  • שועל ערבי (V. v. arabica) - מצוי בישראל
  • V. v. atlantica
  • V. v. barbara
  • V. v. beringiana
  • V. v. cascadensis
  • V. v. crucigera
  • V. v. daurica
  • V. v. deletrix
  • V. v. dolichocrania
  • V. v. dorsalis
  • V. v. flavescens
  • V. v. fulvus
  • V. v. griffithi
  • V. v. harrimani
  • V. v. hoole
  • V. v. ichnusae
  • V. v. indutus
  • V. v. jakutensis
  • V. v. japonica
  • V. v. karagan
  • V. v. kenaiensis
  • V. v. kurdistanica
  • V. v. macroura
  • V. v. montana
  • V. v. necator
  • V. v. niloticus
  • V. v. ochroxantha
  • שועל ארץ ישראלי (V. v. palaestina) - מצוי בישראל
  • V. v. peculiosa
  • V. v. pusilla
  • V. v. regalis
  • V. v. rubricosa
  • V. v. schrencki
  • V. v. silacea
  • V. v. splendidissima
  • V. v. stepensis
  • V. v. tobolica
  • V. v. tschiliensis

תזונה והתנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השועל הוא אוכל-כול ובתפריטו נכללים מכרסמים, עופות, חרקים, לטאות, ביצים ופירות. בקרבת מקומות יישוב השועל ניזון גם משאריות מזון של האדם. השועל חי בטריטוריות שגודלן תלוי בכמות המזון ובמידת פיזורו בשטח. כשהשועל מכריז על טריטוריה הוא משמיע נביחות.

השועל פעיל בלילה ולעיתים גם בשעות הבוקר המוקדמות, ביום הוא מסתתר במחילות שחפר בעצמו או שנמצאו על ידו בשטח.

רבייה וגידול צאצאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שועלים אדומים

השועלים חיים בדרך כלל בזוגות או במשפחות המונות עד שישה פרטים בוגרים, ועל-פי רוב רק נקבה אחת מזדווגת. עונת הייחום היא לרוב בינואר, למרות שיש בינהן כאלו שמזדווגות מעט מוקדם או מאוחר יותר. הריונה של נקבת השועל נמשך 50-63 יום. לפני ההמלטה מורטת הנקבה פרווה מבטנה ומרפדת בה את מקום ההמלטה שבמחילה שלה. מספר הגורים נע משניים עד שישה גורים. הגורים נולדים עיוורים ומשקלם יכול להגיע עד 150 גרם. לפעמים לא כל הגורים יונקים ביחד, וגור אחד או יותר יושבים או משחקים בצד. ההנקה נמשכת כארבע דקות ולא תמיד היא רצופה. בסביבות גיל שבועיים פוקחים הגורים את עיניהם.

לעיתים נוצר מצב של חוסר נוחות במחילה, למשל כאשר המחילה קטנה יחסית למספר הגורים, או שהיא מתמלאת בפרעושים. במקרה כזה ההורים מעבירים את הגורים מחילה; הם עושים זאת על ידי תפיסת העור החופשי באזור צווארם של הגורים. פעולה זו מתבצעת רק כאשר הגורים עדיין לא הגיעו לגיל 5–6 שבועות. מחקרים טוענים שסיבה נוספת להעברת הגורים ממחילה למחילה היא רצון האם שהגורים יכירו את סביבתם.

כאשר הגורים בני 6–12 שבועות הם מתחילים לצאת מן המחילה. שני ההורים מטפלים בהם ומביאים להם מזון בפיהם, אך ניתן לראות הבדלים מהותיים בין הזכר לנקבה בפעילות זו: הנקבה נמצאת באזור המחילה יותר מהזכר והתנהגות הבאת המזון מפותחת אצלה יותר. היא מניקה ומנקה את הגורים. הזכר קשור פחות לגורים ותוקפני יותר ביחס לנקבה.

בגיל חמישה חודשים נעשים הגורים עצמאיים, ובגיל עשרה חודשים מגיעים לבגרות מינית. תוחלת החיים של שועל בשבי היא 12 שנה, אך בטבע הם חיים בדרך כלל עד שלוש שנים. השועל המצוי לא נמצא בסכנת הכחדה.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שועל מצוי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]