טיוטה:הנבואות על הגויים במקרא: ירמיה

נבואות ירמיה על הגויים נכתבו בספר ירמיה. הנבואות צוינו בפרקים מו'-נא' ועסקו בעמים: מצרים, פלשתים, מואב, עמון, אדום, דמשק, קדר, חצור, עילם, ובבל. עוד בהקדשתו נאמר לירמיהו  :

 " נביא לגוים נתתיך" (ירמיה א, 1) 

ובהמשך נאמר "אֲשֶׁר-נִבָּא יִרְמְיָהוּ עַל-כָּל-הַגּוֹיִם" (ירמיה כה, 13). נבואותיו היו חשובות בימים אלו מכיוון שיהודה לא שקטה ובטחונה היה נתון במעצמות מסביב, שמעמד כוחותיהן השתנה מעת לעת, ועסקו במלחמות וחורבן העמים מסביב.

הנבואות של ירמיה על הגויים במקרא

יחסו של ירמיה הנביא לגויים

נבואותיו של ירמיה לגויים פרוסות על פני שישה פרקים, מפרק מו עד פרק נא. לנבואותיו מכנה משותף: כל הנבואות מדברות על מלחמות, חורבן, הרס ושינוי מעמדות. האל מבקש מירמיה לנבא לגויים כפי שניבא ליהודה, אף על פי שהעמים הסובבים את יהודה ואליהם כוונו הנבואות כלל לא מאמינים באמונה מונותאיסטית אלא באמונה פוליתאיסטית שכללה אמונה במספר אלילים. בנבואותיו לגויים ניבא ירמיה לעמים רבים: מצרים, פלשתים, מואב, עמון, אדום, דמשק, קדר, חצור, עילם, ובבל. חלק מין הנבואות היו נשמעות כמופרכות כמו למשל בפרק מו, שם ניבא ירמיה לאימפריה המצרית על נפילתה לאחר קרב נגד אימפריה עולה, הלא היא בבל. בעתיד אנו עדים לקרב כרכמיש שבו ניתן לראות את התגשמות הנבואה. את רוב נבואותיו מתאר הנביא ירמיהו בדרך פיוטית שכללה: דימוי, דו-משמעות, לשון ציורית, לגלוג, אירוניה, שאלה רטורית, חריזה ופנייה לנמען. במהלך כל נבואותיו, דעתו של ירמיה נשארה איתנה. כל הנבואות נשאו נבואות זעם וחורבן, כנהוג לירמיה, שנודע כנביא שבמהלך חייו ניבא ליהודה נבואות קשות מנשוא, כגון: חורבן יהודה והגליית ממלכת יהודה.

הנבואות של ירמיה

נבואותיו של ירמיה על הגויים נפתחות בפרק מו' על מצרים ומסתיימות בפרק נא' עם בבל- שני קצוות של מעצמות על. להלן מספר נבואות:

הנבואה על המצרים (ירמיה מו)

הנבואה הראשונה של ירמיהו לגוים הייתה נבואה למצרים (ירמיה מה), שהייתה מעצמת על באותה תקופה. הנבואה דיברה על נפילת מצרים בידי בבל. ה' מנבא לירמיהו על מצרים ופונה אליה להכין את צבאה נגד צבא הכשדים. ה' מתאר את עוצמה וחוזקה של מצרים מבחינה צבאית ומדינית. אף על פי כוחה ומעמדה של מצרים כמעצמת על רואה ירמיהו בעיני רוחו את המצרים בורחים ואף לא העזו להסתכל ברודפיהם. בבל שאינה נחשבה בתקופה זו כמעצמה, תלחם נגדה ותנצח. ירמיה אף מדמה את מצרים לפרה צעירה יפה ושמנה "עגלה יפה-פיה מצרים" (ירמיה מו 20) שאליה יגיע קרץ (דרבן\מלמד שבו דוקרים את הבקר) מצפון, שהרי זהו משל לנבוכדנאצר.

הנבואה על הפלישתים (ירמיה מז)

הנבואה השנייה של ירמיהו פנתה אל הפלישתים ופותח בכותרת "בטרם יכה פרעה את עזה" (ירמיה מז א). כותרת זו נכתבה כדי להורות שהנבואה נאמרה לפני המהפך הפוליטי, שעה שמצרים הייתה בשיא כוחה. ניתן לראות כי גם בנבואה זאת מכנה ירמיהו את בבל "צפון", לכן ישנה שאלה העולה מפסוק זה- האם הקרב נערך בין הפלישתים לבבלים או בין הפלישתים למצרים? ירמיהו מנבא נבואת חורבן על הערים שעל החוף המזרחי של הים התיכון.

הנבואה על מספר עמים (ירמיה מט)

בפרק זה מנבא ירמיה למספר עמים ולכל אחד מסר שונה. בפסוקים א'-ו' מנבא ירמיה לבני עמון ומספר כי תבוא מלחמה וארצם תחרב. בפסוקים ז'-כב' מנבא ירמיה לאדום נבואה על חורבנה. בפסוקים כח'-לג' מנבא ירמיה על קדר וחצור, על חורבנם בידי בבל. בפסוים לד'-לט' מנבא ירמיה על עילם שכוחה ישבר והיא תיפול לפני האויב.

הנבואה על נפילת בבל (ירמיה נ'-נא')

הנבואה האחרונה של ירמיהו, שם מנבא ירמיהו על נפילת בבל שכתוצאה ממנה תבוא גאולה על ישראל. ניתן לחלק נבואה זו לשבע פסקאות: -פרק נ', פסוקים ב'-כ'. זהו התוכן הכללי של הנבואה. בבל תפול, ישראל יפנה אל ה', והוא לא ישכח את בריתו איתם ויענה למבוקשם. -פרק נ', פסוקים ו'-כ'. תיאור מצב הגולים בבבל, וקריאה להם לצאת מארץ גלותם בהביא עליה ה' את הכובש. ה' יסלח לעם ויתן להם לשוב לירושלים. -פרק נ', פסוקים כא'-לב'. כאן ישנו פירוט מפורט של מפלת בבל. -פרק נ', פסוקים לג'-מו' ,פרק נא, פסוקים א'-כו'.

מפלת בבל באה בגלל שעשקה עמים אחרים ובמיוחד את יהודה ובכך חטאה. ישנו תיאור של חורבן בבל. ישנו תיאור של כוחו של האל לעומת אפסות עובדי האלילים. פרק נא', פסוקים כז'-נח'. תיאוד נוסף של מפלת בבל עם פירוט כל השלבים: קריאה לאויב שיבוא, חורבנה הפתאומי של בבל, יציאת גולי יהודה ממנה, שמחת העמים על נפילת בבל. פרק נא', פסוקים נט'-סד'. סיפור על כתיבת הנבואה על מפלת בבל.

נבואות ירמיה לגויים ביחס לשאר הנביאים

נבואות לגויים מפי נביאים מישראל נזכרו מספר פעמים במקרא:

1. בספר ישעיה (פרקים יג-כג).
2. בספר ירמיה (פרקים מו-נא).
3. בספר יחזקאל (פרקים כה-לב).
4. בספר צפניה (פרק ב).

האחידות המקשרת בין הנבואות מקצתה עניינית ומקצתה צורנית. הצבת הנבואות על הגויים במרכז ספר ירמיה דומה לסידורם של ספרי ישעיה, יחזקאל וצפניה. בכל הספרים מובאות הנבואות על הגויים באמצע הספר. נמצא שהעורכים שהיו אחראים לסידור ספר ירמיה, לא היו תלמידי ירמיהו אלא עורכים אחרים שפעולתם ניכרת גם בשאר ספרי נבואה.

ראו גם

• ירמיה
• נבואה
• גויים
• צפניה
• יחזקאל
• ישעיה

לקריאה נוספת

• מיכאל אביעוז, נבואתו של ירמיהו, תל אביב: ספריית האוניברסיטה המשודרת, הוצאת משרד הביטחון, תשס"ה-2005.
• יאיר הופמן, ירמיה, סדרת "מקרא לישראל", ירושלים: הוצאת מאגנס ותל אביב: עם עובד, 2001.
• צבי אדר, ירמיהו הנביא, תל אביב: גומא, תשל"ב-1972.בנימין לאו, ירמיהו - גורלו של חוזה, תל אביב: ידיעות ספרים, 2010.
• זאב ויסמן, מושיעים ונביאים:שני פניה של הכריזמה במקרא ,תל אביב:הילל בן חיים- הקיבוץ המאוחד,2003.
• יהושע אורנשטין, הרטום-קאסוטו: יהושע אורנשטין הוצאת "יבנה", 1982.

• יאיר הופמן , הנבואות על הגויים במקרא: 1984.

קישורים חיצוניים

• מנבואותיו של ירמיהו על הגויים, אתר מטח.